מה מותר ומה אסור לאכול סמוך למנחה בערב הפסח?

רבנו בפרק שישי מהלכות חמץ ומצע הלכה יב אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח כדי שיהיה הקר לאכילתה בערב ומי שאכל מצה בערב הפסח מכין אותו מכת מרדות. וכן אסור לאכול ערב הפסח מקודם המנחה במעט כדי שיכנס לאכילת מצה בתאווה. אבל אוכל הו מעט פירות אוירקות ולא ימלא כרסו מהן. וחכמים הראשונים היו מרעיבין עצמן ערב הפסח כדי לאכול מצה בתאווה ויהיו מצוות חביבין עליו. אבל בשאר הרבה ימים טובים אוכל והולך עד שתחש אנחנו רוצים לייחד את הדיבור לא לעניין איסור אכילת מצה בערב פסח אלא לחלק השני של ההלכה שנאמר בו שאסור לאכול ערב הפסח מקודם המנחה במעט כדי שיכנס לאכילת מצה בתאווה כלומר מ ה הגדיר אותה רבנו בפירוש המשנה בפרק עשירים מפסחים הלכה ראשונה שזה שלוש שעות כי זה שעתיים וחצי זה נקרא מנחה לפני צת הכוכבים וכשלוש שעות א וכשאנחנו אומרים אה קודם המנחה אז סמוך למנחה זה כחצי שעה ואז יוצא שזה כשלוש שעות שלוש שעות לפני צאת הכוכבים אז מי ש יעיין בסדר פסח ככתו הקונטרס שצי הבן שלי רב צפני שמשו בחייהו א אז שמה הוא מביא את העדכון של הזמן לגבי השנה תשס"ח שמדובר משעה 3 52 אחרי הצהריים לפי שעון קיץ כי אם ניקח שלוש שעות קדימה אז היא נותן אותנו מקרב אותנו לשעה 7 קרוב לשבע ייתכן שאולי עוד קצת אחרי 3 52 אבל זה הוא העדכון שהוא נותן לנו בין כך ובין כך מה שחשוב הוא זה שעלנו לדעת שאסור לאכול ערב הפסח מקודם המנחה במע שיכנס לאכילת מסע בתאווה השאלה היא מה זה נקרא אסור לאכול ערב הפסח מקודם המנחה במעט כדי שיכנס לאכילת מצה בתאווה האם הכוונה סעודה ואם כן מה היא סעודה או זה לגמרי טוטלי הכל לא בוודאי שזה לא מוחלט שהרי כתוב אבל אוכל הוא מעט פירות או ירקות ולא ימלא כרסו מהן כלומר מותר לאכול מעט פירות או ירקות רק מה שלא ימלא כרסו מהם אז כבר עמדנו על כך לגבי המחלוקת שאם ערב פסח חל בשבת אמס עוד שלישית או אין סעודה שלישית אבל אנחנו הרי מדברים כאן בכל ערב פסח ולו דווקא בערב פסח שחל בשבת אלא שבערב פסח שעל בשבת אלה שטוענים שיש סעודה שלישית אז הם יותר מזדרזים לעניין הזה ואוכלים גם אם הם לא רוצים לאכול בגלל קיום המצווה והנה כאן נאמר שבתוך השלוש שעות אסור לאכול ואז מה יוצא אלה אשר באמת רוצים לקיים סעודה שלישית כמו שפסק השולחן ערוך במצה עשירה. אין ספק שאסור להם לקיים את זה בתוך השלוש האות, אלא צריך לפני כן. ואז מה יוצא? אם צריך לפני כן יצטרכו להתמודד עם הבעיה שאסור לאכול לפני מנחה ויצטרכו להקדים את המנחה ואחר כך לאכול. יוצא שאחרי הצהריים לא יוכלו ללמוד. בקושי יוכלו ללמוד שעה ויצטרכו להתפלל כבר בשעה 2 :3 משהו כזה מנחה כדי שיוכלו לאכול סעודה שלישית לפי שיטתם במצא עשירה כמו שפסק השולחן ערוך המרן בית יוסף לא הרמה שיצטרכו לאכול מצה עשירה ויוצא שכל הלימוד של אחרי הצהריים שנוהגים אלו ללמוד אלו שנוהגים ללמוד יהר בגלל שאסור כאמור