האם מותר בצום להשתמש במי פה או בכדור הנצמד לחיך ע"מ לסלק ריח רע מהפה?

תמצית ומסקנות ממקורות בנושא שימוש במי פה וכדוריות ריח בפה ביום כיפור ותעניות אחרות

מסמך זה מסכם את הדיון ההלכתי העולה מהמקור שסופק בנוגע לשימוש במי פה ובכדוריות ריח בפה במהלך יום כיפור ותעניות אחרות. הדיון מתמקד בשאלות של הנאה, בליעה והקשר לאיסורי העינוי בתעניות.

נושאים מרכזיים ונקודות עיקריות:

1. הבחנה בין מי פה לכדוריות ריח:

• מי פה: מוגדרים כ"מים לא נעימים" שנועדו לסילוק ריח רע מהפה, "אינם אפילו ראויים להבלה ופולטים אותם". תכליתם היא "סילוק ריח רע מן הפה".
• כדוריות ריח: מודבקות "מתחת לחך" ומטרתן זהה - סילוק ריח רע. אולם, הן "מתמסמ ויש בו גם טעם של מתיקות".

1. יום כיפור:

• קיימת החמרה לגבי שימוש בשניהם ביום כיפור. "נראים הדברים שביום כיפורים אסור לא מבעיה שאסור להשתמש בכדור הזה אלא אפילו גם במהפה אסור להשתמש."
• הטעם העיקרי להחמרה ביום כיפור הוא איסור חמשת העינויים, כולל איסור רחיצה. נאמר שאפילו "אם ביום הכיפורים אסור להרטיב אצבע קטנה כל שכן וכל שכן שאסור להתגרות עם יצר הרע של אכילה ושתייה" על ידי שימוש בכדורית מתוקה.
• גם לגבי מי פה יש להחמיר ביום כיפור, כיוון שחכמים אסרו "אפילו דבר שאין בו הנאה. משקאות מקולקלים מאכלות מקולקלים אסרו אותם."
• ישנה התייחסות למחלוקת האם איסור יום כיפור תלוי רק בהנאת גרון או גם בהנאת מעיים ("הנאת חיוון"). למסקנה מעשית, אדם הסובל צריך לשאול רב.

1. תשעה באב:

• יש מקום להחמיר לגבי שימוש בכדוריות ריח גם בתשעה באב, "גם אם יזהר שלא יבלע ויפלוט", בגלל הטעם המתוק והעינויים הנוהגים בו.
• לעומת זאת, לגבי מי פה, "נראים הדברים שאם באמת הוא סובל מריח רע מותר אפילו בשעה באב." הטעם לכך הוא שהאיסור ביום זה הוא מדברי חכמים, ובמי פה אין הנאה ואף "אנטי הנאה".

1. שאר תעניות (י"ז בתמוז, צום גדליה, עשרה בטבת):

• מותר להשתמש במי פה בשאר התעניות. "נראים הדברים שמותר להשתמש במפה וכל שכן בשאר תעניות."
• לגבי כדוריות ריח, "אם יזהר ויפלוט מותר לו להשתמש גם בכדור הזה ולא רק במפה."

1. טעימה בתענית:

• המקור מביא את הגמרא במסכת ברכות (יד.) ואת דברי רבנו (הרמב"ם) בהלכות תעניות המאפשרים טעימה עד רביעית בתענית, ובלבד שיפלוט. "השרוי בתענית תועם ואין בכך כלום... ומותר לו לטעום את התבשיל כלומר בתעניות ואפילו בכדי רביעית והוא שלא טבלה אלא תועם ופולט ממש כדברי הגמרא."
• הרמ"א מחמיר בכל תעניות ציבור ואוסר טעימה גם בפליטה, בניגוד לדעת מרן (השו"ע) המתיר בשאר תעניות חוץ מיום כיפור ותשעה באב.
• ההבדל בין טעימה של אוכל לשימוש במי פה הוא שבאוכל יש הנאה בטעם, גם אם פולטים, מה שאין כן במי פה שהם "לא ראויים להבלה גם אם יבלה אין לו הנאה בכך".

