כיצד יש להתייחס למונח "אללה" – האם שם שיש בו קדושה?
האם מותר להזכיר שם זה גם במקומות המטונפים? האם יש קשר למה שאנו אומרים בתפילה "ה' הגדול"?
תגיות
28/03/08 כ"א אדר ב' התשס"ח
המקור מציג דיון הלכתי אודות השימוש בביטוי הערבי "אללה הוא אכבר" בהשוואה לשמות הקודש בעברית. הדובר תוהה האם יש להתייחס לביטוי כאל שם האסור במחיקה או באמירה במקומות מטונפים, בדומה לשמות האל בעברית. הוא מביא מדברי הרמב"ם ופוסקים אחרים המבחינים בין שבעה שמות קדושים לכינויים אחרים של האל. מובאת דעה לפיה "אללה" בערבית אינו שם קדוש כמו "אלוה" בעברית, אלא כינוי בלבד. לפיכך, מותר למחוק כיתובים המכילים ביטוי זה, ואף לומר אותו לצורך לימוד או במקומות שאינם מכובדים. הדבר נובע מההבנה שהגדלות האמיתית של האל אינה בכוחניות אלא בחוכמה ורחמים, בניגוד לתפיסה של אויבים המשתמשים בביטוי למעשים אכזריים.
קובץ שמע - מלא
עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים:
- השימוש ב"אללהו אכבר" על ידי אויבים מוסלמים: הדובר פותח בדאגה מכך ש"אויבנו המוסלמים אשר הם דווקא משם השם משתמשים בה הקדוש ברוך הוא לצורך מעשים אשר לא יעשו אכזריים בשם אללהו אקבר". הוא מציין את אכזריותם ומעלה את השאלה כיצד להתייחס לביטוי זה.
- השוואה לשמות הקודש בעברית: הדובר בוחן האם הביטוי "אללהו אכבר" דומה לשמות הקודש בעברית שאסור למחוק או לומר אותם סתם. הוא מזכיר את שבעת השמות הקדושים שאסורים במחיקה על פי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה: "כל המעבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שקרא בהם הקדוש ברוך הוא לוקה מן התורה...ושבעה שמות הם השם הנכתב יו והוא השם המפורש או המכתב א'ד נ ואל כמו שאנחנו אומרים האל הגדול והנורא אל ואלוה ואלוהים והיה ושדיאי או צבעות אלה השבעה השמות שהם נחשבים שמות קודש שאסור לעבדם אסור למחוק אותם כל המוחק אפילו אות אחת משב אשמות אלו לוקה".
- ההבדל בין שמות קודש לכינויים: הדובר מבחין בין שמות הקודש לבין כינויים שבהם משבחים את הקדוש ברוך הוא, כגון "חנון ורחום הגדול הגיבור והנורא הנאמן כקנה וחזק וכיוצא בהן". הוא מציין כי כינויים אלה "הרי הם כשאר דברי הקודש ומותר למחקן".
- דעת הרמב"ם והשו"ע בנוגע למחיקת שמות: הדובר מצטט את הרמב"ם ואת השולחן ערוך כדי להדגיש שאסור למחוק אפילו אות אחת משבעת השמות הקדושים.
- התייחסות ל"אללה" בערבית: הדובר מביא את דעתו של מורי (רבי דוד מורי צעיד עדני) המצטט תשובה בשם הרמב"ם בנוגע למילה "אללה" בערבית. על פי תשובה זו, "השם שאומרים בלשון ערבי הוא עלה הרי הוא כשאר הכינויים ומותר למחקו ולאומרו ואת המרחק זו התשובה שרבי שעידני מביא בשם רבנו".
- מסקנה הלכתית בנוגע ל"אללהו אכבר": על בסיס תשובה זו, הדובר מגיע למסקנה כי "המילה הלאה בערבית איננה אלוה בשיבוש אלא כינוי כמו רחום חנון כל הדברים האלה חזק כל הדברים האלה זה כינויים והוא מותר למחוק כינוי וכן מותר לאומרו בבית המרחץ".
