הישנן נסיבות להתיר הנחת מעות בנרתיק התפילין?

שאל שמעיה נרו של חברנו הדר שאלת חכם האם מותר להניח כסף בנרתיק של תפילין חשבתי שאני משיב לו תשובה ובזה אני מתפתר ואמרתי לו אסור כי באמת אסור אבל מה הוא לא רפא ממני? ואז הוא אמר הנה יש לנו משנה במסכת שבת ובאותה משנה נזכרים המעות בתוך הנרתיק של תפילין שהרי כתוב בפרק 16 מהלכות שבת ממסכת שבת במשניות הלכה ראשונה נאמר ב כדלקמן כל כתבי הקודש מצילין אותן מפני הדלקה בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן אף על פי שהן כתובין בכל לשון טעונין גניזה ומפני מה אין קוראים בהן מפני ביטול בית המדרש מצילים תיק הספר עם הספר כלומר למרות שח ל אסרו להציל דברים כשיש שריפה ביום שבת שמה אולי מתוך הצלת הדברים עלול לכבות את השריפה אז יש חידוש כתבי קודש ספר מצילים אותו אז גם תיק הספר מצילים עם הספר ותיק תפילין עם התפילין כלומר מותר להציל את התפילין ביום שבת כשיש שריפה ולא רק את התפילין עצמו, אלא גם הנרתיק ותיק תפילין הם התפילין אף על פי שיש בתוכן מאות. הנה משנה מפורשת שהיו לכאור הנוהגים להניח מעות בתוך נרתיק של תפילין. וכיצד ישבתי לו שאסור להניח מעות בתוך נרתיק של תפילין. ובכן בגמרא במסכת עבודה זרה א סליחה ברכות כג עמוד ב נאמר אם הזמנה היא בעלה תוקף הלכתי או אין לה תוקף הלכתי להזמנה שמזמינים מייעדים הזמנה זה לייעד משהו למשהו אם היא מילתא או לא מילתא דאמר רב חזדה ה סודרה בתפילין כלומר הנרתיק הזה של תפילין דאז מנה למץ הרבה תפילין שיעד אותו בשביל לצרור בתוכו תפילין דהיינו להכניס תפילין בתוכו צר בתפילין אם הוא כבר השתמש בו פעם אחת אסור למצר בפשיטה אסור להניח בתוך אותו נרתיק מאות פשיט איזה מאות אז מנה ולא צר ב צר ולא אזמנה שרי למצר זוזה כלומר אם יעד אותו ועדיין לא ישתמש בו או ישתמש בו מבליעד אותו שר למצר בזוזה מותר לשים בו במאות אבל אם הוא יעד את הנרתיק הזה לתפילין וכבר השתמש בו פעם אחת בוודאי וודאי שאסור לשים ב בתוכו מאות אסור לשים בתוכו מאות והדבר הזה נפסק להלכה בפרק רביעי מהלכות תפילין הלכה טז הנה פרק רביעי תפילין הלכה טז אומר רבנו את הדברים הבאים קודם כל תראו איך צריך לשמור על התפילין תפילין צריכים גוף קדוש כאלישה שיזהר שלא תצא ממני רוח וכולי. היו תפילין קרוחים בידו מותר לישן בהם אפילו שנת קבע ואינו אוכל אלא אכילת ארי וכולי. אבל אם נכנס לסעודה קבע לסעודת קבח חולצן מניחן על שולחנו וכולי היה לבוש תפילין והוצרח לבית. אמנם כאן ההלכות מתייחסות לעיניין אחר. אבל א יש את ההלכה הזו בדברי רבנו, רק אני צריך לפתוח את זה ואני רוצה לעקב אכם אפתח לכם בינתיים אקרא לכם בדברי מרן שזה כבר פתוח לפניי הספקתי לפתוח אותו בהלכות תפילין סימן מב סעיף סעיף ראשון אסור לשנות תפילין של ראש לעשות של יד. אסור לקח צועה מהם ולתן בשל יד. ובסעיף ג' נאמר, סודר דאזמנה למיצר בתפילין. יעד אותו כדי לצרור להכניס בתוך התפילין לעולם, לא לשימוש חד פעמי. וצר בית תפילין חדזמנה. והשתמש בו כבר פעם אחת. כי ראינו בגמרא צריך להיות גם ייעוד וגם שימוש. אסור למצר בת זוזה אסור להכניס בתוכו כסף. אז קודם כל הנה במפורש כתוב שאסור להכניס כספים או מעות בתוך נרתיק של תפילין. אבל אנחנו חייבים לו תשובה. איך בתוך המשנה במסכת שבת בערך 16 הלכה א' נאמר שהוא מציל את הנרתיק של הת אף על פי שיש בתוכן מאות עלינו לדעת לא כל דבר שמסופר בזמן המשנה והתלמוד שעשו אותו שאכן נהגו כהלכה מרובים הרבה פעמים באים ואומרים לי הנה בית כנסת ראינו ככה עושים הנה בית כנסת כזה ראינו ככה עושים לא תמיד יש רב לא תמיד הם יודעים מה הם