תרגומו של רס"ג למקרא בין הגות לפרשנות

ופרשנותו למקרא

מסמך זה מסכם את עיקרי הרעיונות והנקודות החשובות שעלו בהרצאה המובאת בקטע האודיו "123.MP3", העוסקת בפרשנותו הייחודית של רב סעדיה גאון (רס"ג) למקרא. ההרצאה מציגה מספר דוגמאות המדגימות את גישתו של רס"ג, תוך שימת דגש על הבנת העברית המקראית, הקשר התרבותי וההיסטורי, ולעיתים אף פרשנות מחודשת של הטקסט המקראי.

נושאים מרכזיים:

1. הבנת לשון המקרא ועומקה:

• רס"ג מגלה בקיאות עצומה בלשון העברית המקראית, תוך התייחסות לשורשים, משמעויות נסתרות והקשרים פנימיים בתוך הטקסט.
• הוא מדגים כיצד מילה יחידה במקרא ("פסים") דורשת הבנה מעמיקה יותר שאינה מסתמכת רק על הקשרים אחרים במקרא.
• רס"ג מפגין "זיקה עמוקה שלו אל השפה העברית" ובכל מקום בו יכול היה להשתמש במילה הדומה בצלילה ובשורשה ללשון המקרא, הוא נהג כך.

1. שימוש בהקשר התרבותי והזמני:

• רס"ג מתרגם מילים ומושגים מקראיים תוך התחשבות בשפת בני זמנו ומקומו (בבל במאה העשירית).
• הדוגמה של "כתונת פסים" מתורגמת ל"טוניה דיבז'" (אריג יקר ממשי רקום), כדי להסביר לבני דורו את יוקרת הבגד ואת סיבת הקנאה בקרב האחים. "כדי להסביר להם מה היה מיוחד בקטונת הזאת, הוא צריך להשתמש בדוגמה המוכרת לבני בבל בראשית המאה עשירית."
• ההיגיון מאחורי גישה זו הוא "להסביר את הבלתי מובן באמצעות המובן. המובן זאת השפה של בני זמנו ומקומו. אלה המושגים התרבותיים שלהם. זאת התרבות החומרית שלהם."

1. פרשנות מחודשת ונועזת של הסיפור המקראי:

• בדוגמת "מעשה העגל", רס"ג מתרגם את הפסוק באופן שונה מהפשט, ומוסיף דמות נוספת שתפקידה לעצב את העגל, ובכך מרחיק את האחריות הישירה מאהרון. התרגום הוא: "ואחזמין לקח מהם ואמרה מן סורהו וציווה את מי שטוה את את צורת העגל... ויעשהו ושנעו הוא מוסיף את המילה האומן".
• ההסבר לכך הוא לרכך את "עוצמת האחריות" המיוחסת לאהרון. "כאן אנחנו בעצם רואים אה תעוזה גדולה מאוד של רב שדי גאון שהוא בעצם משנה את לא רק את לשור למקרא אלא את משמעות הסיפור המקראי."

1. התייחסות למילה "למה" כתפילה ולא כשאלה:

• בפרשת התפילה של משה לאחר חטא העגל ("למה ה' יחרה אפך בעמך"), רס"ג מפרש את "למה" לא כשאלה תמוהה, אלא כציווי בשלילה או בקשה - "אל יחרה אפך".
• "מבחינת רב סדיה גאון האפשרות הזאת איננה עומדת על הפרק ורב סדיה גאון ראשית הפך פה את סדר המילים יא רב לה ישתדה... הקדים י רב כדי לתרגם למה כמו לא זאת אומרת ציווי בשלילה לא או אל תעשה לא או לא תרצח כן זה במובן הזה."
• גישה זו נובעת מהבנת המעמד כמצב בו משה עומד כנהיג ופונה אל ה' בתוקף.

