"אללה הוא אכבר" – האם מותר למחוק כיתובית שכזו?

עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים:

• השימוש ב"אללהו אכבר" על ידי אויבים מוסלמים: הדובר פותח בדאגה מכך ש"אויבנו המוסלמים אשר הם דווקא משם השם משתמשים בה הקדוש ברוך הוא לצורך מעשים אשר לא יעשו אכזריים בשם אללהו אקבר". הוא מציין את אכזריותם ומעלה את השאלה כיצד להתייחס לביטוי זה.
• השוואה לשמות הקודש בעברית: הדובר בוחן האם הביטוי "אללהו אכבר" דומה לשמות הקודש בעברית שאסור למחוק או לומר אותם סתם. הוא מזכיר את שבעת השמות הקדושים שאסורים במחיקה על פי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה: "כל המעבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שקרא בהם הקדוש ברוך הוא לוקה מן התורה...ושבעה שמות הם השם הנכתב יו והוא השם המפורש או המכתב א'ד נ ואל כמו שאנחנו אומרים האל הגדול והנורא אל ואלוה ואלוהים והיה ושדיאי או צבעות אלה השבעה השמות שהם נחשבים שמות קודש שאסור לעבדם אסור למחוק אותם כל המוחק אפילו אות אחת משב אשמות אלו לוקה".
• ההבדל בין שמות קודש לכינויים: הדובר מבחין בין שמות הקודש לבין כינויים שבהם משבחים את הקדוש ברוך הוא, כגון "חנון ורחום הגדול הגיבור והנורא הנאמן כקנה וחזק וכיוצא בהן". הוא מציין כי כינויים אלה "הרי הם כשאר דברי הקודש ומותר למחקן".
• דעת הרמב"ם והשו"ע בנוגע למחיקת שמות: הדובר מצטט את הרמב"ם ואת השולחן ערוך כדי להדגיש שאסור למחוק אפילו אות אחת משבעת השמות הקדושים.
• התייחסות ל"אללה" בערבית: הדובר מביא את דעתו של מורי (רבי דוד מורי צעיד עדני) המצטט תשובה בשם הרמב"ם בנוגע למילה "אללה" בערבית. על פי תשובה זו, "השם שאומרים בלשון ערבי הוא עלה הרי הוא כשאר הכינויים ומותר למחקו ולאומרו ואת המרחק זו התשובה שרבי שעידני מביא בשם רבנו".
• מסקנה הלכתית בנוגע ל"אללהו אכבר": על בסיס תשובה זו, הדובר מגיע למסקנה כי "המילה הלאה בערבית איננה אלוה בשיבוש אלא כינוי כמו רחום חנון כל הדברים האלה חזק כל הדברים האלה זה כינויים והוא מותר למחוק כינוי וכן מותר לאומרו בבית המרחץ".
• היתר מחיקת כיתובים "אללהו אכבר": כתוצאה מכך, הדובר קובע כי "הכיתוביות אשר הם מורות על שלו ויצרים וישראל בעת הזאת בשם עלה על אקבר מותר למחוק אותם לרשס אותם לגרד אותם למחוט אותם מעל פני האדמה ואין בזה שום איסור בגלל הביטוי הלאה".
• היתר אמירת "אללהו אכבר" לצורך לימוד: הדובר מוסיף כי "מותר לומר את הביטוי עלה על אקבר בשביל להורות ללמד בזמן שמלמדים ואין בזה כאילו חלילה מוציאים את שם הבייה שאנחנו החמרנו על עצמנו שלא לומר את שם הבייה בזמן הלימוד אלא אומרים השם אלא ניתן לומר את זה בחופשיות מרובע עלהוא אקבר וללמוד על זה מה הם מתכוונים מה מה צריך להיות כל מיני אמונות ודעות וכל מיני הלכות ללא שום חשש".
• הוקעת האכזריות בשם "אללהו אכבר": הדובר מסיים בהדגשת ההבדל בין תפיסת האלוהות ביהדות לבין השימוש האלים ב"אללהו אכבר". הוא מדגיש כי גדלותו של הקדוש ברוך הוא אינה בכוחניות אכזרית, אלא בחוכמה, רחמים וחנון, וכי אנו מצווים להידמות לו במידות אלה. הוא רואה במעשים האכזריים בשם "אללהו אכבר" "חילול השם גדול מאוד".

ציטוטים מרכזיים:

• "המרובים אויבנו המוסלמים אשר הם דווקא משם השם משתמשים בה הקדוש ברוך הוא לצורך מעשים אשר לא יעשו אכזריים בשם אללהו אקבר"
• "כל המעבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שקרא בהם הקדוש ברוך הוא לוקה מן התורה...ושבעה שמות הם..."
• "שאר הכינויים שמשבחין בהם הקדוש ברוך הוא כגון חנון ורחום הגדול הגיבור והנורא הנאמן כקנה וחזק וכיוצא בהן הרי הם כשאר דברי הקודש ומותר למחקן"
• "ושמעתי כי שם אלה שקוראים בערבית לקדוש ברוך הוא אינו נמחק כי הוא שם אלוה באלגות כלומר היו מי שאמרו שהמילה אלאלה בערבית היא בעצם כמו המילה אלוה בעברית אלא שזה בשיבוש אומר מורי ואינו נכון שכך כתב רבנו בתשובה הובעה בפירושו של רבי סעידני וזה לשונו...זה השם שאומרים בלשון ערבי הוא עלה הרי הוא כשאר הכינויים ומותר למחקו ולאומרו ואת המרחק"
• "יוצא איפה המילה הלאה בערבית איננה אלוה בשיבוש אלא כינוי כמו רחום חנון כל הדברים האלה חזק כל הדברים האלה זה כינויים והוא מותר למחוק כינוי וכן מותר לאומרו בבית המרחץ"
• "מותר למחוק אותם לרשס אותם לגרד אותם למחוט אותם מעל פני האדמה ואין בזה שום איסור בגלל הביטוי הלאה"
• "גדלותו הוא לא בממדיו הוא לא בעוצמתו הכוחנית השר הדורסנית האכזרית אלא גדלותו היא בכך שהוא ברא עולמו מלאכת מחשבת הוא חוכמה הוא רחמים הוא חנון ולא שהוא עוד חוכמה עוד חיים אלא הוא זה חוכמתו וחוכמתו זה הוא זה רחמיו ורחמיו זה חוכמתו והוא זהחינו הך בשיא הצריפות בשיא של המשמעויות של הדברים האלה ולא חץ וחלילה כמו שהם חושבים שגדלות גדולה זה בעוצמה כוחנית ואדרבה אנו מצווים להדמות אליו יתברך מה הוא רחום אף אנחנו רחום מה הוא חנון אף אנו חנון"
• "שהם אומרים אללהו אקבר ועושים מעשים אשר לא יעשו רבי חיים בן גשבי חג"

בסיכום, קובץ השמע מציג ניתוח הלכתי המאפשר מחיקה ואמירה של הביטוי "אללהו אכבר" במקומות שאינם מכובדים, וכן לצורך לימוד והבנה, מכיוון שהוא נחשב ככינוי ולא כשם קודש בעברית. יחד עם זאת, הדובר מביע סלידה עמוקה מהשימוש האלים והמעוות בביטוי זה על ידי אויבים מוסלמים