- היתר מחיקת כיתובים "אללהו אכבר": כתוצאה מכך, הדובר קובע כי "הכיתוביות אשר הם מורות על שלו ויצרים וישראל בעת הזאת בשם עלה על אקבר מותר למחוק אותם לרשס אותם לגרד אותם למחוט אותם מעל פני האדמה ואין בזה שום איסור בגלל הביטוי הלאה".
- היתר אמירת "אללהו אכבר" לצורך לימוד: הדובר מוסיף כי "מותר לומר את הביטוי עלה על אקבר בשביל להורות ללמד בזמן שמלמדים ואין בזה כאילו חלילה מוציאים את שם הבייה שאנחנו החמרנו על עצמנו שלא לומר את שם הבייה בזמן הלימוד אלא אומרים השם אלא ניתן לומר את זה בחופשיות מרובע עלהוא אקבר וללמוד על זה מה הם מתכוונים מה מה צריך להיות כל מיני אמונות ודעות וכל מיני הלכות ללא שום חשש".
- הוקעת האכזריות בשם "אללהו אכבר": הדובר מסיים בהדגשת ההבדל בין תפיסת האלוהות ביהדות לבין השימוש האלים ב"אללהו אכבר". הוא מדגיש כי גדלותו של הקדוש ברוך הוא אינה בכוחניות אכזרית, אלא בחוכמה, רחמים וחנון, וכי אנו מצווים להידמות לו במידות אלה. הוא רואה במעשים האכזריים בשם "אללהו אכבר" "חילול השם גדול מאוד".
ציטוטים מרכזיים:
- "המרובים אויבנו המוסלמים אשר הם דווקא משם השם משתמשים בה הקדוש ברוך הוא לצורך מעשים אשר לא יעשו אכזריים בשם אללהו אקבר"
- "כל המעבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שקרא בהם הקדוש ברוך הוא לוקה מן התורה...ושבעה שמות הם..."
- "שאר הכינויים שמשבחין בהם הקדוש ברוך הוא כגון חנון ורחום הגדול הגיבור והנורא הנאמן כקנה וחזק וכיוצא בהן הרי הם כשאר דברי הקודש ומותר למחקן"
- "ושמעתי כי שם אלה שקוראים בערבית לקדוש ברוך הוא אינו נמחק כי הוא שם אלוה באלגות כלומר היו מי שאמרו שהמילה אלאלה בערבית היא בעצם כמו המילה אלוה בעברית אלא שזה בשיבוש אומר מורי ואינו נכון שכך כתב רבנו בתשובה הובעה בפירושו של רבי סעידני וזה לשונו...זה השם שאומרים בלשון ערבי הוא עלה הרי הוא כשאר הכינויים ומותר למחקו ולאומרו ואת המרחק"
- "יוצא איפה המילה הלאה בערבית איננה אלוה בשיבוש אלא כינוי כמו רחום חנון כל הדברים האלה חזק כל הדברים האלה זה כינויים והוא מותר למחוק כינוי וכן מותר לאומרו בבית המרחץ"
- "מותר למחוק אותם לרשס אותם לגרד אותם למחוט אותם מעל פני האדמה ואין בזה שום איסור בגלל הביטוי הלאה"
- "גדלותו הוא לא בממדיו הוא לא בעוצמתו הכוחנית השר הדורסנית האכזרית אלא גדלותו היא בכך שהוא ברא עולמו מלאכת מחשבת הוא חוכמה הוא רחמים הוא חנון ולא שהוא עוד חוכמה עוד חיים אלא הוא זה חוכמתו וחוכמתו זה הוא זה רחמיו ורחמיו זה חוכמתו והוא זהחינו הך בשיא הצריפות בשיא של המשמעויות של הדברים האלה ולא חץ וחלילה כמו שהם חושבים שגדלות גדולה זה בעוצמה כוחנית ואדרבה אנו מצווים להדמות אליו יתברך מה הוא רחום אף אנחנו רחום מה הוא חנון אף אנו חנון"
- "שהם אומרים אללהו אקבר ועושים מעשים אשר לא יעשו רבי חיים בן גשבי חג"
בסיכום, קובץ השמע מציג ניתוח הלכתי המאפשר מחיקה ואמירה של הביטוי "אללהו אכבר" במקומות שאינם מכובדים, וכן לצורך לימוד והבנה, מכיוון שהוא נחשב ככינוי ולא כשם קודש בעברית. יחד עם זאת, הדובר מביע סלידה עמוקה מהשימוש האלים והמעוות בביטוי זה על ידי אויבים מוסלמים
Question1
מהי הבעיה ההלכתית העיקרית בנוגע לשימוש בביטוי "אללה אכבר"?
