האם יש מצה ראויה לאכילה בערב פסח החל בשבת?

כתב רבנו בפרק שישי מהלכות חמץ ומצא הלכה יב אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח כדי שיהיה הכר לאכילתה בערב ומי שאכל מצה בערב הפסח מכין אותו מכת מרדות והכוונה כאן דווקא יום ערב פסח, לא מליל ערב פסח. ליל ערב פסח מותר לאכול מצה. ורק בערב פסח מן היום אסרו חכמים לאכול מצה בערב הפסח כדי שיהיה היקר לאכילתה בערב. ורבנו ממשיך ואומר וכן אסור לאכול ערב הפסח מקודם המנחה במעטכ כדי שיכנס לאכילת מצה בתאווה וזה דבר שהוא לא קיים בערבה שבתות וימים טובים ברמה הזו כפי שרבנו כותב וכן אסור לאכול ערב פסח מקודם מנחה כלומר שלוש שעות לפני השקיעה כי מנחה זה שעתיים וחצי לפני השקיעה ומקודם המנחה שלוש שעות לפני ההשקיעה קודם שיכנס כדי שיכנס לאכילת מצה בתאווה אבל אוכלו מעפ אוירקות וגם אז ולא ימלא כרסו מהן והחכמים הראשונים היו מרעיבין עצמן ערב הפסח כדי לאכול מצה בתאווה ויהיו מצוות חביבין עליו אבל בשאר ערבי ימים טובים אוכל והולך עד שתחשך רבנו אמר וחכמים הראשונים היו מרעיבים עצמן ערב הפסח הוא לא אמר שמתענים אלא מרעיבים אוכלים פחות שוב כדי שבליל הסדר יהיה הוא יותר תאבים. רבנו לא זכר מה שנזכר בשולחן ערוך אור החיים סימן תע שהבכורות מתענין בערב הפסח בין בכור מאב בין בכור מהם ויש מי שאומר שאפילו נקבה בכורה מטענה אלא שעל זה הרמה כתב ואין המנהג כן רבנו לא זכר תענית בכורות בתימן לא נהגו לשם הבכורות מטענים. א מורי כותב שאפילו לשיטתנו שאנו פוסקים כמו הרמב"ם, אסור אפילו להטענות בערב פסח. כי כיוון שביום ערב פסח מקריבים קורבן פסח וזהו יום קורבן. ויום שהוא יום קורבן הוא יום שהוא יום טוב לנותן הקורבן. הוא אסור בתעמית ובספד. אם כן אסור להתענות באותו יום ואף על פי שבימינו אין מקדש אבל בעזרת השם מהרה יבנה הרי שהאיסור ואינו עומד כי לא מחלקים באיסור כשאין סיבת האיסור במיוחד שאנו מתפללים יום יום שהקדוש ברוך הוא יבנה את בית מקדשנו והעניין של תענית בכורות התבאר על ידי במאמר מקיף דברים מאוד מאוד מפליעים שתמצאו שם באותו מאמר כיצד א בעל העולם בעל העולם בכורות וכיצד התגלגלה באופן כזה היום שבעצם כבר בפועל לא מטענים אלא רק עושים מסיימים מסכת ועושים סעודה וגם אלה שלא שיימו נתפלים למסימי המסכת וככה בתור גאומטרי אינסופי אפשר לפתור את כל העולם מטענית בכורות חזרו לשיטרתנו שלא מטענים רק בדרכם שלהם בין כך ובין כך לגבי השנה שערב פסח חל בשבת אומר מרן אם חל ערב פסח בשבת יש אומרים שמטענים הבכורות ביום חמישי ויש אומרים שאינם מטענים כלל הגה הרמה אומר אבל יש לנהוג כסברה הראשונה כלומר שמטענים יום חמישי ונוהגים כשהאב בכור האם מטענה תחת בנה הבכור כשעדיין קטן וכולי על כל פנים הנה הבאנו כאן את השתי השיטות בנוגע לתענית בכורות אשר לאיסור אכילת מצה בערב פסח אה היו כאלה שאמרו איזה מצע אסור לאכול בערב פסח דווקא מצא שיוצאים בידי חובה בלילה אבל מצא שאין יוצאים ב ידי חובה בלילה מותר לאכול אותה ביום ואף על פי שזה דבר מסתבר בעיית הבעיות היא ב דרה מה היא מצה שאין יוצאים בה ידי חובה בלילה שאז מותר לו אוכלה ביום הנה למשל ניתן דוגמה מעלפת שמורי יוצא נגד בתקיפות היו כאלה שאמרו בואו נעשה מצה ונתכוון שלא לשם מצת מצה שמורה אפילו שהיא נעשת דקדקנות רק בכוונה לא נתכוון לשם מצה שמורה הועיל וחסר בה את הלשם, את