האם יש לחשוש מאכילת בשר צלי בליל הסדר בימינו?

ושא מרכזי: החובה להביא שני מיני בשר לשולחן הסדר כזכר לקורבן פסח וקורבן חגיגה, והדיונים השונים סביב אופי הבשרים הללו.

רעיונות ופרטים חשובים:

1. בזמן שבית המקדש היה קיים:

• היו מביאים לשולחן שני מיני בשר: גופו של כבש הפסח (צלוי כולו) ובשר חגיגת י"ד.
• הרבנו (ככל הנראה רמב"ם) מציין בפרק עשירי מהלכות קורבן פסח, הלכה י"ב, שבנוסף לקורבן פסח יש צורך להביא קורבן חגיגה ביום י"ד בניסן (שלמים מהבקר או הצאן).
• חגיגת י"ד היא רשות ואינה חובה, ונאכלת לשני ימים ולילה אחד, בדומה לשאר זבחי שלמים. אסור להותיר ממנה ליום השלישי.
• מטרת הבאת חגיגה הייתה כדי שיאכלו את קורבן הפסח על השובע, ולא מתוך רעב, כדי להתנהג כבני מלכים ובני חורין בצורה מכובדת ("לא יתנהגו כבני מלכים אלא כרעבטנים ואנחנו רוצים בערב זה שאנחנו נהיה בני חורים... ומתנהגים כמסיכים כבני אדם שהם מנומסים אצילים").
• קורבן חגיגה הוקרב בזמן שליל הסדר חל בחול, בטהרה ובמיעוט קרבנות פסח. אם יום י"ד חל בשבת, או שהפסח בא בטומאה, או שהיו פסחים מרובים, לא הביאו חגיגה אלא פסחים בלבד.

1. בזמן שאין בית מקדש:

• אף על פי שאין אפשרות להקריב קורבן פסח וחגיגה, קיימת חובה לעשות זכר למקדש ולמצוות שהיו בו ("חובה להזכיר זכר למה שהיה כי אנחנו מחכים משתוקקים ליום שיהיה. אז חייבים לעשות זכר"). הדבר נועד כדי שלא נשכח ונתמיד לשאוף לחזור לירושלים ולעבודת המקדש.
• בזמן הזה מביאים לשולחן שני מיני בשר אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה.

1. דעות שונות בגמרא לגבי הזכר:

• בגמרא (פסחים קיד ע"ב) מובאות דעות שונות לגבי מהות שני התבשילים/הדברים שמביאים כזכר:
• רבי יוסה אומר מצווה להביא חזרת וחרוסת כשני תבשילים.
• רב הונא אומר סילקה (עלי סלק) ואורז.
• חזקיה אמר אפילו דג וביצה שעליו.
• רבי יוסה (דעה נוספת) אמר שצריך שני מיני בשר אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה.
• רבינא אמר אפילו גרמה ובשולה (עצם מבושלת).

1. פסיקת הרבנו:

• הרבנו פסק כדעת רבי יוסה, שיש להגיש שני מיני בשר כזכר לפסח ולחגיגה ("רבנו פסק בעליל כמו מי כמו רבי יוסף... שמה מגישים שני מיני בשר אחד זכר לפתח ואחד זכר לחגיגה").

1. מחלוקות הראשונים לגבי אופי שני מיני הבשר:

• היו מחלוקות בין הראשונים כיצד צריכים להיות שני מיני הבשר: האם שניהם תבשילים, שניהם צלי, או אחד צלי ואחד מבושל.
• "מורי" (ככל הנראה הרב המלמד) מציין כמנהג המהדרין להביא שני מיני בשר: אחד צלי זכר לפסח ואחד מבושל זכר לחגיגה, כדעת רבנו חנן אלדיה והרי"ף.
• יש שדקדקו להביא שני מיני בשר צלי, אחד מהצאן (זכר לפסח) והשני מהבקר (זכר לחגיגה).
• יש שדקדקו עוד יותר והגישו שני מיני בשר צלי, מבושל וגם בצל.

