כנ"ל לגבי פעולות אחרות - צביעת שיער או הזקן, מריחת קרם על הפנים וכד'?
האם בכל מקרה זה נכלל בגדר: "לא ילבש גבר שמלת אשה"?
מדוע רבינו הרמב"ם ומרן השו"ע כללו איסורים אלו במסגרת איסורי עבודה זרה?
מסמך תדרוך: הלכות גילוח שיער וטיפוח פנים לגברים על פי מקורות יהודיים
מסמך זה מסכם את הנושאים העיקריים והרעיונות החשובים העולים מתוך הטקסט המצורף העוסק בשאלות הלכתיות הנוגעות לגילוח שיער (בפרט שיער שבין הגבות) ולשימוש בקרמים ומשחות על הפנים לגברים. הדיון נסוב בעיקר סביב האיסור התורני של "לא ילבש גבר שמלת אישה" והשלכותיו על מנהגים אלו.
נושא מרכזי: האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אישה" והשלכותיו על טיפוח גברים
המקור מתמקד בפסוק התורה "לא ילבש גבר שמלת אישה" ומבהיר כי איסור זה אינו מתייחס רק לבגדים, אלא כולל כל קישוט או מנהג המיוחד לנשים באותו מקום. רבנו (הרמב"ם) מובא כדמות מרכזית בהבנת איסור זה, והוא מביא אותו בהלכות עבודה זרה ולא בהלכות איסורי ביאה (קדושה) בשל שני טעמים עיקריים:
- עירור הטבעים לשחיתות (זימה ותועבה): הרמב"ם מסביר כי טשטוש ההבדלים בין המינים עלול לעורר יצרים אסורים ולהרבות בזימה. לכן, התורה אסרה כל פעולה המטשטשת הבחנה זו.
- ציטוט: "דע שהמעשה הזה כלומר שהאנשים אודות עדי הגברים או הגברים עדי הנשים יש שהוא נעשה לעורר את הטבעים לשחיטות כפי שהדבר מפורסם אצל עמים כלומר כל הניסיונות של בני אדם לטשטש את ההבדלים בין המינים אלה הם ניסיונות שמגמתם להרבות את הזימה ואת התואבה ומשום כך התורה גדרה גדר בזה ועשרה את תשטוש ההבדלים בין המילים."
- קשר לעבודה זרה ומיסטיקה: הרמב"ם מגלה כי בעבר, מנהגים של התחפשות והתקשטות בין המינים היו קשורים לטקסי עבודה זרה וכישוף. גברים היו לובשים בגדי נשים ומתקשטים כדי להשתתף בפולחן, ולהפך.
- ציטוט: "ויש נעשה למיני עבודה זרה כפי שהוא מפורש בספרים המיוחדים לכך ראה מור נבוכים חלק ג פרק לו ופעמים רבות שמתנים בעשיית מקצת הקמעות ואומרים שאם היה מתעסק בכך איש ילבש בגדי נשים והתקשט בזהב ומרגליות וכיוצא בהם ואם הייתה אישה ש שלום תחגור כבדן וזה מפורסם מאוד אצל בעלי העניין הזה כלומר רבנו מגלה לנו שהעבודה זרה והמיסטיקה קמאות נקרחו יחד עם המתירנות."
גילוח שיער שבין הגבות:
על בסיס העיקרון של איסור "לא ילבש", עולה השאלה האם גילוח שיער שבין הגבות מותר לגבר. התשובה העולה מהדברים היא שאם פעולה זו נעשית לשם יופי ונוי בלבד, ובאופן המזוהה כטיפול נשי, הרי שיש בכך איסור לפחות מדרבנן (אם לא מדאורייתא, תלוי במידת הייחודיות של המנהג לנשים). לעומת זאת, אם השיער ארוך ומפריע לראייה, הרי שגילוחו מותר. * ציטוט: "אם תיקון הגבות נעשה לשם יפוי להבדיל מגבות שהשיער מאוד ארוך ומפריע לראות. אז אם באמת התיקונים האלה, הקוסמטיקה הזו ייחודית לנשים אין החנמי שעשו לגבר לפחות מדרבנן לנו כן ונראה שזה באמת רק תיקון נשים אם נעשה רק לשם נוי אבל אם זה נעשה כאמור כי זה מפריע לו לראייתו מותר"
שימוש בקרם או משחה על הפנים:
בדומה לגילוח הגבות, השימוש בקרם או משחה על הפנים לגבר נבחן על פי מטרתו ואופי השימוש:
- מותר: שימוש לצורך רפואי (פצעים) או הגנה מפני מזג האוויר. שימוש בשמן או ממרח לשם לחות וטיפוח בסיסי, כפי שהיה מקובל בעבר, אינו נחשב כטיפול נשי ייחודי ולכן מותר.
