האם קטן רשאי לעלות לקריאת ארבעת הפרשיות?

היום יום שישי ערב שבת קודש לסדר קודי יום ל אדר א' אבל שהוא ראש חודש ראשון לאדר ב' ומחר ביום שבת הוא יום א' אדר ב' ולכן מחר קוראים בתורה בשלושה ספרים ספר ראשון פרשת מקודש שהוא סדר היום. ספר שני ראש חודש ספר שלישי עניין של שקלים ומפטירים בעניין של שקלים. וכך כתב רבנו בפרק 13 מלכות תפילה הלכה כ ראש חודש אדר שחל להיות בשבת קוראים בפרשת שקלים ומפטירים ביר ידע הכהן. וכן הם חל ראש חודש אדר להיות בתוך השבת ואפילו בערב שבת מקדימים וקוראים בשבת שלפניו בפרשת שקלים בשנייה קוראים פרשת זכור ומפטירים כמר השם צבעות פקטי בידי שבת שנייה ורבנו מחרט כל הפרטים וראש חודש כך אומר רבנו בהלכה כג ראש חודש אדר שחל להיות בשבת מוציאים שלושה ספרים, אחד קוראים בו בסדר היום והשני קוראים בו עניין ראש חודש והשלישי קוראים בו עניין כיטה. וכך נפסקה גם ההלכה בפרק בשולחן ערוך, אור החיים, סימן תרפה. כמובן שהתעוררו שאלות אם ילד קטן יכול להפטיר את ההפטרות הללו של מה שנקרא ארבע פרשיות. כיוון שהיום יש מה שנקרא מנהג בר מצווה, הוא מנהג חשוב ומכבדים את הבר מצווה לקרוא במפטיר ובהפטרה ואז מחל הבר מצווה בשבת של אחת הפרשות הללו. ויש פעמים שבר מצווה בשבת עוד לא לו 13 שנה ביום אחד. לעלות לתורה אין לנו שום בעיה. אבל לעניין הפרשיות הללו, האם יש בעיה או לא? בשולחן ערוך אור החיים סימן תרפה כתוב בסעיף ז' יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקרותם מדאורייתא. לפי כך בני היישובים שאין לה הם מניין צריכים לבוא למקום שיש מניין בשבתות הללו כדי לשמוע פרשיות אלו שהם מדאורייתא הגה ואם אי אפשר להם לבוא מכל מקום יזהרו לקרוא אותם בנגינתם ובטעמם והפוסקים אומרים שלפי השולחן ערוך שהפרשות הללו הם דאורייתא צריך לחשוש ולא לעלות ילד קטן לפרשיות אלו דהיינו זכור ופרה. ומשמע ששקלים בחן החודש בוודאי שקטן יכול לעלות בהם גם לשיטה זו של מרן השולחן ערוך. באמת אנחנו מוצאים בשולחן ערוך אור החיים סימן רפב שהרמ כותב את הדברים הבאים בקטן יכול לקרות פרש בפרשת המוספין או בארבע פרשיות שמוסיפים באדר וכן נוהגים. כלומר לפי הרמה ילד קטן יכול לקרוא במפטיר וגם בארבע פרשות הללו. כלומר אפילו בזכור אפילו בפרשת זכור למה? כי אמנם מצוות זכור את אשר עשה לך עמלק זה מן התורה אבל הקריאה בתורה בעניין זכר לפי דעה זו היא מדרבנן ולכן יכול קטן לעלות אפילו בפרשת זכור וזוהי שיטת הרמבם וכאמור הרמה אמת אותה וקטן יכול לקרות בפרשת המוספים או בארבע פרשויות שמוסיפים באדר וכן נוהגים אף על פי שיש חולקים כלומר הרמה עץ אותה למרות שהוא יודע שיש חולקים בעניין הזה אבל כאמור לכתחילה חוששים לדעת החולקים. מהרץ חשש לדעת החולקים אבל לפי רבנו ולפי הרמה שאמתו שיטת רבנו אפלו קטן יכול לקום בפרשת זכור כל שכן בשאר הפרשיות שוודאי ודאי קטן יכול לקום בהם יתרה מזו צריך לומר למרות שבני אדם חושבים שהמפטיר יש לו מעלה מיוחדת אז זה טעות והמפטיר מבחינת ערך הקריאה נופל בחשיבותו מקריאת החובה שהיא במניין העולים לפי קדושת היום דהיינו שבת לא יפחטו משבעה אז כל מי שנכלל בשבעה קדוש יאמר לו כל מי שמחוץ השבעה פחות קדוש ולכן המפטיר הוא מחוץ השבעה וכן ביום הכיפורים קדושתו לא יפחטו מששעה כל מי שבתוך השישה קדוש יאמר לו המפטיר פחות קדוש וכן ביום טוב חמישה לא יפחטו מחמישה אז כל בתוך החמישה הקדוש היה אומר לו מה שמפטיר פחות וכן הלאה ברמת העיקרון המפטיר זה פחות רק מה בני אדם מתבלבלים בגלל שני דברים בגלל דעות המפרשי הפוסקים שאומרים שבזכור בפרה לא יקום קטן וכן בגלל מה שהם קוראים חובת היום ואיך קטן יוציא אותנו מחובת היום וכן בגלל שמפטיר הפך להיות דבר יותר קל זה רק מספר פסוקים ואפשר להתמודד עם מספר פסוקים אז הפך להיות עיקר המציאות ומוכנים לקנות לקנותו במיוחד אם יש בן אדם יום הזכרה יום שנה וכאלה דברים שאז עולה במחיר יקר וכשזה עולה במחיר יקר בני אדם חושבים שמי יודע שהמפטיר זה מציאה גדולה ברמה ההלכתית ברמה הלכ הוא פחות בעל ערך מאשר קריאה בתוך המניין של הקרועים שלא יפחטו מהם רבי חניה