האם גם נשים כלולות בחיוב השמטת חובות למרות שמדובר במצוות עשה שהזמן גרמא?

תמצית עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים מתוך הטקסט "הטקסט שהודבק" בנושא שמיטת כספים לקראת ראש חודש אלול

הטקסט עוסק בהלכות שמיטת כספים, המתקרבת עם ראש חודש אלול של שנת השמיטה. המחבר מדגיש את הצורך של כל אדם להיות מודע לדינים אלה ולתכנן את מעשיו לקראת סוף שנת השביעית.

עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים:

• חובת השמטת כל חוב שהגיע זמן פרעונו בשביעית: המחבר פותח בהסבר מצוות עשה של התורה להשמיט כל הלוואה שהגיע זמן פרעונה בשנת השמיטה. הוא מצטט את ספר המצוות (עשה קמ"א) ומסביר את דברי רבנו ("כל המשעות") הכוללים "כל החובות מכל סוג שהוא בין בכתב, בין בעל פה, בין בכסף בין בשווה כסף".
• ציטוט: "הנה התורה מצווה במצוות עשה שישמית כל הלוואתו כלומר כל אדם שחייבים לו חוב ואשר החוב הזה כבר הגיע זמן פרעונו בשביעית, אם עברה שביעית ועדיין לא פראו את החוב, מצווות עשה מן התורה שהמלווה ישמיט את אותו חוב."
• ציטוט: "וזה מה שנאמר בספר המצוות עש קמ""א ש תבינו להשמיד כל המשאות. רבנו כתב כל המשעות. כלומר כל החורות מכל סוג שהוא בין בכתב, בין בעל פה, בין בכסף בין בשווה כסף."
• הבהרה לגבי "שווה כסף": המחבר מדגיש כי "שווה כסף" המתכוון בחובות השמיטה הוא דבר מתקלה כגון אוכל, ולא פיקדון או שאלה של דברים שאינם מתכלים. זאת משום שדברים מתכלים הניתנים בהלוואה דומים במהותם להלוואה כספית.
• ציטוט: "אומנם שווה כסף אנחנו צריכים להסביר אין הכוונה לשווה כסף שלא מתקלה כי זו הלוואה אלא פיקדון והשאלה. אלא לשווה כסף מתקלה כמו דבר אוכל. אז אל מאחר ואלה מתקלים הם כמו הלוואה."
• איסור תביעת החוב ועידוד להלוות לפני השמיטה: אסור לנושה "לנגוס" ולתבוע חוב שעברה עליו שביעית והגיע זמן פרעונו בשביעית. מאידך, ישנו גם איסור להימנע מהלוואה קודם השמיטה מחשש לאיבוד הממון.
• ציטוט: "ויש גם לו שלא יגוס ולא יטבע את הלובה. כלומר אסור למ לנגוס את הלובה ולטבוע חוב שעברה עליו שביעית ושכבר הגיע זמן פרעונו בשביעית אז יש לו ויש עוד לו שלא ימנע מלעוות קודם השמיטה כדי שלא יובד ממונו זאת אומרת עלול לאדם לבוא לומר מדוע אני אתן הלוואה כעת בשנת השמיטה אולי הלו יוכל לעמוד בכך אני מנע אז הוא עובר עליו הוא ימי מנע."
• חובת נשים בשמיטת כספים: אף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, הן חייבות בשמיטת כספים משום שישנו איסור "בל תגוש" שגם נשים מוזהרות בו. יתרה מכך, הלוואות בשווה כסף שכיחות מאוד אצל נשים.
• ציטוט: "ומשום כך אנשים חייבות בשמיטת כספים אף על פי שזוהי מצו אפה שהזמן גרמה ונשים פטורות ממצוות עשה של הזמן גרמה מאחר ומוזרות בלבים אז הם מוזרות הן מצובות גם כן במצוות עשה הזו ובלי מיוחד שאצל אנשים מאוד מאוד שכיחה הלוואה בשוו כסף כיוון שהרבה עקרות בית מבקשות זו מזו אם זה שקית חלב, אם זה ביצים, דברים ממתקלים."
• הלוואה בשווה כסף וזמן פרעונה המיידי: הלוואה בשווה כסף, בניגוד להלוואה כספית שזמן פרעונה הוא בדרך כלל 30 יום, זמן פרעונה הוא מיידי עם דרישה. לכן, אפילו הלוואה בשווה כסף שניתנה בערב ראש השנה נשמטת למחרת אם נדרש הפרעון. דבר זה מגביר את הסיכון בשמיטת כספים בהלוואות אלו.