Answer1
הבעיה ההלכתית העיקרית היא הדמיון האפשרי בין ביטוי זה לשם ה' בעברית ("השם הוא גדול יותר"). קיים חשש שאם נתייחס ל"אללה אכבר" כשם קדוש, יהיה אסור לאומרו סתם כך, לבטלה, או במקומות מטונפים כמו בית מרחץ, כפי שאסור לעשות עם שמות ה' הקדושים. כמו כן, עולה השאלה האם מותר למחוק כיתובים של "אללה אכבר" שנכתבו על ידי גויים.
Question2
מהי ההלכה בנוגע למחיקת שמות ה' הקדושים?
Answer2
ההלכה קובעת כי אסור למחוק אפילו אות אחת משבעת השמות הקדושים שבהם נקרא הקדוש ברוך הוא (השם הנכתב יו"ד ה"א וא"ו ה"א, אדנ"י, א"ל, אלוה, אלוהים, היה, שד"י, צבאות). כל המוחק אחד משמות אלו לוקה מן התורה. לעומת זאת, כינויים שמשבחים בהם את הקדוש ברוך הוא שאינם נמנים עם שבעת השמות הללו (כגון חנון, רחום, גדול, גיבור, נורא, נאמן, קנה, חזק) הרי הם כשאר דברי קודש ומותר למחקם.
Question3
מהי דעתו של רבינו (הרמב"ם) בנוגע למילה "אללה" בערבית?
Answer3
על פי תשובה המובאת בשמו של הרמב"ם על ידי רבי סעידני, חכם מתימן, המילה "אללה" בערבית אינה נחשבת לאחד משבעת השמות הקדושים, אלא היא כינוי כשאר הכינויים שמשבחים בהם את הקדוש ברוך הוא. לכן, אין לה דין של שם קדוש שאסור למחוק אותו.
Question4
מה המסקנה ההלכתית הנובעת מדברי הרמב"ם ורבי סעידני בנוגע למחיקת "אללה אכבר"?
Answer4
המסקנה ההלכתית היא כי כיוון שהמילה "אללה" נחשבת לכינוי ולא לשם קדוש, מותר למחוק כיתובים של "אללה אכבר" שנכתבו על ידי גויים במקומות שונים. מותר למחוק, לשרוט, לגרד ולמחות אותם מעל פני האדמה ואין בכך שום איסור מצד קדושת הביטוי.
Question5
האם מותר לומר את הביטוי "אללה אכבר" סתם כך או במקומות לא מכובדים?
Answer5
מכיוון שהמילה "אללה" היא כינוי ולא שם קדוש, מותר לומר את הביטוי "אללה אכבר" גם במקומות לא מכובדים כמו בית מרחץ. עם זאת, יש לשקול את ההקשר והכוונה באמירה.
Question 6
האם מותר להשתמש בביטוי "אללה אכבר" לצורך לימוד והוראה?
Answer6
כן, מותר לומר את הביטוי "אללה אכבר" כדי ללמד ולהסביר את משמעותו ואת האמונות והדעות הקשורות בו. אין בכך חילול השם, כפי שאנו נזהרים שלא לבטא את שם ה' המפורש בזמן לימוד, מכיוון ש"אללה" נחשב לכינוי.
Question 7
כיצד יש להתייחס לעובדה שאויבינו המוסלמים משתמשים בביטוי "אללה אכבר" לצורך מעשים אכזריים?
