מי חייב לשאת בהוצאות הרשויות לחיפוש גופת נרצח?

האם די בענישת החשוד בפשע הרציחה על מעשהו החמור ולכן יהיה פטור מנשיאה בהוצאות הנ"ל?

האם נחשב כגרמא בנזיקין ויהיה פטור מהוצאות וח"ו יהיה בבחינת "חוטא יוצא נשכר"?

מהם הפתרונות שמציעה ההלכה כדי להתגונן מפני גנבים או פושעים הגורמים נזקים כספיים לזולתם?

תגיות

28/08/08 כ"ז אב התשס"ח

דברי ההלכה היומית עוסקים במקרה של הורים החשודים בהעלמת או פגיעה בילדתם. הרב קובע כי יש לעקל את נכסיהם של הורים אלה, כמו גם של קרובי משפחה נוספים שעשויים להיות מעורבים, כדי לכסות את ההוצאות הכרוכות בחיפושים. הוא משווה זאת למקרה קודם בו אב רצח את ילדו, ומדגיש כי החיוב הכספי נפרד מדין הנפשות. הרב טוען כי התנהגותם של הורים אלה מהווה נזק ישיר, המחייב אותם לשאת בכל ההוצאות הנובעות מכך, ומציין כי התורה מחייבת תשלום במקרים של רמאות וגרם נזק.

קובץ שמע - מלא

תמצית עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים מהמקור "הטקסט שהודבק"

מסמך זה מסכם את עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים העולים מהמקור "הטקסט שהודבק". הנושא המרכזי הוא ההתייחסות ההלכתית למקרה של הורים החשודים בהעלמת או פגיעה בילדתם הקטנה, תוך התמקדות בסוגיית החיוב הממוני בהוצאות החיפושים והחקירה.

נושא מרכזי: חיוב ההורים המעלמים בהוצאות החיפושים

הכותב פותח בהצגת המקרה כהלכה יומית בעלת חשיבות וצורך בפרסום מרבי, המתייחסת ל"פושעים שנמצאים בתוכנועים נבזים אבות והורים מפלצתיים אשר מעלמים ילדה קטנה ואפשר שרצחו אותה ואפשר שהלימו אותה ואפשר שהלימו את גבייתה". השאלה המרכזית אינה הענישה, אלא כיצד לנהוג במערכת החיפושים המאסיבית שמנהלת המדינה.

הכותב נזכר במקרה דומה בעבר של "אב מפלצתי אנוכי קראו לו אסינשטיין", וטוען כי בזמנו פסק הלכה ברדיו "כל חי" שיש "לעקל את נכסיו ולהוריד את כל ההוצאות מנכסיו כל הבתים שיש לו יש לו קרקעות, כל נכס, רכב, הכל לעקל ולהוציא מהם את כל ההוצאות שהוא גורם שהמדינה וכל האנשים יוציאו בגין מעלליו".

התמודדות עם סייגים הלכתיים

הכותב מציין את הצורך להתגבר מבחינה הלכתית על הדין של "אל אדם מת ומשלם" לפי רבנו, לפיו אדם שראוי למיתה פטור גם מעונש ממוני. אולם, הוא מסביר כי דין זה תקף רק כאשר החיוב הממוני נלווה למעשה הרצח עצמו. לעומת זאת, "כל חיובי ממון שבאים מכאן ואלך", כגון הוצאות החיפושים שנגרמות כתוצאה מהמשך ההעלמה, בוודאי שההורים חייבים בהם.

הנימוקים ההלכתיים לחיוב בהוצאות

הכותב מנמק את החיוב בהוצאות בכך שהמעשה של ההעלמה הוא "מעשה נזק בידיים ולא גרמה בנזיקין", מכיוון שההורים "מעלימים את המידע עליה וגורם בפועל והוא יודע שיפעלו". הוא משווה זאת למצב בו אדם מונע גישה לרכוש הזולת, ובמקרה כזה ההוצאות לפריצת המחסום מוטלות עליו. קל וחומר במקרה של נפש חיה, חובה לשחררה, וכל ההוצאות שנגרמות עקב אי-שחרורה מוטלות על האחראי.

הכותב גם משתמש בדין של "בעל דין תורגן רמאי בהוצאות משפט". בעוד שבדרך כלל בית דין אינו מחייב בעל דין בהוצאות משפט רק משום שהתברר שטענותיו אינן נכונות, אם מדובר ב"בעל דין רמאי או מסרב לדיין או מרמה והתברר שהוא רימה", הפוסקים מחייבים אותו בהוצאות משפט. לדעתו, ההורים המעלמים נכנסים לקטגוריה זו. הוא מוסיף כי גם על פי חוק מדינת ישראל, בנסיבות כאלה, השופטים בדרך כלל מחייבים בהוצאות משפט באופן מיוחד.