- ציטוט: "וכן לגבי השאלה ביחס לקרם ומשחה על הפנים אם הדבר נעשה בגלל שיש לו פצע מותר אם הדבר נעשה כהגנה בגלל בחורף מפני הרוחות אשר בקור אשר באים על החוט ופוגעים בו אז זה מותר אבל אם נעשה בגלל קישוט ותיקוני נשים ובדברים שבולטים שבולטים כמו איפורים וכאלה דברים אז הוא עובר על איסור דאורייתא אבל אם זה לא דברים שבולטים למשל אדם לוקח שמן או לוקח ממרח הוא ידהן כדי שיהיה נאה זה לא תיקון נשים ייחוד אלא זהו לסוך... הרי המקרא מדבר על כך שהיו שמים שמן על הפנים ואז הפנים צוהלות. אז זה לא תיקון ייחודי לנשים."
- אסור: שימוש בקרמים ואיפורים המיוחדים לנשים ולמטרות קישוט ונוי בולטות, שכן בכך יש משום "לא ילבש" מדאורייתא.
הסרת שיער ממקומות אחרים בגוף (בית השחי ובית הערווה):
הרמב"ם בהלכות עבודה זרה מציין כי הסרת שיער משאר הגוף (כגון בית השחי ובית הערווה) אינה אסורה מהתורה אלא מדברי סופרים. האיסור מדרבנן קיים רק במקום בו מנהג זה ייחודי לנשים, "כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים". אולם, במקום בו גם גברים נוהגים להסיר שיער מאזורים אלו, אין איסור בדבר. מותר להעביר שיער במספריים בכל מקום.
צביעת שיער:
הטקסט מתייחס גם לאיסור צביעת שער לבן לשחור לגבר, המוגדר כאיסור תורה ("מלאכת צובע"). הרב המובא בסיפור זעם על רב שצבע את זקנו, וראה בכך לא רק בורות אלא גם הפרה של איסור "לא יעדה איש עדי אישה" מהתורה.
מיקום ההלכות בשולחן ערוך:
הטקסט מציין כי השולחן ערוך (יורה דעה סימן קפ"ב) מביא הלכות אלו בסמיכות להלכות עבודה זרה, בדומה לרמב"ם, דבר המחזק את ההבנה שהבסיס לאיסורים אלו נעוץ גם בחשש של חיקוי מנהגי עבודה זרה וטשטוש ההבדלים בין המינים שעלול להוביל להתנהגות אסורה.
סיכום:
המסמך מבהיר כי ההלכה היהודית רואה בחומרה טשטוש מכוון של ההבדלים בין המינים, בין אם בלבוש ובין אם במנהגי טיפוח. גילוח שיער שבין הגבות ושימוש בקרמים ומשחות על ידי גברים נבחנים על פי המטרה והאם הם נחשבים למנהגים נשיים ייחודיים באותו מקום. אם הפעולה נעשית לשם נוי בלבד ובאופן המזוהה עם נשים, היא אסורה לפחות מדרבנן. לעומת זאת, פעולות הנעשות לצורך רפואי, הגנה או טיפוח בסיסי שאינו ייחודי לנשים, מותרות. הבנת הטעמים לאיסור, כפי שמובאים ברמב"ם (מניעת זימה וקשר לעבודה זרה), מסייעת להבין את גבולות ההלכה בנושאים אלו