מה מקור האיסורים לבנות כתבנית המקדש או עשיית כלים דמויי כלי המקדש?
האם איסור זה לא יחול אם החיקוי שונה אף במקצת מן המקור?
האם ניתן להתיר בנין קיר שכזה בבית הכנסת גם לשיטת מרן השו"ע?
תגיות
07/07/10 כ"ה תמוז התש"ע
מקור דן בשאלה האם מותר לבנות בית כנסת עם קיר מזרח המעוצב כעין מנורה בת שבעה קנים. הדובר מביא מדברי הרמב"ם שאוסר עשיית בית או כלים במתכונת המשכן או כליו, אך מתיר מנורה עם מספר קנים שונה או מחומר אחר. הוא מציין שהשו"ע פוסק זאת מדין עבודה זרה ומחמיר יותר לגבי סוג המתכת ומספר הקנים. לבסוף, הוא מציג את עמדת מורו המתיר את עיצוב הקיר כמנורה, מאחר שאינו כלי אלא חלק מהמבנה, וזאת כדעת הרמב"ם ואף ייתכן שגם כדעת השו"ע
קובץ שמע - מלא
תמצית מסמך תדרוך: דיון בשאלת בניית קיר מזרח בבית כנסת בדמות מנורה
מסמך זה מנתח מקור הלכתי העוסק בשאלה האם מותר לבנות את קיר המזרח בבית כנסת בצורה המדמה מנורה בעלת שבעה קנים. הדיון מתמקד בעיקר בהבנת פסקי ההלכה של הרמב"ם והשו"ע (מרן) וביישומם למקרה הנדון.
נושא מרכזי: האם בניית קיר בבית כנסת המעוצב כדמות מנורה בעלת שבעה קנים מותרת על פי ההלכה?
נקודות עיקריות ועובדות:
- שאלת השואל: השואל מתאר תכנון לבניית בית כנסת בו קיר המזרח יעוצב כך שמשני צדי ההיכל יהיו שישה קנים (שלושה מימין ושלושה משמאל) ובתוך ההיכל יהיה עיצוב של קנה אמצעי דמוי חלונות, כך שכל הרואה את הקיר יראה דמות של מנורה בת שבעה קנים. השואל שואל האם הדבר מותר או אסור.
- תשובת המשיב הראשוני: התשובה הראשונית לשואל היא שמותר לעשות זאת.
- ציטוט מרמב"ם: המקור מצטט את דברי הרמב"ם (רבנו) בהלכות בית הבחירה (פרק ז', הלכה י'): "ואסור לאדם שיעשה בית תבנית היכל אך סדרה תבנית אולם חצר כנגד העזרה, שולחן כצורת השולחן או מנורה כצורת המנורה. אבל עושה מנורה של חמישה קנים או של שמונה קנים או מנורה שאינה של מתכת, אף על פי שיש לה שבעה קנים."
- פרשנות הרמב"ם (מורי מאיר): המפרש מסביר שהרמב"ם מציב איסור לעשות דברים בתבנית המקדש מדין "מורא מקדש" (יראה מהמקדש), שהוא מצוות עשה מהתורה ("ומקדשי תיראו"). איסור זה נועד לשמור על ייחודו של המקדש ולמנוע זילות שלו על ידי יצירת חיקויים מדויקים במקומות אחרים.
- הבחנה בין "לא תעשון איתי" ל"מורא מקדש": המפרש מדגיש שהאיסור אצל הרמב"ם נובע מדין "מורא מקדש" ולא מדין "לא תעשון איתי" (האיסור לעשות דמויות של גרמי שמיים בעלי משמעויות אליליות), בו דנים בסוגיות אחרות בתלמוד ומופיע בהלכות עבודה זרה אצל הרמב"ם.
- ציטוט מהשו"ע (מרן): המקור מצטט את דברי השו"ע (אורח חיים, סימן קמא, סעיף ח'): "לא יעשה בית תבנית היכל כשיעור גובהו וארכו ורחבו, אחסדרה תבנית אולם חצר תבנית עזרה, שולחן תבנית שולחן מנורה תבנית מנורה. אבל עושה של חמישה קנים או של שישה או שמונה, אבל של שבעה לא יעשה, אפילו משאר מיני מתכות ואפילו לא גביעים וכפתורים מופרחים ואפילו אינה גבוהה י"ח טפחים."
