האם ניתן להשוות דיני הגוי בנסיבות אלו לדין העבד הכנעני שניתן לסמוך עליו בבדיקת החמץ?
מדוע יש קשר יותר בין השפחה והעבד הכנעניים לאשה ולקטן וחוסר קשר לעובדים הזרים הגויים?
האם לאור הפטור של הגוי ממצוות חכמים לבדיקת החמץ, לא נוכל להיעזר בו גם לסייע בעבודות הנקיון לקראת חג הפסח?
07/03/10 כ"א אדר התש"ע
המקורות עוסקים בשאלה האם מותר למנות אדם לא יהודי, ספציפית פיליפיני/ת, לבצע את בדיקת החמץ לפני פסח. התשובה היא שלילית, מכיוון שההלכה מבחינה בין גויים לעבדים כנענים שהתגיירו חלקית וחייבים במצוות מסוימות. עבדים כנענים, בניגוד לגויים גמורים, נחשבים מחויבים במצוות הקשורות לחמץ ומצה, ולכן נאמנים לבצע את הבדיקה. גויים, לעומת זאת, אינם שייכים למערכת המצוות הרלוונטית ולכן אינם יכולים להוציא יהודי ידי חובת בדיקה. עם זאת, גויים יכולים לסייע בניקיון הבית מחמץ, שהוא הכנה למצווה אך אינו המצווה עצמה של בדיקת חמץ בליל י"ד בניסן.
קובץ שמע - מלא
נושאים מרכזיים ורעיונות חשובים:
- אי כשירות גוי לבצע בדיקת חמץ מצוותית: הדובר פותח בשאלה האם ניתן למנות לא יהודי לבצע בדיקת חמץ ומשיב בשלילה. הוא מדגיש כי הדין המתיר לנשים, עבדים וקטנים לבצע את הבדיקה אינו תקף לגבי גויים.
- ציטוט: "והתשובה שלילית אין למסור את בדיקת חמץ לפיליפיני או לפיליפינית, דהיינו לגוי."
- הבחנה בין עבדים כנענים לגויים: הדובר מסביר שההלכה המתירה לעבדים כנענים לבצע בדיקת חמץ מבוססת על מעמדם המיוחד. עבדים כנענים טובלים לשם עבדות, מחויבים במצוות כמו נשים (למעט נישואין עם יהודיות עד לשחרור וטבילה נוספת), ולכן יש להם זיקה למצווה.
- ציטוט: "כי ההלכה מתייחסת לעבדים קנענים. עבדים קנענים הם טובלים לשם עבדות. בטרם יעבדו אצל האדון היהודי וחייבים במצוות כמו נשים."
- ציטוט: "ואם כן איפה מאחר ומדובר בעבדים קנענים שכאמור הם מוזהרים על החמץ הם מצווים על אכילת מצות שהרי גם אישה בישראל מצווה לאכול מצות משום כך הם נאמנים"
- טעם ההיתר לעבדים, נשים וקטנים: ההיתר להם לבצע את הבדיקה מוסבר בכך שבדיקת חמץ היא מצווה מדרבנן, ולכן חכמים האמינו להם גם בביצוע המצווה עצמה ולא רק בעדות.
- ציטוט: "ופרשו בגמרא פסחים דף ד עמוד א' ועמוד ב פרשו שמאחר בדיקת חמץ זו היא מדרבנן אז האמינו לנשים לעבדים ולקטנים הם אומרים אנו בדקנו אנחנו סומכים עליהם"
- הבדל מהותי ביחס לגויים: לגבי גויים, הבעיה אינה רק עניין של נאמנות (אם כי גוי אינו נאמן בענייני איסורים אלא אם כן הוא מסיח לפי תומו או חושש מנזק). הבעיה העיקרית היא היעדר זיקה למצווה. גוי אינו בכלל המצווה של בדיקת חמץ, ולכן אינו יכול להוציא יהודי ידי חובה.
- ציטוט: "אבל אצל גוי או גויה שהם ממש כמו פיליפינים אלה הם גויים אין להם דין של עבדים קנענים אלא גויים לכל דבר אין גוי נאמן בייסורים עלינו אלא אם כן הוא מסיח לפי טומו."