Answer7
יש להבין כי גדלותו של הקדוש ברוך הוא אינה מתבטאת בעוצמה כוחנית או באכזריות, אלא בחוכמתו, רחמיו וחנונו. אנו מצווים להידמות לו במידות אלו. המעשים האכזריים הנעשים בשם "אללה אכבר" על ידי אויבינו הם חילול השם גדול מאוד, מכיוון שהם מייצגים הבנה מעוותת של גדלות האל.
Question 8
מהי תפיסת הגדלות האמיתית של הקדוש ברוך הוא על פי המקור?
Answer 8
גדלותו של הקדוש ברוך הוא אינה בממדיו הפיזיים או בכוחו הדורסני והאכזרי, אלא בכך שהוא ברא את עולמו במחשבה תחילה, בחוכמה, ברחמים ובחנון. חוכמתו, רחמיו וחנונו הם מהותו. עלינו לשאוף להידמות לו במידות אלו, להיות רחומים וחנונים, ולא להיות אכזריים
Full text
המרובים אויבנו המוסלמים אשר הם דווקא מחדי שם השם משתמשים בה הקדוש ברוך הוא לצורך מעשים אשר לא יעשו אכזריים בשם אללהו אקבר הם טובים ללא רחם בינם לבין עצמם מאות אלפים בוא אותנו על אחת כמה וכמה והשאלה היא איך להתייחס לביטוי הזה על ה על הקבר ברור שאצלנו יש האל הגדול הנורא שזה דבר ברור שאנחנו מייחדים את השם שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף ושהוא הכל יכול ומהבחינה הטחנית אין בעיה. אבל השאלה היא במובן ההלכתי הדבקני של העניין, הביטוי הזה אללהו אקבר, מה זה? האם אנחנו כאילו אומרים השם שם הביה הוא אקבר? ואז השאלה אם מותר לנו לומר את שם השם סתם לחינם. אולי אסור לנו לומר את שם השם לחינם. אז כשם שלא אומרים את שם השם לחינם אז אולי גם את הביטוי אלה הוא אקבר אסור למר לחינם. ושנית האם מותר לנו לומר את המילה עלהוא אקבר במקומות מגונים כמו בית מרחץ? האם מותר למחוק את המילה אלה? האם מותר למחוק או לא? כי לא פעם נמצא כיתובים שאויבנו כותבים בכל מיני מקומות עלהו אקבר ואז השאלה אם מותר לנו למחוק את אותם כיתוביות או לא ובכן רבנו בפרק שישי מהלכות יסודי התורה כתב את הדברים הבאים כל המעבד שם מן השמות הקדושים הטהורים ש קרא בהם הקדוש ברוך הוא לוקם מן התורה שהרי הוא אומר בעבודה זרה והבטם את שמם מן המקום ההוא לא תעשו כן לשם אלוהיכם ושבעה שמות הם השם הנכתב יו והוא השם המפורש או המכתב א'ד נ ואל כמו שאנחנו אומרים האל הגדול והנורא אל ואלוה ואלוהים והיה ושדיאי או צבעות אלה השבעה השמות שהם נחשבים שמות קודש שאסור לעבדם אסור למחוק אותם כל המוחק אפילו אות אחת משב אשמות אלו לוקה כל הנטפל לשם מלפניו מותר למחקו וכולי אומר רבנו בהלכה ה שאר הכינויים שמשבחין בהם הקדוש ברוך הוא כגון חנון ורחום הגדול הגיבור והנורא הנאמן כ קנע וחזק וכיוצא בהן הרי הם כשאר דברי הקודש ומותר למחקן כלומר כינויים של השם שהם מעבר לשבעה השמות שמנינו אותם מותרים הם כשאר דברי הקודש ומותר למחקם וכך נפסיקה ההלכה בשולחן ערוך יורד עם רעו סעיף ט אסור למחוק אפילו אות אחת משבעה שמות שאינם נמחקים ולא מאותיות הנתפלות מאחרים וכולי