- הבדלים בין הרמב"ם לשו"ע: המפרש מצביע על מספר הבדלים בין פסיקת הרמב"ם לפסיקת השו"ע:
- מקור האיסור: הרמב"ם רואה זאת כנובע מדין "מורא מקדש", בעוד שהשו"ע מביא זאת בהלכות עבודה זרה.
- פרטים נוספים: השו"ע מוסיף פרטים לגבי שיעור הגובה, האורך והרוחב של תבנית ההיכל ואוסר מנורה בת שבעה קנים אפילו מחומרים שונים ממתכת ואפילו בלי פרטים נוספים.
- היתרים: הרמב"ם מתיר מנורה בת שבעה קנים שאינה עשויה ממתכת, בעוד שהשו"ע אוסר זאת גם אם עשויה מחומרים אחרים.
- דעת הש"ך: הש"ך (רבי שבתי כהן) מפרש שהאיסור של השו"ע הוא רק כאשר התבנית זהה לחלוטין, אך שינויים כלשהם מתירים. המפרש מעלה את האפשרות שאולי גם הרמב"ם יסכים לכך לאור השימוש במילה "תבנית".
- יישום השאלה המקורית: השאלה המקורית עסקה בבניית קיר מעוצב כמנורה ולא ביצירת כלי מנורה. המפרש מעלה את השאלה האם גם השו"ע, שהחמיר יותר בעניין כלי המנורה, יאסור בנייה כזו.
- תשובת המפרש הסופית (מורי בצורה חדה וחותכת באות יד): המפרש מביא מעשה שהיה בבית כנסת שבנו חלונות בצורת מנורה בעלת שבעה קנים, וחכם אחד אמר שזה אסור משום "לא תעשון איתי". המפרש דוחה דעה זו בצורה נחרצת וטוען שאין בכך שום עבירה.
- נימוקי ההיתר: המפרש מסביר שההיתר נובע מכך שמדובר בדרך בנייה ולא ביצירת כלי מנורה. לדעתו, אפילו לפי השו"ע שהחמיר בעניין כלי המנורה, האיסור מתייחס לכלי ולא לבניין שהוא חלק בלתי נפרד ממנו.
- מסקנה: המפרש מגיע למסקנה שנראה שההוראה של מורו (בהתאם לשיטת הרמב"ם) וגם לשיטת השו"ע, מותר לבנות את קיר המזרח או כל קיר אחר בדמות מנורה, ואין בכך שום איסור עבירה.
ציטוטים מרכזיים:
- הרמב"ם: "ואסור לאדם שיעשה בית תבנית היכל אך סדרה תבנית אולם חצר כנגד העזרה, שולחן כצורת השולחן או מנורה כצורת המנורה. אבל עושה מנורה של חמישה קנים או של שמונה קנים או מנורה שאינה של מתכת, אף על פי שיש לה שבעה קנים."
- השו"ע: "לא יעשה בית תבנית היכל כשיעור גובהו וארכו ורחבו, אחסדרה תבנית אולם חצר תבנית עזרה, שולחן תבנית שולחן מנורה תבנית מנורה. אבל עושה של חמישה קנים או של שישה או שמונה, אבל של שבעה לא יעשה, אפילו משאר מיני מתכות ואפילו לא גביעים וכפתורים מופרחים ואפילו אינה גבוהה י"ח טפחים."
- תשובת המפרש הסופית: "...ומעשה באחד מבתי הכנסת שבנו חלונותיו כצורת מנורה של שבעה קנים ואמר להם אחד חכם שזה אסור משום לא תעשון איתי וברור כי הבל יבצא פיהו ואין בדבר שום נידנות של עבירה כלומר באמת אומר מורי מאחר בזה בדרך בנייה ולא בדרך של כלי מנורה..."
