האם מעמדו של ערב פסח לענין איסור מלאכה כחול המועד?
היש הבדל בדינים אלו בין הנוהגים לעשות מלאכה בערב פסח לאלו שנהגו שלא לעשות מלאכה?
האם יתחייב העבריין בנידוי ואף במכת מרדות כאיסור דרבנן?
20/02/08 י"ד אדר א' התשס"ח
המקורות עוסקים בהלכות מלאכה בערבי ימים טובים ובערב פסח בפרט, תוך השוואה לדיני שבת וחול המועד. הרמב"ם מבאר את האיסור לעשות מלאכה החל ממנחה בערבי ימים טובים, אך מציין שהוא ברמה מוסרית ולא מחייב עונשין כגון מלקות. בערב פסח, האיסור חמור יותר ומחצות היום דינו כחול המועד אך קל ממנו, ומי שעובר מנדין אותו. הרב יוסף מרחיב על כך, ומסביר שמלאכות המותרות בחול המועד מותרות גם בערב פסח אחר חצות, כגון דברים הנצרכים לחג ותספורת לצורך העניים. הוא מדגיש שההיתר לתספורת בערב פסח קיים גם לאחר חצות אם לא הסתפר קודם, בניגוד לחול המועד
קובץ שמע - מלא
מסמך זה מסכם את עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך קובץ השמע "080220hy.MP3" העוסק בהלכות ערבי יום טוב, ובפרט ערב פסח, תוך התמקדות בדברי הרמב"ם והשוואה לדיני חול המועד.
נושא מרכזי: איסור מלאכה בערבי ימים טובים ובערב שבת
- הרמב"ם, בהלכות יום טוב (שביתת יום טוב, פרק ח, הלכה יד ואילך), קובע שאסור לעשות מלאכה בערבי ימים טובים ובערבי שבתות החל מ"ן המנחה ולמעלה" (כשעתיים וחצי לפני צאת הכוכבים), בדומה לערבי שבתות.
- "כתב רבנו בהלכות יום טוב, שביטת יום טוב, פרק שמיני, מהלכה יד ואלה. אסור לעשות מלאכה בערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה, כמו ערבי שבתות."
- העובר על איסור זה אינו רואה סימן ברכה בשכר עמלו, גוערים בו ומבטלים אותו בעל כורחו, אך אין מלקין אותו מכת מרדות ואין מנדין אותו (מלבד ערב פסח אחר חצות).
- "וכל העושה מלאכה בהן, אינו רואה סימן ברכה וגוערים בו ומבטלין אותו בעל כורחו, אבל אין מקין אותו מכת מרדות ואין צריך לומר שאין מנדין אותו חוץ מערב הפסח אחר חצות..."
- "וכבר אמר מורי הערה יפה שלפי רבנו מה הכוונה אינו רואה סימן ברכה אינו רואה סימן ברכה בשכר שהוא מסתקר מכך לא שאם הוא עושה מלאכה אז המלאכה נצפקת לו בלשון הסלנג לא דווקא יכול להיות שהוא יצליח מאוד מאוד במלאכה אבל מבחינת השכר שמסתכל לא יראה בו סימן ברכה אבל כאמור רבנו העמיד אותה ברמה מוסרית יותר רואה סימן ברכה גוערין בו ואפילו יותר ממוסרים ומבטלין אותו בעל כורחו השפעה חברתית אבל לא ברמה של נידוי ולא ברמה של מכת מרדות."
- הרמב"ם רואה בימים אלו "מעין מועדות", ולכן יש הקדמה בהימנעות ממלאכה.
- "הרמב"ם מחלק את הימים אשר מחשבים למעין מועדות. מעין מועדות. הרבה ימים טובים וערבי שבתות הם מעין מועדות. בגלל שהמועד משמוב אז החיים כבר מקדימים ונמנעים מעשיית מלאכה כבר לפני כניסת השבת, כבר לפני כניסת היום טוב."