1. האמור בשולחן ערוך והמשנה ברורה:

• בשולחן ערוך (סימן תע"ג, סעיף ד' באורח חיים) נפסק להביא "שני תבשילים, אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה", והמנהג הוא בבשר ובביצה.
• המשנה ברורה מסביר שהבשר והביצה הם זכר לחגיגה, ובערב פסח שחל בשבת (שאין קורבן חגיגה) יש דעות האם צריך שני תבשילים או אחד בלבד כנגד הפסח. המשנה ברורה מציין שיש אומרים שאין לחלק ויש לעשות שני תבשילים גם בשנה כזו כיוון שזה רק זכר.
• המשנה ברורה מוסיף שכל שכן אם רוצה לעשות שני מיני בשר (אחד צלי ואחד מבושל) זה טוב, אך גם בביצה יוצאים ידי חובה.
• המהדרין מעדיפים שני מיני בשר, ויש מהדרין יותר שמעדיפים ששניהם יהיו צלויים.

1. סיכום הדברים:

• חובה לעשות שני מיני תבשילים כזכר למקדש.
• לפי הרבנו, הכוונה לשני מיני בשר.
• המנהג הוא גם להוסיף ביצה.
• לדעת הראשונים, אחד צריך להיות צלוי ואחד מבושל.
• המדקדקים מבין המהדרין נוהגים ששניהם צלויים, ויש מהדרין יותר המוסיפים גם תבשיל אחר וביצה כדי לצאת ידי חובת הזכר בכל הדעות.
• התקווה היא שהקב"ה ישמע את התפילות ואת קול משיח צדקנו ויזכה אותנו לבניין בית המקדש ולאכול מן הזבחים.

ציטוטים רלוונטיים:

• "בזמן הזה מביאין על השולחן שני מיני בשר אחד זכר לפתח ואחד זכר לחניגה."
• "כשמקריבין את הפסח... מקריבין עמו שלמים ביום 14 מן הבקר או מן הצון גדולים או קטנים שכרים או נקבות כל זבחי השלמים וזוהי הנקראת חגיגת 14."
• "אז אמרו חכמים כדי שאת קורבן פסח יאכלו על הצובע דהיינו שלא יאכלו אותו כמו רעבתנים..."
• "חובה להזכיר זכר למה שהיה כי אנחנו מחכים משתוקקים ליום שיהיה. אז חייבים לעשות זכר."
• "רבנו פסק בעליל כמו מי כמו רבי יוסף... שמה מגישים שני מיני בשר אחד זכר לפתח ואחד זכר לחגיגה."
• "מנהג המהדרין אצלנו להביא שני מיני בשר אחד צלי זכר לפסח ואחד מבוש זכר לחגיגה..."
• "ונהגו בבשר ובצה... וכל שכן היא בעל לעשות שני מיני בשר כלומר מה שכתוב בשולחן ערוך בשר ובצה זה פשיטה אלא כל שכן אם הוא רוצה לעשות שני מיני בשר אחד צלי ואחד מושל זה המשנה ברורה אומר אחד צלי ואחד מושל זה אחד הפסח חגיגה זה שפיר גם."
• "המהדרין המהדרין שדרין אדרבה ואדרבה שניהם צלוי שניהם צלוי גם פסח וגם חגיגה שניהם צלוי."
• "לסיכום ורבותיי חובה לעשות שני מיני תבשי זכר למקדש ולפי רבנו זה שני מיני בשר אלא מה שנהגו גם כן בביצה השני מיני בשר נהגו בבצה לפי הראשונים צריך להיות אחד צלוי ואחד מבושל אומר מורי המדקדקים במהדרין שניהם צלוי אלא שיש עוד מהדרין ממהדרין ששניהם צלוי וגם תבשיל וגם בצה הכל לצאת בחובת זכר."

מסמך זה מציג תמונה מפורטת של הדיונים ההלכתיים והמנהגים השונים סביב מצוות הבאת שני מיני בשר לשולחן הסדר כזכר לקורבן פסח וקורבן חגיגה, תוך התייחסות לתקופת בית המקדש ולזמן הזה שאין לנו מקדש