מסקנה סופית של המקור: על פי ניתוח המקור, נראה כי הן לפי שיטת הרמב"ם והן לפי שיטת השו"ע, מותר לבנות קיר בבית כנסת המעוצב כדמות מנורה בעלת שבעה קנים, מכיוון שהאיסור עוסק ביצירת כלי מנורה דומים למנורת המקדש ולא בעיצוב קבוע של חלק מבניין בית הכנסת.
Question1
מהי השאלה המרכזית שנדונה במקור בנוגע לבניית בית כנסת?
Answer1
השאלה המרכזית היא האם מותר לבנות את קיר המזרח של בית הכנסת בצורה כזו שחלונותיו יוצרים יחד דמות של מנורה בעלת שבעה קנים.
Question2
מה הייתה תשובתו של הרב לשואל בנוגע לבניית קיר המזרח בצורת מנורה?
Answer2
תשובתו של הרב הייתה שמותר לבנות את קיר המזרח בצורה כזו שחלונותיו יוצרים דמות מנורה בעלת שישה קנים (שלושה מימין להיכל ושלושה משמאל), ובתוך ההיכל עצמו תהיה דמות קנה אמצעי, כך שכל הרואה את הקיר יראה דמות של מנורה בת שישה קנים (כפי שנשאל). עם זאת, הדיון בהמשך מתייחס גם לדמות של מנורה בעלת שבעה קנים.
Question3
מה פסק הרמב"ם בנוגע לעשיית בית או כלי במתכונת המשכן או כליו?
Answer3
הרמב"ם פסק שאסור לאדם לעשות בית בתבנית ההיכל, אך מותר לעשות סדרה בתבנית האולם והחצר כנגד העזרה. כמו כן, אסור לעשות שולחן כתבנית השולחן או מנורה כתבנית המנורה שהיו במקדש. עם זאת, הרמב"ם התיר לעשות מנורה של חמישה או שמונה קנים, או מנורה שאינה עשויה ממתכת, ואפילו מנורה של שבעה קנים אם היא עשויה מחומר אחר שאינו מתכת.
Question4
מהו העיקרון של "מורא מקדש" וכיצד הוא מתקשר לנושא הנדון לפי דברי הרב?
Answer4
העיקרון של "מורא מקדש" פירושו הצורך לירא מפני המקדש ולשמור על ייחודו, משום ש"לא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציווה על יראתו". חלק בלתי נפרד ממורא מקדש הוא לא להפוך מקומות אחרים כאילו הם מקדש, שכן זהו זילות של המקדש. לכן, האיסור לעשות בית או כלי במתכונת המקדש נובע מדין מורא מקדש, כדי לשמור על ייחודו של המקום אשר בחר השם.
Question5
כיצד שונה פסיקתו של השולחן ערוך מהרמב"ם בנוגע לאיסור עשיית מנורה כתבנית המנורה שבמקדש?
Answer5
השולחן ערוך הביא את האיסור לעשות בית או כלי במתכונת המקדש מדין עבודה זרה, בשונה מהרמב"ם שהביא זאת מדין מורא מקדש. בנוסף, השולחן ערוך פירט יותר והוסיף שאסור לעשות בית בתבנית ההיכל בשיעור גובהו, אורכו ורוחבו, ואסר לעשות מנורה של שבעה קנים אפילו משאר מיני מתכות ואפילו בלי גביעים וכפתורים ואפילו אם אינה גבוהה 18 טפחים.
Question 6
מהי ההבחנה העיקרית שמציע הרב בין איסור עשיית כלי מנורה כתבנית המנורה לבין בניית קיר עם חלונות בצורת מנורה?
Answer6
ההבחנה העיקרית היא שהאיסור של הרמב"ם והשולחן ערוך מתייחס לעשיית כלי מנורה כתבנית המנורה שבמקדש, ולא לבניית חלק אינטגרלי מהמבנה, כמו קיר עם חלונות. מכיוון שהמנורה שבקיר אינה כלי נפרד אלא חלק מהבניין עצמו, נראה שאפילו לפי השולחן ערוך שהחמיר יותר בעניין כלי המנורה, אין איסור בבניית קיר עם חלונות בצורת מנורה.