אז כמו רבנו מהבחינה הזו אלא שלרבנו יש תשובה המתייחסת לביטוי אללה בערבית ומורי באות י עמוד קמח הוא כותב את הדברים הבאים בסוף אות י ושמעתי כי שם אלה שקוראים בערבית לקדוש ברוך הוא אינו נמחק כי הוא שם אלוה באלגות כלומר היו מי שאמרו שהמילה אלאלה בערבית היא בעצם כמו המילה אלוה בעברית אלא שזה בשיבוש אומר מורי ואינו נכון שכך כתב רבנו בתשובה הובעה בפירושו של רבי סעידני וזה לשונו כלומר אחד מחכמי תימן שחי לפני למעלה מ-500 שנה רבי סעיד אדני שכתב פירוש על משנה תורה להרמבם הביא תשובה בשם רבנו שהמילה אלה אין לה דין של שם משעה השמות הקדושים אלא כינוי כינוי כשאר הכינויים ולכן מורי כותב ככה הוא מצטט את מורי דוד מורי צעיד עדני וזה השם שאומרים בלשון ערבי הוא עלה הרי הוא כשאר הכינויים ומותר למחקו ולאומרו ואת המרחק זו התשובה שרבי שעידני מביא בשם רבנו יוצא איפה המילה הלאה בערבית איננה אלוה בשיבוש אלא כינוי כמו רחום חנון כל הדברים האלה חזק כל הדברים האלה זה כינויים והוא מותר למחוק כינוי וכן מותר לאומרו בבית המרחץ כך יוצא איפה הכיתוביות אשר הם מורות על שלו ויצרים ו ישראל בעת הזאת בשם עלה על אקבר מותר למחוק אותם לרשס אותם לגרד אותם למחוט אותם מעל פני האדמה ואין בזה שום איסור בגלל הביטוי הלאה כמו כן מותר לומר את הביטוי עלה על אקבר בשביל להורות ללמד בזמן שמלמדים ואין בזה כאילו חלילה מוציאים את שם הבי שאנחנו החמרנו על עצמנו שלא לומר את שם הבייה בזמן הלימוד אלא אומרים השם אלא ניתן לומר את זה בחופשיות מרובע עלהוא אקבר וללמוד על זה מה הם מתכוונים מה מה צריך להיות כל מיני אמונות ודעות וכל מיני הלכות ללא שום חשש וכאמור אפילו אם נניח מישהו נמצא במרחץ ומדבח לחברו שחס וחלילה מישהו אויב שאמר אלהוא אקבר ותבח ללא רחם מותר ואין בזה איסור בא הקדוש ברוך הוא ישיב אותם בתשובה שלמה ידעו ללך בדרכו הישרה כי מה זה הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא אין לו גוף ואין לו דמות הגוף וגדלותה על אקבר גדלותו הוא לא בממדיו הוא לא בעוצמתו הכוחנית השר הדורסנית האכזרית אלא גדלותו היא בכך שהוא ברא עולמו מלאכת מחשבת הוא חוכמה הוא רחמים הוא חנון ולא שהוא עוד חוכמה עוד חיים אלא הוא זה חוכמתו וחוכמתו זה הוא זה רחמיו ורחמיו זה חוכמתו והוא זהחינו הך בשיא הצריפות בשיא של המשמעויות של הדברים האלה ולא חץ וחלילה כמו שהם חושבים שגדלות גדולה זה בעוצמה כוחנית ואדרבה אנו מצווים להדמות אליו יתברך מה הוא רחום אף אנחנו רחום מה הוא חנון אף אנו חנון כלומר בשבילנו האלוהים הוא מודל לחיקוי שלמות שכמוהו נראה וכן נעשה ונדבק ונהיה מלאכים ונזכה חיי אמת ונצח ולא חס וחלילה שנהיה אכזריים שאין גרוע מאיתנו שיותר גרועים מאשר חיות שזה חילול השם גדול מאוד שהם אומרים אללהו אקבר ועושים מעשים אשר לא יעשו רבי חיים בן גשבי חג