- דרגת האיסור בערבי ימים טובים ובערבי שבתות מ"המנחה ולמעלה" נמוכה יותר מאיסור דרבנן רגיל (שעליו יש נידוי ומכת מרדות).
ערב פסח: חומרה מיוחדת
- בערב פסח חל איסור מלאכה מחצות היום, ובמקרה של עבירה מנדים את העובר ומלקין אותו מכת מרדות, בדומה לאיסור דרבנן חמור.
- "אומר רבנו אבל יש ערב יום טוב שכן חכמים החמירו בו. הוא ערב הפסח אבל זה דווקא מחצות היום. ערב פסח מחצות היום אסור לעשות מלאכה. ואם מישהו עושה מלאכה מחצות היום מנדין אותו. ואין צריך לומר שמקין אותו מכת מרדות. כלומר זה כמו לו מדרבנן."
- הרמב"ם משווה את ערב פסח אחר חצות לחול המועד, אך מציין שהוא קל מחול המועד.
- "ואומר רבנו שהוא כמו חל המועד אבל קל מחולו של המועד."
- הטעם לאיסור המלאכה מחצות בערב פסח, לפי הרמב"ם, הוא משום שזהו זמן חגיגה או שחיטת קורבן פסח בזמן בית המקדש.
- "רבנו מנק למה מחצות היום יש איסור לעצמך אומר רבנו משום שזהו זמן חגיגה או שחיטת קורבן כשהיה בית המקדש..."
- למרות שבית המקדש אינו קיים כיום, האיסור נשאר בתוקפו מכיוון ש"כל תקנה של חז"ל גם שבטל הסיבה בטלה הסיבה אין בטלה עד שבית דין מבטל אותה", ובפרט מכיוון שאנו מאמינים בבניין בית המקדש העתידי.
- "אלא שהיסוד ההלכתי המנחה אותנו הוא שכל תקנה של חז"ל גם שבטל הסיבה בטלה הסיבה אין בטלה עד שבית דין מבטל אותה. כל שכן כאן שאין אנו מתכוונים שבית דין יבטל כי אנחנו מאמינים שבית המקדש יבנה בהרה ולכן הייסור הזה עדיין מתוק רש"י אמר שהסיבה שאסורים לעשות מלאכה בערב פסח על חצות בגלל ההכנות הרבות לליל הסדר אבל כבר מקשים כנגדו ואומרים גם בסוכות יש אחרונות רבות ארבעת המינים סוכה זאת אומרת זה לא הטעם טעם זה כמו שרבנו אמר בין כך ובין כך..."
- לפני חצות היום בערב פסח, האיסור תלוי במנהג המקום. במקומות שנהגו לעשות מלאכה, מותר לעשות מהנץ החמה ועד חצות, אך אסור להתחיל מלאכה חדשה לאחר מכן (אלא רק לסיים מלאכה שהחלה לפני חצות).
- "למשל, לפני חצות היום זה תלוי ממנהג המקום. יש מקום שנהגו לעשות ויש מקום שלא עשו נחה. אבל גם הללו שנהגו שלא לעשות נחה, זה לא מלל ערב פתח, אלא מחצות היום. א סליחה, מהנץ החמה של ערב פתח."
- "אז אלו שנהגו לעשות מלכה מהנצחמה, אבל לא מעבר לזה שוב ההגדרות של רבנו לא יסולאו בפז והוא מוסי ואומר ואפילו במקום שנהגו לעשות לא יתחיל כתחילה לעשות מלאכה ב-14 אף על פי שהוא יכול לגום ר קודם חצות כלומר הוא איננו מתחיל מלאכה אבל הוא יכול לסיים מלאכה למרות שיש מלאכות שהוא בהחלט יכול לגמור אותה קודם חצות אפילו שהוא יתחיל אותה לא יתחיל התירו לו אבל לא להתחיל חוץ משלוש אומנויות בלבד הם שמתחילים במקום שנהגו לעשות ועושים עדחצות ואלו הם החייתים והספרים והכופסים שהאומנויות הללו אפילו לפני חצות זאת אומרת לפני חצות מותר גם בממקום שנהגו לו לעשות אבל אחר חצות אסור..."
