האם עלול להחשב כאוכל קדשים בחוץ או מותר לאכול אפילו כבש שלם בתנאים מסוימים?
האם אוכלים קרבן חגיגה בכל מקרה בנוסף לכבש הפסח?
איזה תבשילין מביאין לשולחן כזכר לקרבן הפסח וקרבן החגיגה?
תגיות
10/04/08 ה' ניסן התשס"ח
המקור העיקרי, קטע שמע, דן במנהגים השונים בליל הסדר הנוגעים להבאת שני מיני בשר לשולחן, אחד זכר לקרבן פסח ואחד זכר לקרבן חגיגה, במיוחד בזמן שבית המקדש אינו קיים. הוא סוקר את דעת הרמב"ם המחייב שני מיני בשר, ומביא דעות נוספות מהגמרא ומהראשונים, כולל שימוש בתבשילים אחרים כמו סילקה ואורז או דג וביצה כזכר. הדיון מתמקד גם בשאלה האם שני הבשרים צריכים להיות צלויים או מבושלים, ומציג מנהגים שונים בעניין זה, תוך התייחסות למצב בו חל ערב פסח בשבת שאז אין מקריבים קרבן חגיגה. לבסוף, המקור מדגיש את החובה לעשות זכר לקרבנות ולבית המקדש בתקווה לבניינו מחדש.
קובץ שמע - מלא
ושא מרכזי: החובה להביא שני מיני בשר לשולחן הסדר כזכר לקורבן פסח וקורבן חגיגה, והדיונים השונים סביב אופי הבשרים הללו.
רעיונות ופרטים חשובים:
- בזמן שבית המקדש היה קיים:
- היו מביאים לשולחן שני מיני בשר: גופו של כבש הפסח (צלוי כולו) ובשר חגיגת י"ד.
- הרבנו (ככל הנראה רמב"ם) מציין בפרק עשירי מהלכות קורבן פסח, הלכה י"ב, שבנוסף לקורבן פסח יש צורך להביא קורבן חגיגה ביום י"ד בניסן (שלמים מהבקר או הצאן).
- חגיגת י"ד היא רשות ואינה חובה, ונאכלת לשני ימים ולילה אחד, בדומה לשאר זבחי שלמים. אסור להותיר ממנה ליום השלישי.
- מטרת הבאת חגיגה הייתה כדי שיאכלו את קורבן הפסח על השובע, ולא מתוך רעב, כדי להתנהג כבני מלכים ובני חורין בצורה מכובדת ("לא יתנהגו כבני מלכים אלא כרעבטנים ואנחנו רוצים בערב זה שאנחנו נהיה בני חורים... ומתנהגים כמסיכים כבני אדם שהם מנומסים אצילים").
- קורבן חגיגה הוקרב בזמן שליל הסדר חל בחול, בטהרה ובמיעוט קרבנות פסח. אם יום י"ד חל בשבת, או שהפסח בא בטומאה, או שהיו פסחים מרובים, לא הביאו חגיגה אלא פסחים בלבד.
- בזמן שאין בית מקדש:
- אף על פי שאין אפשרות להקריב קורבן פסח וחגיגה, קיימת חובה לעשות זכר למקדש ולמצוות שהיו בו ("חובה להזכיר זכר למה שהיה כי אנחנו מחכים משתוקקים ליום שיהיה. אז חייבים לעשות זכר"). הדבר נועד כדי שלא נשכח ונתמיד לשאוף לחזור לירושלים ולעבודת המקדש.
- בזמן הזה מביאים לשולחן שני מיני בשר אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה.
- דעות שונות בגמרא לגבי הזכר:
- בגמרא (פסחים קיד ע"ב) מובאות דעות שונות לגבי מהות שני התבשילים/הדברים שמביאים כזכר:
- רבי יוסה אומר מצווה להביא חזרת וחרוסת כשני תבשילים.
- רב הונא אומר סילקה (עלי סלק) ואורז.
- חזקיה אמר אפילו דג וביצה שעליו.
- רבי יוסה (דעה נוספת) אמר שצריך שני מיני בשר אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה.
- רבינא אמר אפילו גרמה ובשולה (עצם מבושלת).
- פסיקת הרבנו:
- הרבנו פסק כדעת רבי יוסה, שיש להגיש שני מיני בשר כזכר לפסח ולחגיגה ("רבנו פסק בעליל כמו מי כמו רבי יוסף... שמה מגישים שני מיני בשר אחד זכר לפתח ואחד זכר לחגיגה").
- מחלוקות הראשונים לגבי אופי שני מיני הבשר:
- היו מחלוקות בין הראשונים כיצד צריכים להיות שני מיני הבשר: האם שניהם תבשילים, שניהם צלי, או אחד צלי ואחד מבושל.
- "מורי" (ככל הנראה הרב המלמד) מציין כמנהג המהדרין להביא שני מיני בשר: אחד צלי זכר לפסח ואחד מבושל זכר לחגיגה, כדעת רבנו חנן אלדיה והרי"ף.
- יש שדקדקו להביא שני מיני בשר צלי, אחד מהצאן (זכר לפסח) והשני מהבקר (זכר לחגיגה).
