האם בנקים חייבים לכתוב פרוזבול למרות שמדובר ביישות משפטית בלבד?

תזכיר בנושא שמיטת כספים ובנקים לאור מקורות הלכתיים

מסמך זה מסכם את הנושא של שמיטת כספים בהקשר של פעילות בנקים, הן מצד הלוואות שהבנקים נותנים והן מצד חסכונות הלקוחות בבנקים, לאור הטקסט המצורף.

נושא מרכזי: האם דיני שמיטת כספים חלים על בנקים ועל לקוחותיהם? האם יש צורך בפרוזבול במערכת הבנקאית?

עיקרי הדברים:

1. הגדרת שמיטת כספים ופרוזבול:

• שמיטת כספים היא מצוות עשה מהתורה המחייבת את המלווה למחול על חוב שלווה לא פרע עד שנת השמיטה. המלווה מצווה שלא לתבוע את החוב.
• פרוזבול הוא תקנה של הלל הזקן המאפשרת למלווה לגבות את חובו לאחר שנת השמיטה על ידי מסירת החוב לבית דין. בית הדין אינו מצווה בשמיטת כספים.
• פרוזבול נעשה על ידי פנייה לעדים או לדיינים והצהרה שהמלווה מוסר להם את כל חובותיו כדי שיוכל לגבותם בכל עת שירצה.

1. השאלה המרכזית לגבי בנקים: האם יחסי הבנק והלקוח נחשבים כיחסי מלווה ולווה המחייבים בשמיטת כספים?
2. הטיעון המרכזי להיעדר חובת שמיטה בבנקים:

• הבנק נחשב לישות משפטית נפרדת, השונה ממנהליו ובעלי מניותיו. התביעות הן כנגד "הנכסים הדוממים" של הבנק ששועבדו לפעילותו העסקית, ולא כנגד אנשים פרטיים ("אין אחיך. אין כאן בין אדם לבין אחים").
• כאשר לקוח מפקיד כסף בבנק, זה נחשב כהלוואה לבנק. אולם, מכיוון שהבנק הוא ישות משפטית ולא "אח" במובן ההלכתי, אין חובה על הלקוח למחול על חוב זה בשנת השמיטה.
• כאשר הבנק נותן הלוואה, הנותן אינו אדם פרטי אלא הישות המשפטית של הבנק. התורה ניתנה לבשר ודם ולא לנכסים דוממים.

1. "כיוון שהבנקים במובן המשפטי נחשבים יש משפטית נפרדת. דהיינו לא מנהלי הבנקים הם הנטבעים או הטובעים, אלא הנכסים של הבנקים... אז במציאות כזאת מי אומר שיש מיטת כספים? אין אחיך. אין כאן בין אדם לבין אחים. ואז אדם שמשקיע את כספיו בבנקים לא מצווה בשמיטת כספים כי אין ממולו אח, יש ממולו נכסים."
2. המלצת הפוסקים לעשות פרוזבול:

• למרות הטיעונים להיעדר חובת שמיטה, רוב הפוסקים ממליצים כמעט פה אחד לעשות פרוזבול הן לבנקים (על הלוואות שהם נותנים) והן ללקוחות (על חסכונותיהם בבנקים).
• הסיבה העיקרית לכך היא "הויל ויש ספקות בעניין" וכי "הפרוזבול זה דבר קל, לא דבר קשה והועיל ויש ספקות בעניין אז כדי להסתלק מהספקות כדאי לעשות פרסבול."

1. הספקות העומדים בבסיס ההמלצה לפרוזבול:

• הרמת מסך: קיימת אפשרות שבמקרים מסוימים, בתי המשפט או ההלכה ירימו את המס מעל הישות המשפטית ויחשפו את האנשים האמיתיים העומדים מאחורי הבנק או החברה. במקרים של מעילה או פעילות לא תקינה, ניתן יהיה לתבוע את בעלי המניות או המנהלים באופן אישי.
• חומרות באיסורי תורה: לא ניתן להשתמש בפיקציה המשפטית כדי להתחמק מאיסורי תורה. לדוגמה, בעניין חמץ בפסח או פעילות עסקית בשבת. "לא נוכל לאמץ לעצמנו את הישות המשפטית כדבר שמבטיח לנו סילוק הייסורים."
• החמרה עד שתוקם סנהדרין: עד שתהיה הכרעה הלכתית ברורה ומקובלת בעניין, יש לנהוג בחומרה. "דהיינו עד שתו הסנהדרין ותקווה הלכה בישראל הלכה עקרונית הכל חומרה אז גם כאן מחמירים במיוחד שזה קל העניין הפרוסבול קל למרות ששמיטת כספים דרבנן אבל כיוון שהפרוסבול הוא דבר קל אז אומרים ללקוחות עשו פרוסבול אומרים למנהלים עשו פרוסבול."

1. סוגיות הלכתיות נוספות שעולות:

• פרוזבול על ידי שליח: למרות דעת מיעוט שפסלה זאת, רוב הפוסקים מתירים לעשות פרוזבול על ידי שליח, בדומה לשליח לביטול חמץ.
• לווה שלווה מחמישה מלווים לעומת מלווה אחד שהלווה לחמישה לווים: בדרך כלל, כל מלווה צריך לעשות פרוזבול נפרד ללווה אחד. אולם, בבנק, מכיוון שהמפקידים הם שותפים וממנים ממונה לפעילות העסקית, ייתכן שפרוזבול אחד מטעם הבנק יספיק על כל ההלוואות שהוא נותן. זהו חריג לכלל "לווה משא".

1. דעות פוסקים אחרים:

• רב יוסף (יביע אומר חלק י סימן ג) וה"חוות דעת" דנו בנושא הבנקים ושמיטת כספים, אך לא התמקדו במהותו המשפטית של הבנק.
• הגר"ש שיב (בשם "תומים") העלה את ההבחנה שאין בבנקים "שעבוד הגוף" של הלווה (כמו בהלוואה בין אנשים פרטיים), אלא רק שעבוד נכסים. לכן, לדעתו, אין מצוות שמיטת כספים בבנקים. אולם, למרות הבחנה זו, גם הוא המליץ לעשות פרוזבול מהטעמים שהוזכרו.

1. "הרי כאן אין לנו בבנקים שעבוד הגוף דהיינו כשאדם לובה אז הוא משתעבד בגופו לא רק בנכסיו אלא בגופו לפרוע את החוב ולכן כשיש לנו שעבוד גוף אז יש עניין של מצוות שמיטת כספים. כשאין לנו שעבוד גוף, אין לנו מצוות שמיטת כספים וזה הבחנה נכונה."

סיכום ומסקנות:

למרות שהטקסט מציג נימוקים משפטיים והלכתיים לפטור בנקים ולקוחותיהם מחובת שמיטת כספים בגלל מעמדו של הבנק כישות משפטית נפרדת, רוב הפוסקים ממליצים בחום לעשות פרוזבול הן מצד הבנקים והן מצד הלקוחות. ההמלצה נובעת בעיקר מחשש לספקות הלכתיים, מחומרות בדיני תורה ומכך שתקנת הפרוזבול היא דבר קל ליישום. הטקסט גם מצביע על סוגיות הלכתיות מורכבות יותר הקשורות ליישום דיני שמיטה בהקשר של מערכת בנקאית מודרנית