- ציטוט: "כאן הבעיה היא לא רק נאמנות. הנאמנות זה פן אחד של העניין. יש פן שני של העניין. הציווי הזיקה למצווה ה הקטן והעבד הקנעני הם יש להם זיקה למצווה כיוון שמוזה בחמץ והם מצובים באכילת מצה אז כיוון שהם בריא מצוות לעניין זה אז הם בתוך העניין אלא מה הנאמנות"
- ציטוט: "ומהוא הבסיס הראשון הזיכה למצווה גוי איננו בכלל המצווה והוא ואינו בכלל המצווה אז אנחנו לא ניגשים לדין אם הוא נאמן או לא נאמן"
- השוואה לשחיטה: הדובר מביא כדוגמה את דיני שחיטה. כשרות השחיטה תלויה בכך שהשוחט יהיה מחויב במצוות. לכן, אישה, קטן מומחה ועבד כנעני יכולים לשחוט, אך גוי ששחט - נבלתו טרפה, גם אם אינו עובד עבודה זרה.
- ציטוט: "בנוגע לשחיטה הכל שוחטין ושחיטתן כשרה גם אישה יכולה לשחות אף על פי שהרמה אומר שאצלהם לא שמעו דבר כזה שאישה יכולה לשחות אבל בתימן היו כאלה שקיבלו אפילו תעודה תעודה שהם יכולות ורשאיות לשחות אז אישה יכולה לשחות קטן שהוא מומחה ויודע לשחוט הוא גם יכול לשחוט אישה וקטן ואותו דבר גם כן עבד קנעני עבד קנעני ושבחה קנענית שכבר טבלו לעבדות והם מחוייבים במצוות גם הם יכולים לשחט אבל גוי ששחט שחיטתו נבלה אפילו שהוא לא עובד עבודה זרה שחיטתו נבלה ככה ההלכה"
- ציטוט: "בכללי כל מי שפטור ממצווה איננו יכול להוציא את הזולת ידי חובת המצווה וכיוון שגוי הוא לא במצוות בדיקה בכלל לא מצוות אז הוא לא יכול להוציא אותה לחבות מצווה"
- עזרה בניקיון החמץ: למרות זאת, הדובר מבהיר כי גוי יכול לסייע בעבודות הפיזיות של ניקיון הבית מחמץ, שהוא מצווה מדברי סופרים כהכנה לפסח. פעולות אלו הן מעין "הכשר מצווה" ואינן הבדיקה המצוותית בליל י"ד בניסן שעליה מברכים.
- ציטוט: "אומר שיש לנו מצווה מדברי סופרים לנקות, לבער את החמץ לרדוף את החמץ בכל מקום שהוא וזה הניקיון שאנחנו עושים בדרך כלל מאחרי פורים עד פסח ניקיון שבו אנחנו רוטפים את החמץ ומשתדלים לגמור אותו וכולי וכולי זה פילפיני יכול לעזור לנו לזה חכמים לא תיקנו ברכה זה מצווה אבל זה מעין הכשר מצווה, זה עבודה פיזית של ניקיון."
- ציטוט: "גויים יכולים לעזור לנו אנחנו יכולים לעזר בגויים ולבדוק אחריהם שאכן הכל נקי אבל הם יכולים ודאי בעבודה הפיזית לעזור לנו הרבה מאוד בניקיון הכלים בסילוג כל מיני מקומות של חמצים לפי ההוראה שניתן להם זה ודאי שהם יכולים לעשות לנו אבל המצווה המצוותית של בדיקת חמץ אור לרבע הם לא יכולים לבצע לנו את הדבר הזה כי לא מדובר רק במשהו פיזי אלא במשהו מצוותי הלכתי שהוא מופקע ממנו לגמרי"
לסיכום:
הדובר מבהיר בצורה ברורה כי על פי ההלכה, לא ניתן למנות גוי, כדוגמת אדם פיליפיני, לבצע את מצוות בדיקת חמץ בליל י"ד בניסן. זאת מכיוון שלגוי אין זיקה למצווה והוא אינו מחויב בה. לעומת זאת, עבדים כנענים (בזמנם), נשים וקטנים הכשירים לכך, יכולים לבצע את הבדיקה מכיוון שהם מחויבים במצוות (בדרגות שונות) ובפרט במצוות הקשורות לחמץ ומצה. עם זאת, גוי יכול לסייע בעבודות הניקיון הפיזי של הבית מחמץ כהכנה לפסח
Question1
האם מותר למנות עובד/ת זר/ה (כדוגמת פיליפיני/ת) לבצע בדיקת חמץ בבית לקראת פסח?
Answer1
לא, על פי ההלכה, אין למסור את מצוות בדיקת חמץ לנכרי (גוי). זאת מכיוון שנכרים אינם מצווים במצווה זו ואין להם זיקה אליה. מצווה יכולה להתבצע רק על ידי מי שמחויב בה.
Question2
כיצד שונה דין זה מההלכה המתירה לנשים, עבדים וקטנים לבצע בדיקת חמץ?
