האם מותר להתחתן בימי הפורים?

נקודות מרכזיות:

• דעת השולחן ערוך והרמ"א: השולחן ערוך (סימן תרצו סעיף ח) קובע במפורש שמותר לשאת אישה בפורים. הרמ"א מוסיף הגהה המבהירה שהיתר זה כולל הן את י"ד והן את ט"ו באדר. "אלבד אמת הלכה מפורשת היא בדברי השולחן ערוך סימן תרצו סעיף ח שבו הוא כתב מותר סה אישה בפורים והרמה כתב הגהה בין 14 בין 15".
• ערעור האחרונים: למרות פסיקה זו, האחרונים, ביניהם המגן אברהם והפרי חדש, ערערו על היתר זה ונטו להחמיר ולאסור להתחתן בימי הפורים. "אבל כבר האחרונים הערערו על הלכה זו שבדברי מרן המגן אברהם אשר נטה להחמיר ולאסור להתחתן בימי הפורים וכן הפרי חדש ועוד ולכן יש מקום לשאלה לאור ערעורם של האחרונים על מה שנפסק בשולחן ערוך".
• המלצות שונות בזמן מחלוקת: כשיש מחלוקת הלכתית, עולות המלצות שונות, כגון להתחתן בערב פורים או בשעות סעודת ליל פורים (אם כי בליל פורים אין חובה בסעודה ומי שאכל בלילה לא יצא ידי חובה). "כגון להתחתן בערב פורים ולשעות הסעודה בליל פורים כשזה ליל פורים אין חובה לסעוד את סעודת הפורים ואם סעד בלילה את סעודת הפורים לא יצא ידי חובה כי סעודת הפורים היא ביום ולא בלילה".
• גישת "רבנו" (הרמב"ם): הדובר מצביע על כך שאם הרמב"ם והתלמוד שותקים בנושאים שכיחים, שתיקתם נחשבת כאמירה. "בך כלל, אם רבנו לא אומר דבר, סימן שהתלמוד לא אמר דבר, בשתיקה של רבנו ושל התלמוד, בדברים מאוד מאוד שכיחים. שתיקה כזו היא כאמירה". יתרה מכך, הרמב"ם אף הביע דעה מפורשת בנושא דומה בהלכות אישות (פרק י' הלכה יד): "מותר לאדם ליסע בכל יום חול ואפילו בתשעה באב... אבל אין נושעין כלומר אין נושעין אישה לא בערב שבת ולא באחד בשבת כלומר ביום ראשון גזרה שמה יבוא לידי חילול שבת בתיקון הסעודה שהחתן תרוד בסעודתו". הרמב"ם אוסר לשאת אישה בערב שבת וביום ראשון מחשש לחילול שבת עקב הכנות הסעודה. לאחר מכן הוא מוסיף: "ושאר הימים מותר ליסע בכל יום שירצה והוא שיתרח בסעודת נשואין שלושה ימים קודם יום הנישואין". מכאן מסיק הדובר כי הרמב"ם מתיר במפורש להתחתן "בחג החנוכה, בפורים, בכל זמן שירצה", כל עוד מקדישים שלושה ימים לפני הנישואין להתארגנות. "לפי זה יש כאן אמירה מפורשת שמותר להתחתן בחנוכה, בפורים, בכל זמן שירצה. יש כאן אמירה מפורשת ולכן עליבה דרבנו מותר להתחתן במפורים ב-14 וב-15".
• ההבדל בין שיטת הרמב"ם לשיטת הרשב"א (מקור השולחן ערוך): הרשב"א נשאל האם מותר לשאת אישה בפורים והשיב "מסתברה שהוא מותר". תשובה זו אינה חד משמעית כמו דברי הרמב"ם. הרשב"א נימק את ההיתר בכך שאין איסור "אין מערבין שמחה בשמחה" בפורים כפי שיש במועד. "ועוד אומר הרשבה דהב לה חד יומה ומשום חד יומה לא משנש נפשה". הוא טען כי האיסור לקיים יחסי אישות בחג הוא שבעה ימים, וביום אחד של פורים אין חשש לביטול פריה ורביה. כמו כן, הרשב"א רואה את מצוות פורים כמדרבנן ולכן יש מקום להקל בהן.