ביקורת על החברה וקריאה לפעולה מיידית

הכותב משמיע ביקורת חריפה על החברה שבה מתרחשים מקרים כאלה, אותה הוא מתאר כ"כגוי מהגרועה שבאומות העולם מתירנות נוראה זילות בחיי האדם". הוא טוען כי מעשים כאלה אינם אמורים להימצא ב"מחנה היהודי היהדותי שמתחנך לפי תורת קודש וחיי קודש".

הכותב קורא לפרסום נרחב של ההלכה היומית הזו באמצעים שונים: "לשלוח את זה באימיילים לכל החברים לעלות למדיה לעלות למדיה ולתת לזה פרסום". הוא מבקש לפנות לרדיו, לטלוויזיה ולמשטרת ישראל כדי שיפעלו "מיידית את מערכת העיכולים נגד כל הגורמים אשר קשורים בחשדות למעשים הנעלכים והנוראים הללו".

הוא אף מרחיב את האחריות הממונית לא רק לאב החשוד אלא גם ל"בת זוגו המנאפת הזו שגם היא האמה הביולוגית גם היא שותפה בעניין", וקורא לעקל את נכסיהם באופן מיידי. הוא אף מטיל ספק באמינות האם, ורומז שגם אם תתברר כלא מעורבת, יש לעקל את נכסיה עד לבירור.

סיכום הקריאה לפעולה

ההלכה היומית, לפי הכותב, מחייבת באופן חד משמעי הטלת עיקולים מיידיים על כל נכסי החשודים (האב ובן זוגו) לכיסוי כל ההוצאות שנגרמו וייגרמו כתוצאה ממעשיהם, כולל הוצאות חיפושים ואף הוצאת הגופה לקבר במקרה של רצח. הוא רואה בפעולה זו כצעד שיכול להביא לגילוי האמת, שכן "לאנשים נעלחים כאלה הכסף יקר להם יותר מכל דבר אחר".

המסמך מסתיים בקריאה נרגשת לציבור הרחב ולגורמי אכיפת החוק לפעול באופן מיידי ליישום הלכה זו.

ציטוטים מרכזיים:

"כוונתנו היא לפושעים שנמצאים בתוכנועים נבזים אבות והורים מפלצתיים אשר מעלמים ילדה קטנה ואפשר שרצחו אותה ואפשר שהלימו אותה ואפשר שהלימו את גבייתה"
"לפי ההלכה חייבים לעקל את נכסיו ולהוריד את כל ההוצאות מנכסיו כל הבתים שיש לו יש לו קרקעות, כל נכס, רכב, הכל לעקל ולהוציא מהם את כל ההוצאות שהוא גורם שהמדינה וכל האנשים יוציאו בגין מעלליו"
"אבל כל חיובי ממון שבאים מכאן ואלך, כגון אם הוא באמת רצח ולאחר מכן הוא ממשיך הלאה לגרום חיובים ממוניים בוודאי שהוא חייב"
"זהו מעשה נזק בידיים ולא גרמה בנזיקין כי הוא הרי מעלים את המידע עליה וגורם בפועל והוא יודע שיפעלו"
"חברה נלחת כזו מהגרועים בבבני אדם מהגרועים שבאומות העולם אין צום ספק אם מיד מן הרגע שמתחילים בחקירות בחקירות מטילים עיכולים על כל הנחסים שלהם"
"יפה שעת קודם כי בעוונותנו אמרובים עדיין החברה הישראלית לא מבינה דברים כאלה אלמנטריים והפרסום יכול אולי לעזור להתפקחות"
"א' לפרסם באימלים על פרסום ההלכה הזו באתר נצח ישראל ... ושנית עלו אל המדיה שלחו פקסים בכל מקום לרדיו לטלוויזיה למשטרת ישראל כדי שאכן באמת מיידית יפעלו את מערכת העיכולים נגד כל הגורמים אשר קשורים בחשדות למעשים הנעלכים והנוראים הללו"

Question1

מהו הדין ההלכתי במקרה של חשד להעלמת או פגיעה בילד/ה על ידי הוריו או קרובי משפחה?

Answer1

ההלכה קובעת שבמקרה של חשד סביר למעשים נבזים כגון העלמת ילד/ה, ואף אפשרות לרצח או פגיעה בו/בה, יש לפעול באופן מיידי לעיקול כל נכסיהם של החשודים. זאת, במטרה לכסות את ההוצאות העצומות שהמדינה והציבור מוציאים על החיפושים והחקירות. הדין מתייחס לא רק להורים הביולוגיים החשודים אלא גם לבני זוגם או קרובי משפחה אחרים שיש לגביהם חשד למעורבות או ידיעה על המתרחש.

Question2

מדוע יש לעקל את הנכסים עוד לפני בירור סופי של האשמה?