השוואה לחול המועד והשלכות מעשיות
- מכיוון שערב פסח אחר חצות קל מחול המועד, כל מה שמותר לעשות בחול המועד (כגון "דבר האבד", "מעשה הדיוט" שיש בו צורך המועד, או מלאכה לצורך פרנסה של פועל שאין לו מה לאכול) מותר גם בערב פסח אחר חצות.
- "קודם כל בגלל שהרמבם ישו את חול המוע את ערב פסח לחול המועד כמעט לחול המועד אז אומר הרב יוסף בצדק כל מה שמותר לעשות בחול המועד כגון דבר עבד אז מותר בערב פסח הרחצות כי הוא הרי פחות מחול המועד אם יש דבר עבד או מעשה ולא מעשה אומן וגם יש בו צורך המועד כל אלה מותרים בחצות בער פסח בחצות כי הוא פחות מחול המועד וכן פועל שאני שאין לו מה לאכול כמו שבחול המועד מותר כל שכן בערב פסח חצות וכל יתר הדברים המותרים בחול המועד מותר לעשותם בערב פסח אחר חצות כי איסור מלאכה בערב פסח אחר חצות בזמן הזה קל יותר מדין איסור מלאכה בחול המועד כן הוא אומר..."
- לעניין תספורת: בחול המועד אסור להסתפר מגזירה שמא יכנס ליום טוב כשהוא מנוול. בערב פסח, גזירה זו אינה קיימת, ולכן מצד הדין היה מותר להסתפר אפילו אחרי חצות, מכיוון שהוא קל מחול המועד.
- "דבר חשוב ונוגע לתספורת. הנה בחול המועד אסור להסתפר לא בגלל חול המועד אלא בגלל שגזרו חכמים שלא יכנס ביום טוב כשהוא מנובל. אבל בערב פסח לא שייך את הגזירה הזו והיה מצד הדין מותר להסתפר אפילו אחרי חצות כי הוא קל מחול המועד."
- אם אדם שכח להסתפר לפני חצות בערב פסח, מותר לו להסתפר בעצמו אחרי חצות, אך אסור לו להסתפר על ידי ישראל אחר אפילו בחינם.
- "ואם שכח להסתפר לפני חצות מותר לו להסתפר אחר חצות על ידי עצמו אבל לא על ידי ישראל חברו אפילו בחינם מדוע שהרי הוא יותר קל מחול המועד ואם אדם כמו שאומרים לא הצליח לתכנן את עצמו היטב אז לפחות שיספר את עצמו בערב פסח אחר חצות אין לו מר להתגלח גילוח המותר כמובן שוודאי הוא רוצה להיכנס ליום טוב..."
- מותר להסתפר אצל גוי בשכר בערב פסח אחר חצות.
- "וכן מותר להסתפר על דגוי בשכר בערב פסח אחר חצות..."
- גזיזת ציפורניים מותרת בחול המועד לפי הרמב"ם ומרן, ולכן כל שכן שמותרת בערב פסח אחר חצות.
- "הנה אחינו השנבים עושרים לגזור ציפורניים חול המועד ואילו אנחנו הפוסקים כמו הרמבם ומרן מתירים לגזוז ציפורניים בחול המועד כל שכן בערב פסח חצות שמותר לנו לגזוז את ציפורנינו..."
- גהיץ רגיל של בגדים (שאינו גיהוץ של אומן) מותר בחול המועד, ולכן כל שכן שהוא מותר בערב פסח אחר חצות (בלי להשהות את הדברים שלא לצורך).
- "למשל גיהוץ גיהוץ שאיננו גהות של אומן, אם זה לא כפלים כפלים אלא גה שמגאץ את החולצת המכנסיים זהו גאוץ רגיל סטנדרטי אז מותר בחול המועד כל שכן בערב פסח אחר חצות לא שישהה את הדברים שלו אבל כדי שנדע מה מותר ומה אסור..."