• ביאור שיטת הרמב"ם: הרמב"ם אוסר נישואין בשבת וביום ראשון לא בגלל "אין מערבין שמחה בשמחה" אלא מחשש לחילול שבת עקב ההכנות לסעודה ולמעשה הקניין. בשבת אין מצוות שמחה אלא מצוות עונג. לעומת זאת, בחגים ובמועד יש מצווה לשמוח ("ושמחת בחגיך"). בפורים, לעומת זאת, השמחה היא על בסיס שלילי (אין מספידין ואין מתענים), ואין חובה בסעודת שמחה ממש אלא מצוות משתה ושמחה (אכילה ושתייה מרובה). "כל השמחה בפורים היא על בסיס שלילי דהיינו אין מספידין ואין מטענים אין חובה לעשות משהו של סעודת שמחה והראיה אין חובה לאכול פת ובשר פת ובשר ויין ופורים אלא יש מה שנקרא מצוות משתי פורים בשר ויין אבל לא סעודה".
• פורים שחל בשבת: הרמב"ם פוסק במפורש (הלכות מגילה פרק א' הלכה יד) שבפורים שחל ביום שבת, בני הכפרים מקדימים את קריאת המגילה לערב שבת, אך שאר מצוות היום (סעודת פורים, משלוח מנות, מתנות לאביונים) נעשות בשבת במקומן ובזמנן. אין לרמב"ם "פורים משולש". מכאן מסיק הדובר שאין ניגוד בין סעודת שבת לשמחת פורים, בניגוד לניגוד בין שמחת אישה לשמחת החג שהן מצוות עשה מהתורה. "אין שום סיבה בעולם שהסעודה של שמחת הפורים תהיה בשבת ואין אין סיבה בעולם שהסעודה של ה של החתן תהיה בסעודת הפורים אין בזה שום ניגוד".
• דעת הרב עובדיה יוסף: הדובר מציין שהרב עובדיה יוסף בחזון עובדיה דחה את דעות המחמירים והתיר למעשה להתחתן בליל פורים, בפרט לאור המנהג כיום שחופות וקידושין נעשים בלילה. "באמת כבר הרבו יוסף העריך בחזון עובדיה בסימן רג עד רשן ודחה כל אותם אשר נטו להחמיר ואף כי הוא קצת קיבל איזשהי חומרה או לעניין הלכה מלבד מה שכתבנו שהמנת פשוט אצאנו להקל כוראת מרן שקיבלנו הוראותיו וכן הורו גדולי המורים להתיר הלכה למעשה בעבד עובדה אלא לפי מנהגנו כיום שכל החופות וסידורי הקודשים נעשים בלילה פשוט שיש להתיר לעשות נשואים בליל פורים דרכ מרן".
• סיכום: לפי שיטת הרמב"ם, מותר להתחתן ביום פורים עצמו ללא כל פקפוק, ואין סתירה בין סעודת הנישואין למשתה ושמחת פורים. לגבי ליל פורים, לאור המנהג כיום, יש מקום להתיר נישואין וסעודת נישואין בליל פורים, למרות שסעודת פורים אינה מקיימת את חובתה בלילה ואין מצוות שמחה בלילה.

שאלות להמשך דיון:

• מהם הנימוקים המדויקים של האחרונים לאסור נישואין בפורים?
• האם יש הבדל הלכתי משמעותי בין נישואין ביום פורים לנישואין בליל פורים על פי שיטת הרמב"ם?
• כיצד מתיישבת פסיקתו של הרב עובדיה יוסף עם שיטת הרמב"ם בנוגע לנישואין ביום פורים עצמו?