לאכול לפני מנחה אבל אה אם הם יתפללו מנחה כמו אחנו עולה בבל שמיד הם הולכים להתפלל מנחה כבר בשעה 1 :3 ולאחר מכן יוכלו ללכת לאכול משהו ואחר מכן ילכו ללמוד תבוא עליהם ברכה כי כיוון שהלכו לתפלם מנחה בשעה 1 :30 ו לאחר מכן יאכלו כי מותר להם כבר לאכול מצה עשירה כפי שאמר לפי אלה שפוסקים לפי השולחן ערוך ואחר מכן יוכלו ללכת ללמוד אבל אם רוצים להיות צמודים לתפילת מנחה שרגיעים להתפלל בתי הכנסיות הללו שמתפללים תפילת מנחה יותר מאוחר כמו כאלה שקבעו מי קבע בחמש מי קבע בחצי מי קבעל שש אחרי הצהריים אז ברור מעל כל ספק שלאחר תפילת מנחה זו לא יכל יכלו לאכול סעודה שלישית עם מצה עשירה כי כבר אנחנו נכנסים לתוך השלוש שעות שאסור לאכול בערב פסח מקודם המנחה כדי שיכנס לאכירת מצה בתאווה ואז מה מה ישאר לו או מה מותר לו לאכול אחרי תפילת מנחה המאוחרת הזו המוחרת הזו מותר לו כפי שנאמר כאן לאכול מעט פירות אויירקות ולא ימלא כרסו מהן בכלל האכילת פירות אוירקות אלה א כלול גם כן מיני קטניות כפי שאנחנו רואים במקורת התלמוד ואז יכול גם אדם לאכול אורז או תופחה אדמה משהו שהוא חושב שנותן לו קצת מלוי לא מילוי כר אבל תחושה של סובע תחושה של צובע זה מותר רק כאמור לא ימלא כרסו מהם באמת ה איך קוראים ברבנו בפרק שישי מהלכות ברכות כתב בהלכה ד' אסור לו לאדם שיטעום כלום או שיעשה מלאכה מאחר שיעלה עמוד השחר עד שיתפלל תפילת שחרית וכן לא ישקים לפתח חברו הלכות תפילה פרק ו' הלכה ד' אסור לו לאדם שיטאום כלום או שיעשה מלאכה מאחר שיעלה חמוד השחר עד שיתפלל תפילת שחרית וכן לא ישקים לפתח חברו לשאול בשלמה קודם שיתפלל תפילת שחרית ולא יצא לדרך קודם שיתפלל אבל טועם ועושה מלאכה קודם מוסף וקודם מנחה אבל אינו סועט סמוך למנחה ה רואה יראה שרבנו בחיים בין שחרית ובין מנחה. לגבי שחרית זה חמור. לא תאכלו על הדם. אל תאכלו. אל תטעמו לפני שתתפללו על דכם. אבל לפני מוסף ולפני מנחה לא עד כדי כך אסרו תואם. עד כבצה יכול לטעום אפילו עוגה. עד כבצה יכול לטעום לפני מוסף ולפני מנחה. מה עיקר האיסור לפני למנחה אינו סועד סמוך למנחה סעודה זה אפסור לפני מנחה אבל מה שלא נקרא סעודה מותר א מותר סמוך למנחה זאת אומרת אם אדם לפני מנחה לפני שיבוא לבית הכנסת עוד לא יתפלל מנחה ירצה לאכול פירות ירקות אורז מותר לו זאת לא נקראת סעודה ואחר כך בוא נלמוד אבל להתפלל. זה לא נקרא שהוא סועד לפני מנחה, רק סעודה נעשרה לפני מנחה. ובאמת, בשולחן ערוך גם כן אנחנו מוצאים קודם כל לסימן כ עסוף. אם התחיל לאכול קודם שעה עשירית משכה סעודתו עד הלילה, כמו בשאר שבתות ושאר ימים טובים, אבל לא לגבי הסעיף הזה התכוונתי. א הוא אומר בסעיף א' אסור לאכול פת משעה עשירית ולמעלה כדי שיאכל מצל תיאבון מרן והדיה לא צריך פרשנות כותב שמה עיקרו של האיסור בתוך השלוש שעות רק פת שאר הדברים מותרים אסור לאכול פת משעה עשירית ומער כדי שיאכל מצל תיאבון אבל אוכל מע רות או