כיצד ניתן לצאת ידי חובת לחם משנה וחובת לחם עוני בחג הפסח?

כתב רבנו בפרק שמיני מהלכות חמץ ומצע הלכה שישית ואחר כך מברך על נטילת ידיים ונוטל ידיו שנייה כיוון שבליל הסדר יש אנו נותנים פעמיים מיד אחרי הקידוש משום שאנו מקבלים יר בחרוסת ויש מי שמטבל בחומץ אזי נוטלים טירת ידיים על שטיבולו במשקה וחוזרים ונוטלים ידיים בזמן שאוכלים ואז מקיימים את מצוות אכילת מצה שהרי הסיח דעתו בשעת קריאת האגדה ונוטל שני רקיקים חולק אחד מהן ומניח פרוס לתוך שלם ומברך המוציא לחם מן הארץ ומפני מן מברך על שתי כקרות כשאר ימים טובים משום שנאמר לחם עוני מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה מדברי רבנו למדנו שגם ביום טוב כמו ביום שבת יש לברך על לחם משנה, לא רק על כיכר אחד, אלא על שניים. ובאמת שרבנו כתב בפרק שישי מהכות שביטת יום טוב, הלכה טז, כשם שמצווה לכבד שבת ולענגה. כך כל ימים טובים. שנאמר לקדוש השם מכובד וכל ימים טובים. נאמר בהם מקרא קודש וכבר בארנו הכבוד והעינוק בעלכות שבת וכן ראוי לאדם שלא ישעוד בערבה ימים טובים מן המנחה ולמעלה כערב שבת שדבר זה בכלל הכבוד בכל המבזה את המועדות כאילו נתפל לעבודה זרה כלומר רבנו יצר הקש דמיון בין כבוד השבת ואין עוגה לבין כבוד הימים טובים ואין ומזה למדו שאכן באמת צריך לברך גם ביום טוב כפי שרבנו מבאר את זה כאן בהלכות חמץ ומצה על לחם משנה כמו בשבת אלא שרבנו מתמודד עם משאלה שביל הסדר יש צורך בלחם עוני ודרכו של עני הוא בפרוסה לא בשלם ולכן אומר רבנו שלוקח שני רקים חולק אחד מהן ומניח פרוס לתוך שלם ומברך המוציא לחם מן הארץ כלומר הוא מברך על כיכר במחצה לא על שניים כדי להראות את העניין שבנו, את העניות שבדבר. באמת השולחן ערוך בסימן תעה אור החיים הוא איננו מסביר כך, אלא הוא אומר שלוקח שלושה כקרות, כיכר שלישי הוא בוצע, דהיינו חצי, חוצא אותו לחצי. לוקח מחצית הכיכר הזה שם בין שני כקרות ואז בעצם בליל הסדר על בדמרן בסימן תע סעיף א הוא בעצם בוצע על שניים וחצי זה מין עני שהוא עשיר בליל הסדר עלבד השולחן ערוך אבל עלבד רבנו זה ממש עניות במקום שני כקרות בכל שבת ובכל יום טוב כאן אנו נוטלים כיכר במחצא ומורי מאיר שמדברי רבנו משתמע שלו דווקא בליל הסדר אלא לכל החג כולו לרבות אפילו בשבת ושכך נהגו בתימן שהיו בוצאים בכל החג בין ביום טוב בין בחול המועד בין בשבת אם יום טוב חל בשבת בין בשבת כשחול מועד חל בשבת כל שבעת הימים היו נוהגים בתימן שבוצעים מברכים על כיכר ומצע כאילו תאמרו קיבלנו שחג המצות הוא חג שצריך לבטא לחם עוני כל שבעת הימים במידה באוכלים מצות במידה באוכלים לחם עוני אז צריך להבליט את מה שדרכו של עני שאין לו משהו שלם אלא אחד במחצה כך מורי מאיר שם באות יט עמוד תיב שזה גם מנהג אבותינו בתימן אבל מכאן לעודעה רע חשובה בנוגע לשלוש סעודות ביום טוב האם