1. היתר אישי במצבים מסוימים:

• במקרים של "סובל מאוד מריח הפה בדרגה גבוהה", ייתכן מקום להקל באופן אישי ולאפשר שימוש במי פה אפילו ביום הכיפורים. זאת בהתבסס על ההיתר לרחיצה במקרה של "תינוף" (לסלק דברים מאוסים) שאינה נחשבת רחיצה של תענוג. "ולכן במצבים ובנסיבות מסוימות יש וניתן להתיר ה אישי למי שסובל מאוד מריח הפה על ידי שימוש מפה אפילו ביום הכיפורים." אולם, הדבר תלוי בהערכת הרב את הנסיבות האישיות. "ברמה המעשית תמיד צריך האדם הנזקק לשאול את הרב והרב יקח את כל המכלול ואת הנסיבות המיוחדות ויורה כראוי לאותו שואל."

ציטוטים מרכזיים:

• על מי פה: "המים הללו הם מים לא נעימים. שמים אותם בתוך הפה כדי לסלק את הריח הרע. הם אינם אפילו ראויים להבלה ופולטים אותם וכל תכליתם סילוק ריח רע מןפה".
• על כדוריות ריח: "כדור שמדביקים אותו מתחת לחך וגם הוא נועד בשביל לסלק את הריח הרע מן הפה אלא שכדור זה מתמסמ ויש בו גם טעם של מתיקות."
• על יום כיפור: "נראים הדברים שביום כיפורים אסור לא מבעיה שאסור להשתמש בכדור הזה אלא אפילו גם במהפה אסור להשתמש."
• הנימוק להחמרה ביום כיפור: "כיוון שמצא שחכמי ישראל אמרו שיום הכיפורים וגם תשעה באב לא רק שאסור לאכול ולשתות אלא יש חמישה עינויים ביניהם איסור רחיצה ואומר רבנו בלשונו שאסור לרחוץ יום הכיפורים אפילו אצבע קטנה זה הביטוי שלו אפילו אצבע קטנה אם כן בעצמך ומה אם ביום הכיפורים אסור להרטיב אצבע קטנה כל שכן וכל שכן שאסור להתגרות עם יצר הרע של אכילה ושתייה שהרי הוא רעב ולא ישים כדור מודבק בחיך במיוחד שטעמו מתקתק ועלולו להזהה עלולו לקשל בדבר."
• ההיתר בשאר תעניות לגבי מי פה: "נראים הדברים שמותר להשתמש במפה וכל שכן בשאר תעניות."
• ההיתר לטעום בתענית: "השרוי בתענית תועם ואין בכך כלום... ומותר לו לטעום את התבשיל כלומר בתעניות ואפילו בכדי רביעית והוא שלא טבלה אלא תועם ופולט ממש כדברי הגמרא."
• אפשרות להיתר אישי ביום כיפור במקרה של סבל רב מריח רע: "ולכן במצבים ובנסיבות מסוימות יש וניתן להתיר ה אישי למי שסובל מאוד מריח הפה על ידי שימוש מפה אפילו ביום הכיפורים."

מסקנות עיקריות:

• קיימת הבחנה הלכתית בין מי פה (ללא טעם ואינם ראויים לבליעה) לבין כדוריות ריח (בעלות טעם ומתמוססות) בנוגע לשימוש בהן בתעניות.
• ביום כיפור קיימת החמרה משמעותית לגבי שימוש בשניהם, לאור איסורי העינוי והרצון להימנע מכל דבר שיכול להביא לידי הנאה או גירוי של יצר האכילה.
• בתשעה באב ישנה החמרה לגבי כדוריות ריח, אך ייתכן היתר לשימוש במי פה במקרה של סבל רב מריח רע.
• בשאר התעניות קיימת הקלה יותר, ובשימוש זהיר (בליעה) מותר להשתמש בשניהם.
• במקרים חריגים של סבל קיצוני מריח רע, יש מקום לשקול היתר אישי לשימוש במי פה אפילו ביום כיפור, אך הדבר טעון בירור והכרעה של רב הבקיא בהלכה ובנסיבות.

המסמך מדגיש את הצורך בהתייעצות עם רב מוסמך לצורך הכרעה הלכתית מעשית בכל מקרה לגופו, במיוחד ביום כיפור ובמצבים של ספק או צורך מיוחד