עושים. יש מה שנקרא הנהגות המונים. והנהגות המונים זה לא אומר שהם הנהגות מתוקנות. למשל הם חשבו שהמקום הכי בטוח למשמרת זה הספר תורה. איפה הוא ישים את הכסף שלא יגנבו? הוא חושב שהכי טוב זה ספר תורה. היום בעבותינו מרובים גונבים גם ספר תורה אבל הוא חשב ש איפה הכי טוב לשים כסף בתוך ספר תורה זה מה שבטוח בטוח אז היה שם את הכסף בנרתיק של הספר תורה או בנרתיק של התפילין כמו שנהגו בעבר מנהג לא טוב בשביל לשמור פירות למשל אתמול ברוך השם יש לוחמנות פורים אז נניח שאדם אוהב תאנים מבשות וכל מיני פירות יבשים אז הוא רוצה להחביא את זה הוא לא רוצה שיקחו לו את זה. זה שלו, לא שהוא גנב חס ושלום. אז הוא אמר, איפה המקום הכי בטוח לשים? יש לנו ספר תורה, אני אשים את זה בנרטיקס לספר תורה עם הספר תורה שמה המקום הכי בטוח. אבל המקום הזה הוא הכי פחות בטוח בשביל העכברים כי העכברים הולכים לפי הריח. ואם כן, אם הנרתיק הזה לא מקרשים אלא כמו אצל השכזים מבד, אז העכבר מריח נכנס בפנים והוא אוכל אוכל בתיאבון רב לא רק את הפרי מה עוד אוכל גם את העור שלספר תורה הנחברי רשיעה העכברים הם רשעים יש להם טיפון גדול מגיעים לכל מקום באמצעות חוש ריח ואוכלים ולכן גזרו החכמים גזרה שכל השומע אותה תצלנ אוזניו שהספר תורה הקדוש הזה מטמא אותם אם אנחנו נוגעים בידיים בספר תורה אנחנו נהיים שני לטומאה. אתם שומעים ספר תורה קדוש אבל בכוונה למה גזרו גזרה כזו? כדי שנתרחק ולא נשתמש בו שימושים פרטיים מוזילים את קבות התורה. ולכן גזרו עליו טומאה כזו בגלל שנתרחק ממנו. אם כן לא כל דבר שנהגו אז זה מנהג טוב. הוא מנהג לא מתוקן. אז אם שמים מעות בתוך הנרתיק זה מנהג לא מתוקן. אבל כיוון שאני יודע ששמיה לא ירפא ממני כי לומר סברות אפשר לומר סברות אבל הוא ודאי ירצה דברים כתובים כי הוא נתן לי דבר כתוב משנה והוא לא ישחרר אותי בלי דברים כתובים. ובכן הנה ההלכה הזו נוגע להצלת הספר תורה. אומר אה רבנו בהלכות שבת פרק 23 שבת ההלכה 28 ומצילין תיק הספר עם הספר ותיק תפילין עם התפילין אף על פי שיש בתוכן מעות לא רק נזכר במשנה רבנו כותב את זה בהלכה אף על פי שיש בתו הנמאות אבל ברוך שעשה לנו מורי באות עג מה אומר מורי אומר כדרכן פירוש אף על פי שמאות מוקצא לא נעשה תיק בסיס לדבר אסור למה הרי ידוע לנו אם אני שם על זה כסף אתם רואים זה צלחית מותר ללקל אותה בשבת אם אני מיום שישי שם על זה מאות מאות פורים קילעתי מעות פורים ועכשיו ועכשיו אני רוצה לטלטל את זה ביום שבת אסור כי בסיס לדבר ה אסור נהיה דבר אסור ואסור לטלטל אותו אז אומר רבנו אומר מורי אף על פי שהנרתיק נעשה בסיס לדבר האסור מעות כי זה מוקצא היה עולה בדעתנו שלא נציל אותו מפני השריפה בגלל איסור טלטול בא לומר לנו כיוון שנתינת המעות בתוך תיק הספר או בתוך התיק התפילין באיסור נעשה אז הוא לא עוסר לי את הנרתיק כיוון שמכתחילה עם ארז כשר זה שהניח שמה את הכסף בתוך הנרתיק אז הוא לא יעסור לי את הנרתיק מה בגלל המטומטם הזה אני אעסור את הנרתיק ולכן אף שפורצת אש מותר לי להציל את הנרתיק של התפילין אף על פי שמעות בתוכו בוודאי שאם יש תפילין אני מתיל בוודאי אלא אפילו שהנרתיק בלי תפילין ויש שמה מעות והעולה בדעתי שבגלל שמאות מוקצה שהנרתי כישרף אומרים חס ושלום הנרתיק הוא קדוש. הוא מתקדש בגלל קדושת התפילין. ולכן אף על פי שיש בתוכו מאות, כיוון שזה שהניח את המאות שם הוא עשה איסור, כי הוא לא תלמיד חכמים, הוא לא בא כמו שמעיה בשאלה הלכה למעשה, לא מתחשבים במעשה שלו. המעשה שלו הוא חסר חסר מחשבה ולכן הוא לא אוסר לי את הנרתיק ומותר לנו להציל את הנרתיק. רבי חניקשר