סיכום
ערב פסח מחולק לשניים מבחינת איסור מלאכה:
- לפני חצות: תלוי במנהג המקום. במקומות שנהגו לעשות, מותר מהנץ החמה עד חצות, אך יש להימנע מהתחלת מלאכות חדשות כדי שלא ימשכו לאחר חצות.
- אחרי חצות: אסור לעשות מלאכה מדין דרבנן, בדומה לחול המועד אך בקלות רבה יותר. העושה מלאכה לאחר חצות מנדים אותו ומלקין אותו מכת מרדות. עם זאת, מותרים דברים המותרים בחול המועד (כגון דבר האבד, צורך המועד, פרנסה לפועל דחוק, תספורת עצמית לשוכח, תספורת אצל גוי בשכר, גזיזת ציפורניים וגהיץ רגיל).
יש לזכור את העיקרון שמה שמותר בחול המועד, כל שכן שמותר בערב פסח אפילו אחר חצות במקרה הצורך
Question1
מה הדין לגבי עשיית מלאכה בערבי ימים טובים ובערבי שבתות?
Answer1
הרמב"ם קובע שאסור לעשות מלאכה בערבי ימים טובים ובערבי שבתות החל מזמן מנחה (כשעתיים וחצי לפני שקיעת השמש). אולם, איסור זה אינו ברמה של איסור דרבנן חמור, ומי שעושה מלאכה בזמן זה אינו נענש במלקות או בנידוי, אלא נאמר עליו שאינו רואה סימן ברכה בשכרו, וגוערים בו ומבטלים את מלאכתו בעל כורחו.
Question2
מה הדין המיוחד לגבי עשיית מלאכה בערב פסח?
Answer2
בערב פסח יש דין חמור יותר. אסור לעשות מלאכה החל מחצות היום. מי שעושה מלאכה לאחר חצות בערב פסח, מנדים אותו ואף חייב מכת מרדות. דין זה דומה לדין חול המועד אך קל ממנו. האיסור מחצות היום נובע מכך שזהו זמן חגיגה ושחיטת קורבן פסח בזמן שבית המקדש היה קיים.
Question3
מה הדין לגבי עשיית מלאכה בערב פסח לפני חצות היום?
Answer3
החל מהנץ החמה ועד חצות היום בערב פסח, הדבר תלוי במנהג המקום. במקומות שנהגו שלא לעשות מלאכה אין לעשות, אך מותר לסיים מלאכה שהתחילה לפני כן. עם זאת, אסור להתחיל מלאכה חדשה, למעט שלוש אומנויות (חייטים, ספרים וכובסים) שמותר להם להתחיל ולעשות מלאכה עד חצות היום גם במקומות שנהגו שלא לעשות.
Question4
מדוע יש איסור מלאכה בערב פסח מחצות היום אם בית המקדש אינו קיים?
Answer4
היסוד ההלכתי הוא שתקנה של חז"ל אינה מתבטלת גם אם הסיבה שבגללה נתקנה בטלה, אלא אם כן בית דין מבטל אותה. מכיוון שאנו מאמינים שבית המקדש ייבנה במהרה, האיסור של ערב פסח מחצות היום נשאר בתוקפו.
Question5
האם מותר לעשות בערב פסח לאחר חצות מלאכות שמותרות בחול המועד?
Answer5
מכיוון שאיסור מלאכה בערב פסח לאחר חצות קל יותר מאשר בחול המועד, כל מה שמותר לעשות בחול המועד (כגון דבר האבד, מעשה הדיוט, צורך המועד, מלאכה לצורך פרנסה דחופה) מותר גם בערב פסח לאחר חצות.
Question 6
מה הדין לגבי תספורת וגילוח בערב פסח?
