מהו השיעור המקסימלי של מים שיתערב ביין ועדיין יהיה כשר לקידוש?

שאל השואל ואמר מאחר והוא סובל מכאבי ראש כל אמת שהוא שותה יין. ואיזה מידה מותר לו למזוג את היין כדי שיוכל לברך עליו בורא פרי גפן או לקדש עליו. כמובן שביחס לקידוש אז לפחות לגבי הקידוש של הלילה יכול אדם לקדש על הפת אדם כזה אבל הבעיה בקידוש היום שהיא רק ברכת גפן וכן לגבי ליל הסדר ששם צריך יין ולא פת ואז השאלה היא מה הי מידה ש יכול הוא למזוג שעדיין יכול הוא לברך בורפי הגפן ולצאת ידי חובת חידוש בספר ילקות יוסף על סימן רשעב שעוסק בדיני הקידוש בסעיף ה נאמר אין לקדש על יין שיש בו תערובת של רוב מים כלומר אם למשל, בכוונה כדי לחדד את העניין, יש 51% מים ו-49% יין, אז נאמר כאן שאין לקדש עליו. ולכן לדידן אין לסמוך על חלק מההכשרים הניתנים על פדעת ארמה לחמה סוגי יין שיש בהם תערובת של רוב מים. אבל מה הוא לא נעל לגמרי את הדלת וכתב ספרדי השומע קידוש או הבדלה מאשכנזי המקדש על יין שיש בו תערובת של רוב מים יוצא ידי חובת קידוש והבדלה כלומר הוא עצמו לא רשאי לקדש על יין כזה אבל אם הוא שומע משנזי אז הוא יוצא את זה חובת קידוש והבדלה כך נאמר בספר קות יוסף והנה אנחנו מוצאים בדברי רבנו בהלכות ברכות ובהלכות שבת בהלכות ברכות נאמר בדברי רבנו פרק שמיני הלכה אה ט שמרים שנתן עליהם שלושה מים והוציא ארבעה. מברך עליהן בורא פרי הגפן שזה יין מזוגו. הוציא פחות מארבעה. אף על פי שיש בהן טעם יין. מברך עליהן תחילה שהכל. ובכן אם יש לנו שמרים דהיינו זה אותם ענבים שכבר נדרכו והוציאו ינן מתוכן ועשו יין ועכשיו נו נותרה פסולת אותם ענבים דרוחים הפסולת הזו אם ישים את הפסולת בשלוש מידות של מים ויבוא לאחר מכן וימצא ש כבר הפכו להיות ארבע כי המים שעבו מתוך השמרים את שעריות היין שנמצא בשמרים והראיה לכך שזה התרבה בדרגה כזו שבמקום שלוש מידות קיבלנו ארבע מידות אדי זה נקרא תמד בלשון המשנה במסכת מעשר מעשה מעשרות והתמד ה זה נקרא יין מזוגו. ואומר רבנו מברכין עליו בורא פרי הגפן. אבל אם הוא שם שלוש מידות וקיבל לא ארבע מידות אלא שלוש וחצי, כלומר מעט יין הצליח לשאוב, הצליחו המים לשאוב. זה נקרא תמד חלש מאוד ודינו כמים. מברכים עליו שהכל בעזרת השם כשיבנה בית המקדש ונעלה לירושלים עם כסף מעשר שני לא נוכל לקנותו בקסם מעשר שני כי הוא מים אפשר לקנות יין אבל לא מים בקסם מעשר שני ולא עוד אלא מים כאלה המת כזה אם נשפח למקווה שהוא חסר 40 שעה פוסל את המקווה כדין מים שובים אם כן איפה ה יין הזה לא נקרא יין אלא מים אין צבע מים אין קצת טעם של יין ואין לו דין של יין ומברכים עליו שהכל נהיה בדברו ואומר רבנו בהלכות שבת פרק 29 מהלכות שבת הלכה אה טו נאמר כך יין שטעמו טעם חומץ אף על פי שריחו יין אין קדשים עליו וכן שמרים זהו החלק אשר מעניין אותנו ברגע זה וכן שמרים שנתן עליהם מים אף על פי שיש בהן טעם יין אין מקדשים עליהם במ דברים אמורים בשנתן על השמרים שלושה מים והוציא פחות מארבעה אבל מוציא ארבעה הרי זה יין מזוג ומקדשים עליו. כלומר שמרים ששם בהם שלוש מידות מים. אם הוציאו 3 וחצי מידות אז זה לא נקרא יין. זה נקרא מים עם צבע ועם קצת טעם יין ולא מקדשים עליו ו מברכים עליו שהכל. אבל אם שם שלוש מידות מים וקיבל ארבע אזי מברכים עליו בורא פי הגפן