ירקות אבל הוא מלא כרסומן ממש בהדיה זאת אומרת בכלל זה תפוח אדמה אורז יכול לעשות את זה גם בתוך השלוש שעות כלומר הללו אשר הולכים ללמוד אחרי הצהריים ומתפללים בערך בשעה 5 :30 ובאים לבתיהם ורוצים לאכול פת אסור דהיינו מה שאומר השולחן ערוך מצא עשירה אסור למה מה? בגלל שכבר זה בתוך שלוש שעות ליל הסדר, לפני ליל הסדר. אבל מה מותר להם לאכול? פירות, ירקות ובכלל זה כאמור הוא יכול לקחת תחי אדמה ואורז חכמה לא ימלא כרסו מהם. וכל יום שעה עשירית מותר לאכול מצעירה. זה מרן כותב וקודם שעה עשירית מותר לאכול מצה עשירה. רק כאן עלינו להסביר. מצה עשירה זה מזון. זה ואז הוא לא רשי לאכול לפני מנחה אם הוא סועד כי מה שמרן אומר מותר לאכול מצא שירה ברמה העקרונית אבל לפני מנחה לא סועדים לפת שהרי מרן אור החיים סימן רלב כותב את הדברים הבאים סעיף ב' לא ישב אדם להסתפר סמוך למנחה עד שיתפלל ולא יאכל ולא יכנס את המרחק ולא לו פורסקה ולא לדין ולא לאכול אפילו סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה כלומר אסור לפני אפילו לפני מנחה גדולה שלא לומר לפני מנחה קטנה אסור לאכול סעודה קטנה מה הוא מתכוון בעניין הזה של סעודה קטנה בשעיף ג כותב מרן בהד אסור לאכול סעודה קטנה היינו כשקובע על הסעודה א אבל לטעום היינו אכילת פירות מותר והוא הדין לאכול פת כבצה כדרך שהאדם אוכל ולא קבע מותר כלומר אם אדם לוקח מזונות עד כבצאה מותר לו לפני תפילת תמיכה אבל פירות אכילת פירות בלי הגבלה זה נקרא טעימה אכילת פירות בלי שום הגבלה יוצא איפה נוכל לסכם את הדברים שלפי הרמבם או לפי מרן שאחרי באמת פתוחות לאדם האפשרויות הבאות בערב פסח שחל בשבת כמו השנה אם ירצה לאכול מה שנקרא סעורה שלישית דהיינו על ידי פת שזה בכל מקרה רק יכול להיות מצה עשירה אין דרך אחרת אם הוא בעניין הזה הולך לפי מרן כי מורי עשר גם מצא עשירה ולדעתו אין עוד שלישית וזה נחלקו גדולי עולם אבל נעזוב ברגע את העניין הזה אבל אם הוא רוצה ללכת על פי הדרך הזו ברור שקודם כל הוא צריך להתפלל מנחה ואחר כך לאכול כיוון שאכילת פת למעלה מקבסה אסור לאכול לפני מנחה ואפילו לפני מנחה גדולה כך פסק מרן בהדע אלא יקדים יתפלל מנחה גדולה מוקדם ואחר כך יקיים את השעודה אחר כך אבוא ללמוד. אבל אם הוא מתכוון שלא לאכול מצה עשירה אלא לאכול פרוק, אדמה, אורז, הרי מותר לו לאכול את זה לפני תפילת מנחה אם הוא רוצה ולא עוד, אלא גם אם מתפלל מנחה כבר בתוך שלוש שעות לפני ליל הסדר, שאז אסור לאדם להרבות באכילה כדי שיכנס לדר סדר כשיש לו תאבון לאכול את מצת המצווה בתיאבון הנמלא סעודה אבל פה רקות מותר לאדם גם בתוך השלוש סעודות לאכול ובלבד שלא ימלא כרסו מהם לסיכום הללו אשר נוהגים לא להתפלל מנחה גדולה אלא הולכים בית הכנסת מוקדם כדי ללמוד תורה ומתפלים בערך בחש או בחי כשיגמרו ויבואו לביתם מה שמותר להם לאכול הוא רק פירות וירקות או תפח אדמה ואורז ולא ימלאו קרסם מהם רבי חנין שמ