Answer6
בחול המועד אסור להסתפר בגלל גזירה שלא להיכנס ליום טוב כשהוא מנוול. גזירה זו אינה קיימת לגבי ערב פסח, ולכן מצד הדין היה מותר להסתפר אפילו אחרי חצות. עם זאת, אם אדם לא הסתפר בליל ערב פסח, מותר לו להסתפר בערב פסח לפני חצות. הרמב"ם מוסיף שאם שכח להסתפר לפני חצות, מותר לו להסתפר בעצמו לאחר חצות, אך לא על ידי ישראל אחר אפילו בחינם. מותר לספר גוי בשכר לאחר חצות, וכן מותר לאדם עני להסתפר בשכר כדי שיהיה לו כסף לצורכי החג.
Question 7
מה הדין לגבי גזיזת ציפורניים וגיהוץ בערב פסח לאחר חצות?
Answer7
מכיוון שמותר לגזוז ציפורניים בחול המועד (לדעת הרמב"ם ומרן), כל שכן שמותר לגזוז ציפורניים בערב פסח לאחר חצות. לגבי גיהוץ שאינו גיהוץ של אומן אלא גיהוץ רגיל של בגדים, הוא מותר בחול המועד ולכן מותר גם בערב פסח לאחר חצות, ובלבד שלא ישהה את הדברים לצורך זה.
Question 8
מהו העיקרון המנחה לגבי מה מותר ומה אסור לעשות בערב פסח לאחר חצות?
Answer 8
בערב פסח לאחר חצות היום, האיסור לעשות מלאכה הוא מדרבנן ודינו קל יותר מדיני חול המועד. לכן, כל מה שמותר לעשות בחול המועד מותר גם בערב פסח לאחר חצות, במיוחד דברים שהם צורך המועד או דברים הנחוצים לאדם לצורך קיומו או כבודו בחג
Full text
כתב רבנו בהלכות יום טוב, שביטת יום טוב, פרק שמיני, מהלכה יד ואלה. אסור לעשות מלאכה בערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה, כמו ערבי שבתות. וכל העושה מלאכה בהן, אינו רואה סימן ברכה וגוערים בו ומבטלין אותו בעל כורחו, אבל אין מקין אותו מכת מרדות ואין צריך לומר שאין מנדין אותו חוץ מערב הפסח אחר חצות שעושה בו מלאכה אחר חצות מנדין אותו ואין צריך לומר שמקין אותו מכת מרדות אם לא נידהו לפי שיום ארבעה עשר בניתם אין לו כשאר ארבע ימים טובים מפני שיש בו חגיגה ושיטת קורבן לפי כך יום 14 אסור בעשיית מלאכה מדברי סופרים כמו חולו של המועד והוא קל מחולו של המועד ואינו אסור אלא מחצי היום ומעלה שהוא זמן השחיטה אבל מענצחמה עד חצי היום תלוי במנהג מקום שנה ש שנוהגים לעשות עושים מקום שנוהגים שנהגו שלו לעשות אין עושים דברי רבנו מאוד מאוד חשובים בגלל שמשנתו סדורה וממנו ניתן ללמוד ולהבין. הרמב"ם מחלק את הימים אשר מחשבים למעין מועדות. מעין מועדות. הרבה ימים טובים וערבי שבתות הם מעין מועדות. בגלל שהמועד משמוב אז החיים כבר מקדימים ונמנעים מעשיית מלאכה כבר לפני כניסת השבת, כבר לפני כניסת היום טוב. והרמב"ם אומר, דע לך שיש גדרים בדברים האלה. בכל ערבי יומים טובים בערבי שבתות איסור עשיית מלאכה הוא רק מן המנחה במעלה. כלומר שעתיים וחצי לפני סת הכוכבים. אבל גם אז האיסור הזה חכמים לא העמידו אותו ברמה של איצור דרבנן. שאם עוברים עליו מנדים את העובר או מכירים אותו