היש לברך "שהחיינו" על צמחי שום חדשים?

אתמול בלילה אחרי שעה 11 אני משיב לצלצול פעמון ותלמיד שואל אותי בבהילות כבוד הרב האם יש לברך שחיינו על שום חדש תראו מה זה איך ישראל קדושים הם כנראה נקלעו ויש בפניהם שום חדש וארץ צריכים לברר אזי גם אחרי 11 צריכים לדעת מידית מצלצלים ושואלים ובכן זוהי שאלה במקום שם שהתשובה עליה אינה פשוטה אבל נקדים ונאמר רבנו בהלכה כתב בפרק עשירי מהלכות ברכות הלכה אה הלכה שלישית לפי כפי הדודי תימן שנית שנייה סוף שנייה לפי כתב בדפוס וילנה הרואה פרי המתחדש משנה לשנה בתחילת ראייתו מברך שהחיינו זאת ולא יותר זה מה שרבנו כתב ובאמת רבנו כמי שהוא ידוע ש מתמצ צת את דברי המשנה והתלמוד להלכה נאמן לדברי המקור בעירובי נאמר אמר רבי יהודה אמר אנה הכרחדתה אמן הזמן כלומר כשהוא רואה דלעת חדשה מברך שחיינו וקימנו אם כן נאמר דלעת מזה רבנו כתב לא בלשון ייחודית דלעת פרטית אלא כללית פרי. כלומר ההבנה של רבנו את המעשה הזה היא שעל פרי המתחדש מזמן לזמן וכתב רבנו משנה לשנה. מברך שחיינו. ברגע זה איננו נוגע במנהג שאנו מברכים שחיינו סמוך לאכילה. ולא בראייה בשוק זה עוד עניין אבל התובנה של רבנו את לשון התלמוד שמביא מעשה שעל גרו חדתו כלומר דלחת חדשה ברחו שחיינו אז הוא תרגם את זה ללשון פרי חדש מזה מתעוררת השאלה כמובן מה עם ירקות חדשים ובכוונה אני הולך לעניין של ירקות כיוון שירקות אי אפשר לכלול אותם בהגדרה הפשוטה של פרי באמת הרמה בשולחן ערוך אור החיים סימן רה סעיף ו' לאחר שמרן כתב פרי שאינו מתחדש משנה לשנה אפילו אם יש ימים רבים שלא אכל ממנו אינו מברך שהחיינו הגהה פרי המתחדש שתי פעמים בשנה, לא משנה לשנה אלא שתי פעמים בשנה. לדעתו של ארמה מברכים עליו שחיינו. יש כאלה שביעיקו משנה לשנה זה רק פעם אחת בשנה ולא על הפרי המתחדש פעמיים. אבל שאין לו זמן קבוע לגידולו אין דבר חין עליו. לכן היו כאלה שאמרו שאתרוג שהוא דר כיוון שהוא דר באילן כל השנה אין דרכים עליו שחיינו. אז לכן אין מברכים שחיינו אומר הרמה על ירק חדש דעומת כל השנה בקרקע כלומר סוגי ירקות שכל הזמן גדלים בקרקע אז אפילו שהוא חדש בשבילך אין לך מר שחיינו כי כל הזמן הוא נמצא בקרקע בדברי ארמה למדנו שאם יש ירקות עונתיים אזי יברכו עליהם שחיינו כי הם לא כל הזמן נמצאים באדמה השלה בדעה שאל ירקות אפילו עונתיים אין ברחים שחיינו ונראה לעני דעתי וכבר מביא אותה המשנה ברורה מביא את שיטת האשלה בסעיף קטן יח לענות דעתי אחרי בקשת המחילה מי אנחנו שנכריע בין הרים אבל אם אנחנו רוצים להיות נאמנים לתובנה של רבנו ש כתב פרי חדש וזאת על בסיס הגמרא אגרו חדתו משמע שרק על פרי חדש מברכים ולא על ירק חדש ולכאורה למה לא לברך על ירק חדש אם באמת הוא גדל עונתית והתשובה נראה שירק לא מחזיק מעמד אלא הוא נובל אינם מדברים כעת להכניס אותו בפרידר אז יש לו עוד תוחלת חיים של יומיים או משהו כזה הוא נובל אחרי יום הוא כבר