1. ראייה רחבה והוליסטית של הטקסט המקראי:

• רס"ג לא מתייחס למילה או לפסוק בודד, אלא רואה את הכל כ"יחידה ספרותית שלמה", ורק מתוך ראייה זו ניתן לדייק בהבנת הפרטים. "זו דרכו תמיד לא להתייחס לא אל האות ולא אל המילה ולא אל צירוף הסמיכות ולא אל הפסוקית ולפעמים לא אל הפסוק ולפעמים לא לא אל הפרק בנפרד אלא לראות את הכל כאיזשהי יחידה ספרותית שלמה."

1. שקיפות מתודולוגית:

• בפירושיו, רס"ג מסביר את שיקוליו התרגומיים ומדוע בחר בדרך מסוימת ולא באחרת. "אחד הדברים האופייניים לרסג בפירושיו למקרא... זה דבר שבעברית מודרנית אנחנו קוראים לו שקיפות הוא נותן דין וחשבון על השיקול התרגומי שלו. מדוע תרגם באופן כזה ולא באופן אחר."

1. התייחסות למקורות שונים (ארמית, פרסית, משנה):

• רס"ג משתמש בידע שלו בשפות שונות (ערבית, ארמית, פרסית) כדי להבין ולפרש מילים מקראיות. לדוגמה, השפעת הארמית בתרגום "לא על".
• הוא גם מתייחס ללשון המשנה כדי להבין מילים מקראיות, כפי שמודגם במילה "לגיונות". "לגאי יונים מן אלפה על משנה לגיונות זאת אומרת מן המילון המשנאי ממילות המשנה."

1. קישור בין מזמורים בתהילים:

• רס"ג לעיתים קושר בין מזמורים סמוכים בתהילים, ומעניק להם פרשנות רחבה יותר. לדוגמה, הקישור בין מזמור קי"ד ("בצאת ישראל ממצרים") למזמור קט"ו ("לא לנו ה'").

1. פרשנות אקטואלית ומוסרית:

• פרשנותו של רס"ג למזמור פ"ה מדגימה כיצד הוא מפרש ערכים מופשטים כגון "חסד ואמת" כפעולות אנושיות הדורשות אחריות ומעשה. "כל אותם ערכים מופשטים ונסגבים חסד אמת צדק שלום... אומר רב סד גון מה אתם חושבים שיהיה איזשהו פלא הוקוס פוקוס ופתאום הדברים הללו השתצו על העולם טעות גדולה בידכם הדברים אסורים בידי כם. אתם רוצים שיהיה צדק, תעשו צדק." גישה זו משקפת את תמצית הנבואה הדורשת שינוי במעשים.

1. פרשנות "שבות ציון":

• רס"ג מפרש את "שבות ציון" במזמור קכ"ו לא כשיבה פיזית בלבד, אלא כשינוי מהותי במצב, המודגם על ידי התקבולת בין הפסוקים ובמשמעות הרחבה של התקווה והגאולה. "רב צד הגאון מסתכל על הדברים בראייה כוללת ראשית התקבולת לפסוק ו לפסוק ד' שם השורש הוא שב או שבו זאת אומרת שם השורש הוא ממש שביעי שנית העניין המבני התקבולת בין פסוק א' לפסוק ד' שלישית המשמעות הרי הפסוק הזה מדבר על כך על הבאת תקווה לגאולה של אנשים ש אינם גאולים עדיין אלא הם נמצאים בשביל הם נמצאים בגלות."

מסקנות:

הרצאה זו מציגה את רב סעדיה גאון כפרשן מקראי מעמיק וחדשן, שגישתו משלבת בקיאות לשונית, הבנה תרבותית והיסטורית, ולעיתים אף פרשנות נועזת שמטרתה להנגיש את הטקסט המקראי לבני דורו ולעורר מחשבה מעבר לפשט הכתוב. רס"ג מדגים חשיבה הוליסטית על הטקסט והבנה עמוקה של הקשרים פנימיים וחיצוניים המשפיעים על משמעות המילים והסיפורים במקרא. גישתו מהווה נדבך חשוב בהתפתחות פרשנות המקרא.