Question 7
מה הייתה תגובתו של "אחד חכם" למעשה של בית כנסת שבנה חלונותיו בצורת מנורה של שבעה קנים, וכיצד הרב מגיב לדבריו?
Answer7
אותו "חכם" אמר שאסור לבנות חלונות בצורת מנורה של שבעה קנים משום "לא תעשון איתי". הרב מגיב לדבריו בחריפות וטוען ש"הבל יבצא פיהו" ושאין בדבר שום נידון של עבירה. לדברי הרב, מאחר שמדובר בדרך בנייה ולא בעשיית כלי מנורה, אין בכך איסור.
Question 8
מהו המסקנה הסופית של הרב בנוגע לבניית קיר המזרח או כל קיר אחר עם דמות מנורה באמצעות החלונות?
Answer 8
המסקנה הסופית של הרב היא שמותר לבנות את קיר המזרח או כל קיר אחר עם דמויות של מנורה באמצעות החלונות, ואין בכך שום נידון של עבירה. מסקנה זו מתיישבת עם שיטת הרמב"ם ואף נראית תואמת את שיטת השולחן ערוך, מכיוון שהאיסור מתייחס בעיקר לעשיית כלי מנורה ולא לחלק אינטגרלי מהמבנה
Full text
שאל השואל ואמר שהם מתכננים בנית בית כנסת והוצא להם שכותל המזרח יבנה בצורה כזו שמצד ימין להיכל ומצד שמאל להיכל יהיה הקיר עשוי דמות שישה קנים, שלושה קנים מימין ושלושה קנים משמאל ובהיכל יהיה דמות קנה אמצעי מעין חלונות חלונות וכך כל הרואה את קיר המזרח מיד יראה לפניו דמות מנורה בת שישה קנים. האם הדבר הזה מותר או אסור? והתשובה מותר. והנה רבותיי רבנו בספר עבודה הלכות בית הבחירה פרק שביעי הלכה י' כתב את הדברים הבאים ואסור לאדם שיעשה בית תבנית היכל אך סדרה תבנית אולם חצר כנגד העזהרה, שולחן כצורת השולחן או מנורה כצורת המנורה. אבל עושה מנורה של חמישה קנים או של שמונה קנים או מנורה שאינה של מתכת, אף על פיל שיש לה שבעה קנים. מורי מאיר ובצדק שרבנו שלב את ההלכה בבית הבחירה בפרק שביעי מפרק זה מהלכות אלו שבהם רבנו עוסק במצוות עשה מן התורה ליראה מן המקדש שנאמר ומקדשי תיראו ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציווה על יראתו וחלק בלתי נפרד ממורה מק לא להפוך מקומות אחרים כאילו היו מקדש כי זה זילות למקדש צריך לשמור על ייחודו של המקדש ולכן כשנאמר בהלכה עשירית ואסור לאדם שיעשה בית תבנית הכל אך סדרה תבנית אולם חצר כנגד עזהרה, שולחן כצורת השולחן ומנורה כצורת המנורה. הרי זה זילות למקדש. אם אנחנו בקריאת או, ברחובות, בטבריה, בצפת, בכל מקום נעשה מקומות ובניינים, דימוי המקדש או עם כלים. דימוי כלי המקדש. זה זילות. זה לא נקרא מורה מקדש. צריך מורה מקדש לייחד את המקום אשר בחר השם את הבית ואת הכלים ובצורה כזו יש לנו מור מקדש אז אומר מורי בערה יד שכל המדקדק יראה שמדין מורה נגע בדבר הזה ולא מדין לא תעשו איתי כלומר יש סוגיות בתלמוד ששם דנו באיסור לעשות דמויות של גרמי שמיים בעלי משמעויות אליליות בבית הכנסת ובני יתר היו שקרכו את העניין הזה באותו עניין ורבנו הפריד בין הדבקים בהלכות עבודה זרה הוא הביא את ההלכות הנוגעות ללא תעשון איתי ואילו כאן בהלכות בית הבחירה כתב את העניין הזה שאסור לעשות בית תבנית הכל אחסדר תבנית