• ציטוט: "בהלוואה זו חוב שזמנה, זמן פרעונה הוא מיידי. בשונה מאשר הלוואה כספית. הלוואה כספית אם למשל בשבוע הבא, בסוף השבוע מישהו יבקש מחברו הלוואה כספית, הוא בכלל לא צריך לעשות לזה פרוס, הוא לא צריך לפחד. כי סם הלוואה זמן פרעונם 30 יום ביום ראשון כבר ראש חודש אלול אם הוא נותן לו את ההלוואה בסוף השבוע מתי 30 יום מסתיים רק שנה הבאה ואז יוצא שמגיע ראש השנה ועוד לא הגיע זמן הפרעון..."
• ציטוט: "אפילו ביום האחרון בערב ראש השנה חסר בצים לעיקרת בית אחת נכנסת היא לשכנתא ומבקשת 10 ביצים תבנית ביצים חצי תבנית ביצים מועט פרעון של הלוואה שבט כסף הוא מיידי בכל עץ של דרישה לא 30 יום."
• הצורך בפרוזבול, במיוחד לנשים: לאור חובתן בשמיטת כספים והשכיחות של הלוואות בשווה כסף אצלן, נשים צריכות לעשות פרוזבול. גם אישה נשואה, שלכאורה רכושה שייך לבעלה, צריכה פרוזבול, במיוחד לאור השותפות המקובלת.
• ציטוט: "ומשום כך אישה צריכה לכתוב פרוסבול אני מדבר על אישה אשר היא פנויה ולא נשואה שוודאי וודאי מאחר והיא בוגרת ויש לה חשבונות משלה שוודאי ודאי ה אם חייבים לה שהיא צריכה לעשות תרוגול זה דבר ברור אלא אפילו אם מדובר באישה נשואה שאז לכאורה כל מה שיש לה זה של בעלה אבל מאחר ויש מה שנקרא שותפים בשלוויון והיום בדרך כלל זה הולך בדרך כלל בשותפות אז אם כן שותפים חייבים בפרוסבול שניהם לא אחד מהם אלא שניהם כי הלוואה שמלווים רבים אז צריכים שני פרוסבולים אחד שלבה משניים שני פרוסבולים."
• שליחות לפרוזבול: למרות דעת רבי יעקב קסטרו והמבי"ט שאין שליחות לפרוזבול, רוב הפוסקים סוברים שיש שליחות. לכן, אישה יכולה לבקש מבעלה להיות שליח שלה לעניין הפרוזבול, לא רק על חלקה בשותפות אלא אפילו על רכושה הפרטי.
• ציטוט: "אבל יכול הבעל לחסוך ממנה את הצורך לבוא ולעשות פרוזבול הם על זה ש איך קוראים שיהיה שליח שלה ואף על פי שרבי יעקב קסטרו אמר שאין שליח לפרוזבול כי פרוסבול הוא מילה ומילה לא מסרן לשליח וכן המבית סבר בסברה הזו אבל רוב הפוסקים אומרים שיש שליחות לפולבול ולכן אישה יכולה לבקש מבעלה להיות שליח שלה לא מבעיה על החלק של השותבות שיש לה עם בעלה אלא אפילו על החלק שהוא רק בבעל בעלותה שהוא יש שלה בעשרה פרזבול."
• סיכום והדגשה על שווה כסף: המחבר חוזר ומדגיש כי שמיטת כספים חלה על כל סוגי החובות, אך הסיכון בהלוואות שווה כסף גדול יותר בשל זמן הפרעון המיידי. נשים במיוחד צריכות לעשות פרוזבול עקב שכיחות הלוואות אלו אצלן.
• ציטוט: "הוראנו לדעת שבאמת העניין של שמיטת כספים א' הוא בכל המשאות כמו שאומר רבנו בכל הסוגים בין בעל פה בכתב בין זה כסף בין שווה כסף זה לא עוד אלא דרגת הסיכון של שמיטת כספים בשווה כסף גדולה יותר יותר מאשר בשביל כסף מאשר וכסף הועיל וכאמור אבלו הלוואות בשבי כסף שנתנות ערב ראש שנה נשמתות כי זמן עולם מידי נשמתות ולכן אמרנו שהאישה כיוון שהיא חייבת לעמדתנו בשמיטת קצפים צריכה לעשות פרוסבול במיוחד שאצלה מצוי מאוד מאוד ההלוואות בשווה כסף רבי חניה בנגש"

בסיכום, הטקסט מהווה תזכורת והדרכה הלכתית לקראת שמיטת כספים, תוך דגש מיוחד על הכללת חובות בשווה כסף והחובה החלה על נשים בעניין זה, כמו גם היתר השליחות בפרוזבול