לשיטת הרמב"ם הסובר שאיסור זה נובע מהצורך במורא מקדש, האם לא יחול איסור זה בנסיבות של להתלמד?
האם מותר למורה הוראה ללמוד גם דברי אפיקורסות ע"מ להורות לתלמידים כיצד להימנע מטעויות בתחום האמונה וההלכה?
היש הבדל בדין ייצור דגמי המשכן וכליו לבין דין ייצור דגמי המקדש וכליו?
תמצית מקורות בנושא בניית מודלים של מקדש ומשכן
מסמך זה מסכם את הנושא של יצירת מודלים של בית המקדש והמשכן לצורך לימוד והמחשה, כפי שעולה מתוך המקור שסופק. הדיון מתמקד בעיקר בדעתו של הרמב"ם (רבנו) ובדעות אחרות המובאות בגמרא ובשולחן ערוך.
נושא מרכזי: האם מותר ליצור מודלים של המקדש או כליו, והאם יש הבדל בין מודל של מקדש למודל של משכן?
נקודות עיקריות ועובדות חשובות:
- דעת הרמב"ם (הלכות בית הבחירה): הרמב"ם אוסר לעשות תבניות של האולם, המנורה והשולחן (כלי המקדש). הטעם לכך, לפי המקור, הוא קשור לציווי של "מורא מקדש". יצירת מודלים עלולה לגרום לזילות של המקומות והכלים הקדושים עקב ההרגל של האדם להימצא בקרבתם. הרמב"ם רואה בריבוי דיני הטהרה אמצעי לסינון קפדני של הבאים למקדש, וריחוק זה יוצר תשוקה וכיסופים למקום הקדוש.
- ציטוט רלוונטי: "אבל רבנו הביא את זה בהלכות בית הבחירה בגלל שהוא קורך את זה עם הציווי של מורה מקדש, דהיינו שצריכים להיות יראים מהמקדש ומן הרגע שכל אדם או כל קבוצות בני אדם יעשו להם מודלים של תבנית מקדש או תבנית כלי מקדש. הדבר הזה גורם לזילות של בני אדם באותם מקומות מקודשים ואותם כלים מקודשים בגלל ההרגל שאדם מתרגל שהוא נמצא במחיצתם או הם נמצאים במחיצתו..."
- דעת השולחן ערוך (הלכות עבודה זרה, יורה דעה): השולחן ערוך מביא את האיסור שלא לעשות תבניות של כלי המקדש בהקשר של "לא תעשון איתי" (שמות כ, כג), שמקורו בחשש לעבודה זרה. בכך, קיימות שתי התייחסויות שונות לאותו דין בגמרא - אחת בהקשר של מורא מקדש (רמב"ם) ואחת בהקשר של עבודה זרה (שולחן ערוך).
- ציטוט רלוונטי: "ומרן השולחן ערוך הביא את זה כמו בגמרא במסכת ראש שנה דף כד עמוד א'. לא תעשון איתי לא תעשון כדמות שמשי במרום ואז לכאורה הדברים האלה הם יסודם מסרך של עבודה זרה ומרן השולחן ערוך הביא את הדין שלא לעשות תבנית הכל תבנית שולחן תבנית מרורע ויורי דעה סימן קמא א בהלכות עבודה זרה..."
- היתר הגמרא להתלמד (ראש השנה): הגמרא במסכת ראש השנה מביאה שרבן גמליאל היה עושה דמות של ירח וכוכבים בלשכתו לצורך חקירת עדים על קידוש החודש. מכאן עולה לכאורה היתר לעשות דמויות לצורך לימוד והמחשה.
- ציטוט רלוונטי: "...מה שמעניין הוא זה שהגמרא במסכת ראש שנה אומרת שרבן גמליאל היה עושה דמות של ירח וכוכבים בלשקתו ובזמן שהיו באים עדים להעיד על הח דוש הלבנה אזי היו מכניסים את העדים לתחקיר ובמהלך התחקיר אומרים להם כזה ראיתם או כזה ראיתם בתנוחה כזו בזווית כזו בגודל כזה בצד כזה ואז יודעים על בסיס המידע האסטרונומי המדעי המעקן לאותו חודש אם הם דוברי אמת או אינם דוברי אמת אם הם מדויקים או הם טועים וכי יוצא בזה."
- השמטת הרמב"ם את היתר ההתלמדות: הרמב"ם בהלכות עבודה זרה אוסר לעשות צורות לנוי, גם אם אינן עבודה זרה, כולל צורת אדם וגרמי השמיים. הוא משמיט את דברי הגמרא בראש השנה המתירים להתלמד.
- פרשנות "מורי" (רבי מאיר): "מורי" מעיר שהרמב"ם השמיט את היתר ההתלמדות לגבי דמויות השמש והכוכבים, אך לא דחה את הכלל שמורה הוראה לומד גם דברים פסולים כדי להבין ולהורות. הוא מביא ראיות לכך מהמשנה (פסחים) ומהלכות סנהדרין, שם מצוין שהסנהדרין היו לומדים כישופים וענייני עבודה זרה לצורך הבנה והוראה.
- היתר מודל של משכן לצורך התלמדות (דעת פוסקים): פוסקים אחרים, כמו בעל "אגרות משה" והרב אודסה, מתירים במפורש לעשות מודל של משכן וכליו כדי ללמד ילדים ואחרים. הם מסתמכים על הסוגיה המתירה להתלמד.
- הצעה ליישוב דעת הרמב"ם לגבי משכן: המקור מציע שאף הרמב"ם יתיר לעשות מודל של משכן לצורך התלמדות מהסיבות הבאות:
- הבדל בין משכן למקדש: המשכן היה מבנה זמני בעבר, ואילו האיסור של הרמב"ם קשור ל"מורא מקדש" הנוגע למקום קדוש וקיים. המשכן, אף על פי שהוא קיים באופן רוחני כבסיס לקדושה, אינו עתיד לקום מחדש, ולכן אין חשש לזילותו באופן דומה למקדש.
- שינוי בגדלים ובחומרים: הרמב"ם עצמו מתיר לעשות מנורה שונה בגודלה ובמתכתה. אם כך, כל שכן שמותר לעשות מודל של משכן שאינו בגודל המקורי וכל מטרתו היא לימוד.
- ציטוט רלוונטי: "ולכן נראים הדברים שאפילו לרבנו כל שעושה מודל של משכן לא באותם גודלים, לא באותם גודלים וכל מטרתו להתלמד מותר גם לפי רבנו רבי חניה בגש ישראל."
מסקנה:
הדעות חלוקות לגבי יצירת מודלים של המקדש וכליו. הרמב"ם אוסר זאת מטעמי "מורא מקדש", בעוד השולחן ערוך מקשר זאת לאיסור עבודה זרה. הגמרא מביאה היתר להתלמד באמצעות דמויות. למרות שהרמב"ם השמיט היתר זה בהלכותיו, ישנה סברה שהוא יתיר עשיית מודל של המשכן לצורך לימוד, מכיוון שהמשכן שונה מהמקדש בהיותו מבנה זמני מהעבר, ואין בו את אותו פוטנציאל לזילות כשל המקדש הקיים או העתיד. בנוסף, שינוי בגודל המודל עשוי להוות גורם נוסף להיתר, אפילו לדעת הרמב"ם. הפוסקים המאוחרים נוטים להקל יותר בעניין מודלים לצורך חינוך והמחשה.