- יש שדקדקו עוד יותר והגישו שני מיני בשר צלי, מבושל וגם בצל.
- האמור בשולחן ערוך והמשנה ברורה:
- בשולחן ערוך (סימן תע"ג, סעיף ד' באורח חיים) נפסק להביא "שני תבשילים, אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה", והמנהג הוא בבשר ובביצה.
- המשנה ברורה מסביר שהבשר והביצה הם זכר לחגיגה, ובערב פסח שחל בשבת (שאין קורבן חגיגה) יש דעות האם צריך שני תבשילים או אחד בלבד כנגד הפסח. המשנה ברורה מציין שיש אומרים שאין לחלק ויש לעשות שני תבשילים גם בשנה כזו כיוון שזה רק זכר.
- המשנה ברורה מוסיף שכל שכן אם רוצה לעשות שני מיני בשר (אחד צלי ואחד מבושל) זה טוב, אך גם בביצה יוצאים ידי חובה.
- המהדרין מעדיפים שני מיני בשר, ויש מהדרין יותר שמעדיפים ששניהם יהיו צלויים.
- סיכום הדברים:
- חובה לעשות שני מיני תבשילים כזכר למקדש.
- לפי הרבנו, הכוונה לשני מיני בשר.
- המנהג הוא גם להוסיף ביצה.
- לדעת הראשונים, אחד צריך להיות צלוי ואחד מבושל.
- המדקדקים מבין המהדרין נוהגים ששניהם צלויים, ויש מהדרין יותר המוסיפים גם תבשיל אחר וביצה כדי לצאת ידי חובת הזכר בכל הדעות.
- התקווה היא שהקב"ה ישמע את התפילות ואת קול משיח צדקנו ויזכה אותנו לבניין בית המקדש ולאכול מן הזבחים.
ציטוטים רלוונטיים:
- "בזמן הזה מביאין על השולחן שני מיני בשר אחד זכר לפתח ואחד זכר לחניגה."
- "כשמקריבין את הפסח... מקריבין עמו שלמים ביום 14 מן הבקר או מן הצון גדולים או קטנים שכרים או נקבות כל זבחי השלמים וזוהי הנקראת חגיגת 14."
- "אז אמרו חכמים כדי שאת קורבן פסח יאכלו על הצובע דהיינו שלא יאכלו אותו כמו רעבתנים..."
- "חובה להזכיר זכר למה שהיה כי אנחנו מחכים משתוקקים ליום שיהיה. אז חייבים לעשות זכר."
- "רבנו פסק בעליל כמו מי כמו רבי יוסף... שמה מגישים שני מיני בשר אחד זכר לפתח ואחד זכר לחגיגה."
- "מנהג המהדרין אצלנו להביא שני מיני בשר אחד צלי זכר לפסח ואחד מבוש זכר לחגיגה..."
- "ונהגו בבשר ובצה... וכל שכן היא בעל לעשות שני מיני בשר כלומר מה שכתוב בשולחן ערוך בשר ובצה זה פשיטה אלא כל שכן אם הוא רוצה לעשות שני מיני בשר אחד צלי ואחד מושל זה המשנה ברורה אומר אחד צלי ואחד מושל זה אחד הפסח חגיגה זה שפיר גם."
- "המהדרין המהדרין שדרין אדרבה ואדרבה שניהם צלוי שניהם צלוי גם פסח וגם חגיגה שניהם צלוי."
- "לסיכום ורבותיי חובה לעשות שני מיני תבשי זכר למקדש ולפי רבנו זה שני מיני בשר אלא מה שנהגו גם כן בביצה השני מיני בשר נהגו בבצה לפי הראשונים צריך להיות אחד צלוי ואחד מבושל אומר מורי המדקדקים במהדרין שניהם צלוי אלא שיש עוד מהדרין ממהדרין ששניהם צלוי וגם תבשיל וגם בצה הכל לצאת בחובת זכר."
מסמך זה מציג תמונה מפורטת של הדיונים ההלכתיים והמנהגים השונים סביב מצוות הבאת שני מיני בשר לשולחן הסדר כזכר לקורבן פסח וקורבן חגיגה, תוך התייחסות לתקופת בית המקדש ולזמן הזה שאין לנו מקדש
Question1
מהי מצוות הבאת שני מיני בשר לשולחן הסדר בזמן שבית המקדש קיים, ומדוע היא נצרכת?
Answer1
בזמן שבית המקדש קיים, מצווה להביא שני מיני בשר לשולחן הסדר: בשר גופו של כבש הפסח הצלוי כולו ובשר שלמים הנקרא "חגיגת י"ד". הצורך בשני מיני בשר נובע כדי שאכילת קורבן הפסח תהיה על השובע ולא מתוך רעב, וכך ינהגו המסובים כבני מלכים ובני חורין ולא כרעבתנים. החובה להימנות מראש על קורבן הפסח והאיסור להותיר ממנו גרמו לכך שרק בני המשפחה הקרובה היו אוכלים ממנו, ולכן הוסיפו את בשר החגיגה, שהוא רשות ויכול להיות גם מבקר, כדי שהאכילה תהיה בשפע ובנחת.