ומקדשים עליו. כך רבנו אומר. ומינה מי זה? כל ללמוד שאם אני לוקח יין מקורי שהוא ודאי ודאי הרבה יותר חזק מאשר השמרים ואני שם על כ** יין שלושה כוסות מים בוודאי ודאי שזה נקרא יין מזוג ומברכים עליו בור פי גבן קדשים אלא שאם אני אשים חמישה כוסות מים על כ** יין אז אני צריך לב לראות אם הטעם שלו עדיין כטעם של תמדה שמרים ששמנו בו שלוש מידות מים וקיבלנו ארבע עדיין ניתן לקדש עליו ולברך עליו בורא פרי הגפן למרות שאחוז היין הוא קטן הוא אפילו לא 25% יכול להיות שיגיע אולי ל-22% ל-20% כל עוד הוא לא הגיע לטעם תחות מטעם היין התמד עדיין הוא כשר ולכן לפי רבנו בוודאי ודאי לא צריך רוב מים 51% מים אלא הפוך מעט מאוד יין שלכאורה מ-20% ומעלה אולי יותר מ-20% עדיין ניתן לקדש עליו זה ברמה העקרונית ואומר מרן השולחן ערוך בסימן רעב שזהו הסימן שעוסק בדיני קידוש בהלכה זן שמרי יין או חרצנים שנתן עליהם מים אם ראוי לברך עליו פרי גפן מקדשים עליו אבל הוא סתם יותר לא אמר כלום רק את הדברים האלה במקום זה הוא הנחה אותנו ועיין לאל סימן רדה ה שעוסק בדיני ברכות ובסימן רד סעיף ה נאמר נאמרו הדברים הבאים בשולחן ערוך אור החיים שמרי יין מברך עליהן בורא פרי הגפן נתן בהם מים אם נתן שלוש מידות מים ומצא ארבע הבלק יין מזוג ומברך בורא פרי הגפן כמו רבנו ואם מצא פחות אף על פי שיש בו פעם יין כי הוא הבעל מהוא ואינו מברך אלא שהכל ממש כמו רבנו אז לכאורה מאיפה ילקות יוסף כתב שצריך להיות רוב יין אומר מרן והיינו ביינות שלהם שהיו חזקים אבל ינות שלנו שאינן חזקים כל כך אפילו רמת תלטה ואתה ארבעה אינו מברך עליו בורא פרי הגפן ונראה שמשערים בשיעור שמוזגים יין שבאותו מקום. כלומר אומר מרן היינות בימינו נחלשו ואי אפשר עוד להסתמך על היחס הזה של ששמרים שלוקחים שלוש מידות מים ומקבלים ארבע אלא תלוי במידת המזיגה של היין באותו מקום בגלל חושת היין הוסיף הרמה ואמר ובלבד שלא יהיה היין אחד משישה במים כי אז ודאי בטל. חישוב מוביל אותנו, נדמה לי שזה 17%. כלומר אם זה 18% אז עדיין עם 18% מים יין והשאר מים הרמה מכשיר לברכת גפן ולקידוש. ועל זה קמה השערה בהתקפה של הרבודה יוסף ובצדק שכל אותם ינות בהכשר העדה החרדית אינם ראויים לברכת גפן ולא לקידוש כיוון שאחוז היין שם קטן מאוד מאוד אלא שהרב יוסף משך יותר לכיוון הסברה האומרת שבימינו היינות נחלשו והוא דורש רוב יין 51% יין ו פחות 49% מים זה המינימום מעבר לזה לא אם כך הוא מודה שאם אין רוב יין אז אם ספרדי שומע מאשכנזי קידוש הבדלה יוצא כי סוף סוף אשכנזי יש לו על מי לסמוך יש לו את הפוסקים שלו אנחנו כשל עצמנו איננו הולכים בכיוון הזה של רוב יין אלא עדיין אנחנו נשאר בהשוואה לשמרים ובהשוואה ליהינות ונעשה ניסוי ונראה כי זה תלוי בכל מקום, בענבים, ביינות, בחסם, בכל עוד שיש לו טעם יין ומראה יין. בני אדם שמבינים מיין בוודאי יכולים לומר לנו מה הוא. אז הוא יין כשר ומברכים עליו בורא פרי הגפן וגם מקדשים עליו ויתכן שינות בימינו ימצאו גם אפילו בדרגה של פחות מ-25% יין. יכול להיות אם ימצאו כאלה בוודאי עדיין לא נפסול כי כאמור ההשוואה היא עם משמרים שזה מה שקובע את הדרגה המינימלית של היינות אומאמור איננו מתעלמים מהעניין הזה של שינוי בחוזק היין בימינו אבל לא להגיע להפרזה של עד 51% יין. ח