הלשמה. היא כבר לא נקראת מצה שיוצאים בה ידי חובה לפי סברתם של אותם פוסקים. ולכן אפשר לא אוכל בערב פסח. ומורי על זה יוצא את הגר. שמי אומר כשיש דבר שצריך לשמו ומתכוים שלא לשמו, זה עדיין זה הופך להיות כאילו לא לשמו. במיוחד שרבנו הלשמה זה לא כוונה לשמע, אלא דקדקנות יותר. מור יתר ולו דווקא בכוונה לשמה ולכן אין ספק שלפי מורי וזה גם רוב הפוסקים הסכימו ככה שאי אפשר לסמוך על דעת אותם פוסקים שאומרים כך מצא שהתכוונו שהיא לא לשמ ואזוכל לאכול אותה בערב פסח אבל יש דברים אחרים הנה למשל מצה עשירה אז הללו אשר לשים מצא עם יין שאין יוצאים וידי חובה בלילה כי היא לא לחם עוני אז יש כאלה שאומרים הנה אנו נאכל מצה עשירה בערב פסח וכך פוסק רעוד יוסף מותר לאכול בערב פסח מצה עשירה שהיא קמח הנלוש עמי פירות כגון יין וחלב ודבש ומיץ תפוזים ומיץ רימונים וכי יוצא בזה והטע לזה כי הועיל והם יוצאים מדי חובת אכילת מצה בליל פסח מצה שירה שנאמר לחם עוני לפי כך לא אסור לאכלה בערב פסח גם אם נצא מתוך הנחשב באמת מצא עשירה שני לושה קמח שני לושיין אין יוצאים בו ידי חובה בלילה ונכון זה כך שמותר לאכול בערב פסח מצה כזו הנמלה אם היא נלושה ביין או בחלב או בדבש או בשמן. אבל אם היא נלושה במיץ תפוזים או מיץ רימונים או כל מיץ אחר מהבטיחים כל אלה אף על פי שהם מחמיצים לפי רבנו מותר לצאת בהם ידי חובת מצה בליל הסדר ולכן הם אסורים בערב פסח. זו הערה אחת. הערה שנייה לא כל אדם יש לו כמח אמיתי שילוש מצה עשירה. אלא בדרך כלל בני אדם מחזיקים קמח מצות. ומה הוא קמח מצות? אלה הם מצות שקדשו אותם ועשו אותם לקמח. אם יבוא אדם ויגיד עכשיו אני לוקח את הקמח הזה אני אלוש אותו בשמן או ביין ואני אוכל ב אני אוכל מצות כאלה בערב פסח. לא כיוון שהם היו כבר פעם מצה. ועל זה כותב הרב אדו יוסף הוגש נעשת מקמח מצה אפויה וערבו דבש ויין יוצא בזה וחזרו ועפו אותה אסור לאכלה בערב פסח שואיל ונאפת מקבר אין עליה שוב תורת מצה עשירה ולכן אנו מוגבלים בקמח של מצות אפויות שנעשה מהם קמח מלעשות מהם א איזה פת לאכילה זאת אומרת זה מותר אבל בערב פסח זה אסור בגלל ששם מצא עליה והיא כבר מכלה בגזירה. אבל מוסיפר רבנו יוסף, מותר לאכול מצה מבושלת או מתוגנת בערב פסח, שכיוון שעיקר איסור אכילת מצה בערב פסח הוא מדרבנן, יש לסמוך על סברת הרבה אחרונים המתירים במצה מבושלת, כי הרי אסור ואין יוצאים ידי חובה מצה מבושלת בליל הסדר, אבל אחרי בקשת המחילה, הרי אנחנו עדים לכך שמצה מתוגנת ברוב המקרים, בתוך תוכה היא מצגה ורק יש עליה שכבה, שכבה של ביצה ושמן אבל בתוכה היא מצאה לכל דבר בעיקר ולכן אסור לדידנו לאכול בערב פסח מטה כזאת יוצא איפה שב עצם הוא אשר אמרנו נאכל בערב פסח את בליל סדר וביום בליל ערב נאכל בערב פסח עד השעה המותרת אכילת פת רגילה בערב פסח עד השעה המותרת מעבר לזה לא נאכל אלא פירות ירקות אורז אם רוצים לעשות פיטה מקמח דורה על טהרת קמח דורה ורה זה מותר כי זה קטניות לכל דבר עיקר ובאמת בתימן אכלו בהרבה מחוזות בהרבה מקומות לחמדורה ולאו דווקא בערב פסח כל שכן בערב פסח אלא מהלך השנה אם יש דבר כזה זהו דבר שבהחלט מותר לכל דבר ועיקר אין יוצאים בלחם דורה את דין שלוש סעודות את דין אכילות השבת אבל בשביל סובע בוודאי ודאי שאפשר על י לחם מקחדורה על כל פנים אנחנו מאוד מאוד מקפידים בעניין המצות בערב פסח. רבי חני בן הגש