Answer2
ההלכה המתירה לנשים, עבדים כנענים וקטנים לבצע בדיקת חמץ מתייחסת לעבדים כנענים שעברו טבילה לשם עבדות והם מחויבים במצוות מסוימות כמו נשים, כולל איסור אכילת חמץ ומצוות אכילת מצה. קטנים הכשירים לכך (שיש בהם דעת לבדוק) גם הם יכולים לבצע את הבדיקה. מכיוון שאותם אנשים מחויבים במצוות הקשורות לחמץ, הם נחשבים בעלי זיקה למצווה. בנוסף, בדיקת חמץ היא מדרבנן, ולכן חכמים הקלו בנושא הנאמנות שלהם. לעומת זאת, גויים אינם מחויבים כלל במצוות אלו ואין להם זיקה אליהן.
Question3
מהו ההבדל בין נאמנות לבצע מצווה לבין זיקה למצווה, ומדוע שניהם חשובים לעניין בדיקת חמץ?
Answer3
נאמנות מתייחסת לאמינותו של האדם לבצע את הפעולה כנדרש. זיקה למצווה מתייחסת לכך שהאדם עצמו מחויב במצווה או שיש לו קשר הלכתי אליה. בעניין בדיקת חמץ, לא מספיקה רק נאמנות, אלא נדרשת גם זיקה למצווה. עבד כנעני או אישה מחויבים במצוות הקשורות לחמץ ולכן יש להם זיקה למצווה, ומשום שהבדיקה היא מדרבנן, אנו סומכים על נאמנותם. לגוי אין כלל זיקה למצוות אלו, ולכן גם אם הוא נאמן, אין בכך כדי להוציא את בעל הבית ידי חובת המצווה.
Question4
האם גוי יכול לסייע בניקיון הבית מחמץ לפני פסח?
Answer4
כן, גוי יכול לסייע בעבודות הניקיון הפיזיות של הבית מסילוק חמץ לפני פסח. פעולות ניקיון אלו, המתבצעות בדרך כלל לאחר פורים ועד פסח, הן הכשר מצווה ואינן מהוות את מצוות בדיקת חמץ עצמה.
Question5
מה ההבדל בין ניקיון הבית מחמץ לבדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן?
Answer5
ניקיון הבית מחמץ הוא פעולה פיזית של סילוק חמץ הנעשית כהכנה לפסח. אין עליה ברכה מיוחדת והיא מתחילה בדרך כלל לאחר פורים. לעומת זאת, בדיקת חמץ המתבצעת בליל ארבעה עשר בניסן היא מצווה מדרבנן מוגדרת, הכוללת ברכה מיוחדת ("ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ"). מצווה זו היא מצוותית והלכתית ואינה רק פעולה פיזית.
Question 6
האם יש הקבלה לדין זה במצוות אחרות, כגון שחיטה?
Answer6
כן, יש הקבלה לעניין זה במצוות שחיטה. על פי ההלכה, שחיטה שנעשתה על ידי גוי נחשבת נבלה ואינה כשרה, גם אם הגוי אינו עובד עבודה זרה. זאת מכיוון שגוי פטור ממצוות השחיטה ואין לו זיקה אליה. לעומת זאת, אישה, קטן מומחה ועבד כנעני (שטבל לשם עבדות ומחויב במצוות) יכולים לבצע שחיטה כשרה. הדבר נובע מהעיקרון שמי שאינו מחויב במצווה, אינו יכול להוציא אחרים ידי חובת המצווה.
Question 7
מה המשמעות ההלכתית של העובדה שבדיקת חמץ היא מצווה מדרבנן לעניין זה?
Answer7
העובדה שבדיקת חמץ היא מצווה מדרבנן מקילה בעניין הנאמנות של נשים, עבדים וקטנים לבצעה. חכמים סמכו עליהם לומר שבדקו את הבית. עם זאת, עצם היותה מדרבנן אינה מתירה לגוי לבצעה, מכיוון שהתנאי הבסיסי של זיקה למצווה עדיין לא מתקיים אצל גוי.
Question 8
אם כן, באילו אופנים יכול עובד/ת זר/ה לסייע בהכנות לפסח בנוגע לחמץ?
Answer 8
עובד/ת זר/ה יכול/ה לסייע רבות בעבודות הניקיון הפיזיות של הבית והכלים מסילוק חמץ, בהתאם להוראות בעל הבית. הם יכולים לנקות מקומות שונים, כלים, ולסייע בסילוק שאריות חמץ. עם זאת, הם אינם יכולים לבצע את מצוות בדיקת חמץ הלילית של אור לארבעה עשר בניסן או לברך עליה
קובץ שמע - TXT
100307hy.txt
(8.65 KB)