Question2
מהם התנאים להקרבת קורבן חגיגה עם קורבן הפסח?
Answer2
קורבן חגיגה מוקרב עם קורבן הפסח כאשר ליל הסדר חל ביום חול, כאשר עם ישראל טהורים (בטהרה), וכאשר מספר קורבנות הפסחים המוקרבים הוא מועט. אם יום י"ד בניסן חל בשבת, אם הפסח בא בטומאה, או אם יש ריבוי של קורבנות פסחים, אין מביאים קורבן חגיגה, ומקריבים רק את הפסחים בלבד.
Question3
כיצד אנו מציינים את זכר קורבן הפסח וקורבן חגיגה בזמן שבית המקדש אינו קיים?
Answer3
בזמן שבית המקדש אינו קיים ואין אפשרות להקריב את קורבן הפסח וקורבן חגיגה, קיימת חובה לעשות זכר למאורעות אלו, מתוך ציפייה ותשוקה ליום בו בית המקדש ייבנה מחדש. אנו מביאים לשולחן הסדר שני מיני בשר כאות זכר לפסח ולחגיגה.
Question4
מהן הדעות השונות בתלמוד ובקרב הראשונים בנוגע לטיב שני התבשילים או שני מיני הבשר המובאים כזכר לפסח וחגיגה?
Answer4
בגמרא מובאות דעות שונות בנוגע למהות שני התבשילים: רבי יוסה אומר מצווה להביא חזרת וחרוסת כשני תבשילים. רב הונא אמר שיש להביא סילקה ואורז. חזקיה אמר שאפילו דג וביצה יכולים להיחשב כשני תבשילים. רבי יוסף סבר שיש צורך בשני מיני בשר: אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה, ורבינא אמר שאפילו גרמה ובשולה (עצם מבושלת) יכולים להספיק. הרמב"ם פסק כדעת רבי יוסף, שיש להביא שני מיני בשר.
Question5
כיצד נהגו הראשונים והמקובלים בנוגע להכנת שני מיני הבשר לזכר פסח וחגיגה?
Answer5
בקרב הראשונים קיימות דעות שונות לגבי אופן הכנת שני מיני הבשר. יש הנוהגים להביא בשר צלי זכר לפסח ובשר מבושל זכר לחגיגה, כדעת רבינו חנן אלדיה והרי"ף. יש המדקדקים להביא שני מיני בשר צלי, כאשר אחד מהצאן (זכר לפסח) והשני מהבקר (זכר לחגיגה). היו מקומות שנהגו להביא שני מיני בשר: צלי ומבושל, ולעיתים אף הוסיפו ביצה.
Question 6
מה נפסק בשולחן ערוך ובמשנה ברורה בנוגע להבאת שני תבשילים או שני מיני בשר בליל הסדר בזמן הזה?
Answer6
בשולחן ערוך נפסק שיש להביא שני תבשילים, אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה, ונהגו להביא בשר וביצה. המשנה ברורה מבאר שבשר וביצה נחשבים לזכר לחגיגה, וכל שכן שיש עניין לעשות שני מיני בשר, אחד צלי ואחד מבושל, כאות זכר לפסח ולחגיגה. גם אם מביאים ביצה, יוצאים בכך, אך לכתחילה המהדרין מביאים שני מיני בשר.
Question 7
מה הדין כאשר ערב פסח חל בשבת, ואין אפשרות להקריב קורבן חגיגה גם בזמן שבית המקדש קיים?
Answer7
כאשר ערב פסח חל בשבת, אין מקריבים קורבן חגיגה גם בזמן שבית המקדש קיים, משום שאינו דוחה שבת. נחלקו הדעות האם גם במצב כזה יש להביא שני תבשילים או שני מיני בשר כזכר לפסח ולחגיגה. יש דעה שאומרת שאין צורך להביא אלא תבשיל אחד כנגד פסח, כיוון שחגיגה אינה באה. לעומת זאת, יש דעה שגם במקרה זה יש לעשות שני תבשילים כבשאר שנים, משום שזהו רק זכר. נראה שהמנהג הוא שלא לחלק, ובכל שנה מביאים שני מיני בשר כזכר למקדש.
Question 8
מהי חשיבות קיום מצוות זכר לקורבן פסח וקורבן חגיגה בזמן הזה?
Answer 8
קיום מצוות זכר לקורבן פסח וקורבן חגיגה בזמן הזה הוא חובה, משום שאנו מחכים ומשתוקקים לבניין בית המקדש ולחידוש עבודת הקורבנות. כמו שרבן יוחנן בן זכאי תיקן תקנות זכר למקדש לאחר חורבנו כדי שבני ישראל לא ישכחו וישאפו לשוב לירושלים, כך גם אנו מקיימים זכר למצוות אלו כדי להמשיך ולשאוף לגאולה ולבניין המקדש, בתקווה שהקדוש ברוך הוא ישמע את תפילותינו ונזכה לאכול מן הזבחים במהרה בימי
קובץ שמע - TXT
080410hy.txt
(13.16 KB)