אולם וכולי חולה מדין מורה מקדש באמת בשולחן ערוך יורדעה סימן קמא סעיף ח הביא את זה מדין עבודה זרה בשונה מרבנו שהביא את זה מדין מור מקדש והוא כתב את הדברים הבאים לא יעשה בית תבנית היכל כשיעור גובהוב כו ברוחבו אחסדר תבנית אולם חצר תבנית עזהרה שולחן תבנית שולחן מנורה תבנית מנורה אבל עושה של חמישה קנים או של שישה כיה או שמונה אבל של שבעה לא יעשה אפילו משאר מיני מתכות ואפילו ולא גביעים וכפתורים מופרחים ואפילו אינה גבוהה 18 טבחים. אז א' ראינו שמרן הביא את זה באחות עבודה זרה. ב מרן להבדיל מרבנו נכנס לפרטים לא יעשה בית תבנית היכל הוסיף מרן כשיעור גובהו ועורכו ורחבו. ואומר השך כל מה שפחות כל מה ששונה אז זה כבר מותר. כך אומר השך. לכאורה אולי זה גם רבנו יסכים בגלל שכתוב תבנית. אולי תבנית זה בדיוק אותו דבר. או שמה המודל בין כך ובין כך של עניין מנורה. יש לנו התייחסות מפורטת בהלכה בעניין הזה שהרי רבנו כותב בעניין המנורה אבל עושה מנורה של חמישה קנים או של שמונה קנים או מנורה שאינה של מתכת אף על פי שיש לה שבעה קנים. זאת אומרת אם אדם משנה באחד מהשינויים האלה או במספר הקנים או אפילו בסוג המתכת כבר אין בזה איסור. ואין לומר דברי מרן שהוא כותב ו אבל עושה של חמישה קנים או של שישה או שמונה אבל של שבעה לא יעשה אפילו משאר מיני מתכות החמיר גם שאר מיני מתכות ואפילו בלא גביעים וכפתוריםחים ואפילו אינה גבוהה 18 טפחים אז לכאורה רק במתירו שנות במספר הקנים ואילו רבנו לא רק במספר הק אלא הוא אומר אף על פי שיש איך קוראים או מנורה אינה של מתכת עד כאן בין כך ובין כך השואל הרי שאל לא בהתקנת מנורה בקיר המזרח אלא בבניינו של קיר המזרח באופן כזה שיהיה כמו מנורה של שבעה קנים והכל עשוי ממבנה, מבלוקים, מבטון מחלונות דמויות דמות מנורה האם בחייגנה גם מרן יאסור כי הרי רבנו אמר אם הוא עושה מנורה שאינה של מתכת אין בזה איסור אף על פי שיש לה שבעה קנים אז רבנו אין בעיה אבל לפי מרן שהוא עוסר גם בשאר מתכות כלום יאסור בגלל שזה שבעה קנים אז אומר מורי בצורה חדה וחותכת באות יד ומעשה באחד מבתי הכנסת שבנו חלונותיו כצורת מנורה של שבעה קנים ואמר להם אחד חכם שזה אסור משום לא תעשון איתי וברור כי הבל יבצא פיהו ואין בדבר שום נידנות של עבירה כלומר באמת אומר מורי מאחר בזה בדרך בנייה ולא בדרך של כלי מנורה שהרי גם כלי לפי רבנו זה דווקא א מאותו מתכת כן דווקא ממתכת ולא שאין המתכת אין בכלל נדנות של עבירה אלא נראה שאפילו לפי מרן הנמלא בכלי מנורה תבנית מנורה כן שהוא אומר אפילו משאר מתכות אבל סוף סוף צריך להיות כלי ולא בניין כי אם זה בניין וחלק בלתי נפרד מהבניין בזה לא אסרו כך נמצא איפה של נראים הדברים שזוהי ההוראה של מורי בהתאם לשיטת רבנו ונראים שאפילו זה שיטת מרן שמותר לבנות את קיר המזרח או בכל קיר וקיר דמויות של דהיינו שהקיר והחלונות יהיה כתבנית של מנורה ואין בזה שום נד עבירה. רבי חנינו בן עגש אומר דבר