יש חיום שלוש סעודות ביום טוב שהרי אמרנו כשם שהם שווים בכבוד ובעונג כך זאת אומרת, כשם שבשבת יש כבוד ועונק, כך ויום טוב, יש להשבות ביניהם. האמנם גם במספר הסעודות, כי הרי בשבת יש שלוש סעודות. האם גם ביום טוב יש מצווה לקיים סעודה שלישית או לא? אז כבר השולחן ערוך בהלכות אור החיים, סימן כקכט סעיף א' ולא נהגו לעשות בו סעודה שלישית וכך גם הוא מנהג אבותינו שלא נהגו לאכול בוסעודה שלישית וגם זה משתמע מדברי רבנו במקור אחר כשהוא מנע את מספר הסעודות שאדם צריך לאכול בכל שבעת הימים או בימים טובים ומשם אנו רואים שבאמת לא היה מה שנקרא סעודה שלישית ביום טוב אין איסור לאכול אבל אין חובה לאכול סעודה שלישית וכאמור לא נהגו לאכול סעודה שלישית וזה מביא אותנו אל מה שכבר הזכרנו ואנו חוזרים ומזכירים שבערב פסח שחל בשבת כמו השנה שאין לנו סעודה שלישית כי התלבטו רבים איך מקיימים סעודה שלישית ביום כזה ואמרנו שאכן אשכנזים אוכלים שחרית פעמיים כדי שיהיה להם שלוש סעודות ואנו אמרנו אין דבר כזה כל סעודה יש לה את הזמן שלה אי אפשר לאכול בליל שבת שלוש סעודות ולומר יצאתי חובת עונג שבת על זה שאכלתי שלוש סעודות פורמליות אלא יש סעודה של ליל שבת יש יש סעודה של שחרית של שבת, יש סעודה של מנחה של שבת זהו הגדר של שלוש סעודות בשבת זה העונג של שבת ולכן אי אפשר לקיים פעמיים סעודת שחרית ולאומר יצאתי ידי חובת שלוש סעודות לא ישיטתנו בניגוד לאחנו אשכנזים אז מה בנוגע לערב יום טוב א לערב פסח שחל בשבת במיוחד שכל ערב יום טוב של פסח סו לאכול מצה בגלל גזירה של חכמים כדי שיהיה לה סימן הקר ללילה וכל האוכל מצא בערב פסח כאילו בועל הרוסתו בבית חמ ואם כן איך נקיים סעודה שלישית במיוחד לשיטת רבנו שסעודה שלישית כמו כל הסעודות היא רק בפת לא כמו השיטות המרובות שבעו בשולחן ערוך שיש מי שאומר שמקיים את זה על פירות יש יש מי שמקיים את זה על מזונות, יש מי שמקיים את זה על יין והיו גם שאמרו שמקיים אפילו בדברי תורה אבל רבנו לא כל שלוש שעות הם מפת ואם אין אנו יכולים לאכול פת וערב פסח כל שכן שחל בשבת שאיך נוכל לקיים סעודה שלישית אמר מורי והוא ויש רבים שקדמו לו שכבר אמרו את זה בערב יום טוב שחל בפסח בשבת חז"ל לא קבעו סעודה שלישית, כלומר, הם קבעו לכל השבתות חוץ משבת שחל בערב פסח, שזה אין בו דין סעודה שלישית, כמו יהיה שונה מיום טוב שאין בו סעודה שלישית, למרות שיש גדר של שמחת יום טוב כמו עונג שבת ולמרות הכל, אין ביום טוב דין של סעודה שלישית. השבת כזו שהיא ערב פסח אין בה סעודה שלישית לסיכום הוראנו לדעת שביום טוב אכן באמת חייבים לברך על לחם משנה אבל בפסח בליל הסדר בוודאי לפי מנהג אבותינו כל חג הפסח רק על כיכר ומחצה על ליבה דמרן על שניים ומחצה וכאמור אין סעודה שלישית או אין חיוב סעודה שלישית בימים טובים וכן בערב פסח שחל בשבת רבי חניבן