נובל ולכן אין שמחה כל כך בראייתו כי הוא לא מתקיים משום כך לנו דעתנו דווקא שיטת השלה היא אשר נראית להלכה כיוון שבאמת בדבר שלא מתקיים קנאי לא ברו שחיינו מה שאין כן בפרי בפרי הוא מתקיים אלא שמדברי השלם השמע שאפילו גם על דגן חדש אין מברכים וכאן המקום לומר הוא יותר נכון הוא דיבר על לחם חדש אבל דווקא רבנו הביא שבמקדש היו מברכים על נחות חדשות בעצרת משמע שדגנים מאחר והם זרעונים והם מתקיימים והאדם יכול לאכלם בטורפת והאדם יכול לאכלם כמיני כליות אז על זרעונים חדשים עונתיים כמובן מברך שהחיינו יוצא איפה בהגדרה של פרי לאו דווקא פרי עץ אלא גם פרי אדמה שהרי אגר אוחדתו דלעד אז בין פרי עץ בין פרי אדמה אבל גם כתניות גם דגנים כי כל אלה נקראים במובן הזה פירות לא כבר ברכתם על פרי עץ שהרי גם על האדמה גם על הירק אנחנו אומרים בורא פרי האדמה גם על ירג אם כי רבי יהודה היה מברך על ירקות אסביבה אדמה ולא פרי כי רבי יהודה לך אור הצודק ירקות לא הכל להיות בכלל פרי לחלוטין אבל לא חלקו בברכת הננין אבל דברי רבי יהודה אנחנו מבינים שבאמת ירק אי אפשר לכלול אותו בהגדרה של פרי כי כאמור הוא לא דבר מחוץ לצמח הוא הצמח עצמו הוא הצמח עצמו ולכן אמרנו נראים הדברים שעל צמחים ירקות זה לא גדר פרי חדש אפילו שהם חדשים אין ברכים שהחייענו ומכאן אנו מתק לבצלים, לשומים לכאורה זהו פרי כי הוא מתקיים הוא מחוץ לעלים לא כמו העלים הנובלים אלא משתמר הרבה זמן ולכאורה היינו צריכים לברך שהחיינו על בצלים חדשים אם הם אם הם עונתיים על שומים חדשים אם הם עונתיים אם הם כל השנה נמצאים באדמה בצלים שומים אז אין דרכים עליהם כי הם לא עונתיים אבל אם הם עונתיים אז הי לכאורה היינו צריכים לחייב ברכת שחיינו עליהם למרות הכל נראה לעניות דעתי שכשחייבו לברך ברכת הזמן שהחיינו על פרי הנמלה על פרי שהוא נאכל בפני עצמו בן חי כמו גזרים ובין מבושל כמו גרחלתו, בן חי כמו מלפון ובין מבושל כמו קישויים אז על אלו שהם פירות אף שהם פירות אדמה אם הם עונתים מברך כי הם נאכלים בפני עצמם אבל כל שלא נאכל בפני עצמו ובדרך כלל רוב העולם לא אוכל בצלים ושומים בפני עצמם יש כאלה. אני לא מדבר עלים, אני מדבר על גופו של הבצל, על גופו של יש כאלה, אבל רוב העולם אינם אוכלים שומים לבד, אלא כתפל למשהו. לכן נראה לנו דעתנו, הוא והוא איננו נאכל בפני עצמו, לא נהגו או לא תיקנו לברך ברכת זמן עליו. כיוצא בדבר נראה לנו דעתנו שתבלינים אפילו שהם מתחדשים משנה לשנה, מאחר והם לא נאכלים בפני עצמם, אין להם כאילו קיום עצמי ולכן לא מברכים עליהם שחיינו. אז לסיכום נראה לעוד דעתנו שאכן באמת על השומים אין לברך שחיינו. מה נמשך? אם הוא גדל כל השנה אין שום סיבה לברך עליו שחיינו. אם הוא עונתי אזי מאחר והוא לא נאכל בפני עצמו. אין בר שחיינו בד בבד אמרנו שלנו דעתנו גם ירקות עלי ירק שהם עונתיים לנו דעתנו אינם בכלל פרי חדש ואין לברך עליהם שחיינו רבי חניס