Answer2

ההצדקה לעיקול נכסים בשלב מוקדם של החקירה נובעת מכמה נימוקים הלכתיים. ראשית, מדובר ב"גרמא בנזיקין" – הנזק הישיר שנגרם למדינה ולציבור כתוצאה ממעשיהם של החשודים, המחייב אותם בתשלום ההוצאות. שנית, קיים דין המחייב בעל דין רמאי או מתחמק מהדין בתשלומי הוצאות משפט מוגברים, ומי שמסתיר מידע על ילד/ה נעדר/ת נחשב לבעל דין רמאי. שלישית, ההלכה מתירה להפעיל כוח ואף לפגוע ברכושו של אדם המנסה לגנוב או לפגוע, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהצלת חיי אדם. העלמת ילד/ה כמוה כ"סגירת רכוש", ובמקרה כזה יש חובה לפרוץ ולשחרר את הילד/ה, וההוצאות חלות על מי שגרם לכך.

Question3

האם עיקול הנכסים כולל את כל רכושם של החשודים?

Answer3

כן, על פי ההלכה המוצגת במקור, יש לעקל את כל נכסיהם של החשודים באופן מיידי עם תחילת החקירות. זה כולל בתים, דירות, קרקעות, רכבים וכל נכס אחר שבבעלותם. המטרה היא להבטיח כי יהיה מקור כספי לכיסוי ההוצאות הכרוכות בחיפושים ובחקירות.

Question4

האם הדין חל גם על בני משפחה אחרים של החשודים?

Answer4

ההלכה מרחיבה את האחריות גם לבני משפחה אחרים שיש לגביהם חשד למעורבות או ידיעה על הפרשה. במקרה המדובר, מצוינת במפורש בת זוגו של הסבא החשוד, ואף אמו, אשר התנהגותן מעוררת חשד. גם נכסיהם עשויים להיות מעוקלים עד לבירור העניין. אם יתברר שאין להם קשר למעשה, יוסר העיקול.

Question5

מה לגבי ההלכה שאין מחייבים אדם מת או מי שראוי למיתה בתשלומים ממוניים?

Answer5

ההלכה אכן קובעת שבמקרים מסוימים, אדם שחייב מיתה על פי דין פטור מתשלומים ממוניים הנלווים למעשה העבירה. אולם, במקרה הנוכחי, הדיון מתמקד בהוצאות שנוצרות לאחר מעשה העבירה המשוער (העלמת הילד/ה), כגון הוצאות החיפושים. הוצאות אלה נחשבות כנזק עצמאי שנגרם כתוצאה מהמשך התנהגותם של החשודים (הסתרת מידע), ולכן הם חייבים בתשלומן. יתרה מכך, במקרה של העלמת אדם חי, קיימת חובה להשיבו, וכל ההוצאות הנובעות מאי מילוי חובה זו מוטלות על המעלים.

Question 6

מה ניתן ללמוד מהמקרה של אסינשטיין המוזכר בשיחה?

Answer6

המקרה של אסינשטיין, אב שרצח והעמיד פני מסכן תוך קריאה לציבור לחפש את קורבנו, משמש כאנלוגיה למקרה הנוכחי. בזמנו, פורסמה פסיקה הלכתית שחייבה עיקול נכסיו של אסינשטיין לכיסוי הוצאות החיפושים. מקרה זה מחזק את העיקרון ההלכתי שיש לחייב את האחראים למעשים נבזים בהוצאות שהם גורמים למדינה ולציבור.

Question 7

מהו המסר המועבר לציבור בהלכה יומית זו?

Answer7

המסר העיקרי הוא הצורך לפעול באופן מיידי ונחרץ נגד אנשים המבצעים מעשים נבזים כאלה. ההלכה היומית קוראת לפרסם את הדין ברבים, באמצעות מיילים, מדיה חברתית ופנייה לגורמי אכיפת החוק, על מנת להביא למודעות ולפעולה מהירה לעיקול נכסי החשודים. זאת, מתוך תקווה שהלחץ הכלכלי יביא לגילוי האמת ובמטרה לחייב את האחראים בהוצאות שהם גרמו.

Question 8

מדוע הרב מדגיש שהתופעות הללו מצויות בחברה שאינה מחונכת על פי תורת ישראל?

Answer 8

ההדגשה נועדה להצביע על השלכות הריחוק מתורת ישראל ומערכי הקודש. הרב טוען שתופעות של אלימות, ניוון מוסרי וזילות בחיי אדם שכיחות יותר בחברות שאינן מחונכות על פי עקרונות התורה. הוא רואה במעשים הנבזים הללו ביטוי לחוסר מוסריות קיצוני ומצער על כך שהם מתרחשים גם בתוך החברה הישראלית. הפרסום של ההלכה נועד גם לעורר לתשובה ולחיזוק הקשר לתורה ולערכיה.

קובץ שמע - TXT

080828hy.txt (9.55 KB)