מכת מרדות, אלא העמידו את האיסור הזה בדרגה יותר נמוכה ואמרו שכל העושה מלאכה בהן אינו רואה סימן ברכה. וכבר אמר מורי הערה יפה שלפי רבנו מה הכוונה אינו רואה סימן ברכה אינו רואה סימן ברכה בשכר שהוא מסתקר מכך לא שאם הוא עושה מלאכה אז המלאכה נצפקת לו בלשון הסלנג לא דווקא יכול להיות שהוא יצליח מאוד מאוד במלאכה אבל מבחינת השכר שמסתכל לא יראה בו סימן ברכה אבל כאמור רבנו העמיד אותה ברמה מוסרית יותר רואה סימן ברכה גוערין בו ואפילו יותר ממוסרים ומבטלין אותו בעל כורחו השפעה חברתית אבל לא ברמה של נידוי ולא ברמה של מכת מרדות אומר רבנו אבל יש ערב יום טוב שכן חכמים החמירו בו. הוא ערב הפסח אבל זה דווקא מחצות היום. ערב פסח מחצות היום אסור לעשות מלאכה. ואם מישהו עושה מלאכה מחצות היום מנדין אותו. ואין צריך לומר שמקין אותו מכת מרדות. כלומר זה כמו לו מדרבנן. ואומר רבנו שהוא כמו חל המועד אבל קל מחולו של המועד. חול המועד חכמי ישראל אסרו מה שאסרו אבל מה גם כאן הם אסרו העמידו אותו בטורלב מדרבנן אבל קל יותר מחולו של המועד אבל אם הוא עובר או מנדין אותו ואין צריך לומר שמקין אותו מכת מרדות אבל רבנו מנק למה מחצות היום יש איסור לעצמך אומר רבנו משום שזהו זמן חגיגה או שחיטת קורבן כשהיה בית המקדש מהרבנ זה מה שיהיה כי אי אפשר להקריב קורבן ולעשות חגיגה והיום הוא כאילו יום חול כל דבר ראו את חול המועד בגלל שיש קורבנות אז זה זמן חגיגה אז אנחנו עוסרים בו מלאכות לא כמו יום שבת לא כמו יום טוב אבל עוסרים בו מלאכות מלוסרים כי מרגע שיש קורבן חגיגה זמן חגיגה בו מלאכות לא כמו ראש חודש שראש חודש יש בו קורבן מוסף אבל זה לא זמן חגיגה אבל הוא מותר בעשיית מלאכה, אבל זמן חגיגה גרם לחז"ל לאצור את המלאכות. באמת לכאורה לפי הנימוק הזה בזמן הזה שאין בית המקדש עד בני בית המקדש היה צריך להיות מותר. אלא שהיסוד ההלכתי המנחה אותנו הוא שכל תקנה של חז"ל גם שבטל הסיבה בטלה הסיבה אין בטלה עד שבית דין מבטל אותה. כל שכן כאן שאין אנו מתכוונים שבית דין יבטל כי אנחנו מאמינים שבית המקדש יבנה בהרה ולכן הייסור הזה עדיין מתוק רש"י אמר שהסיבה שאסורים לעשות מלאכה בערב פסח על חצות בגלל ההכנות הרבות לליל הסדר אבל כבר מקשים כנגדו ואומרים גם בסוכות יש אחרונות רבות ארבעת המינים סוכה זאת אומרת זה לא הטעם טעם זה כמו שרבנו אמר בין כך ובין כך, כאמור, רבנו עשה דרגות דרגות כדי לתת לנו הבנה והמע. למשל, לפני חצות היום זה תלוי ממנהג המקום. יש מקום שנהגו לעשות ויש מקום שלא עשו נחה. אבל גם הללו שנהגו שלא לעשות נחה, זה לא מלל ערב פתח, אלא מחצות היום. א סליחה, מהנץ החמה של ערב פתח. אז אלו שנהגו לעשות מלכה מהנצחמה, אבל לא מעבר לזה שוב ההגדרות של רבנו לא יסולאו בפז והוא מוסי ואומר ואפילו במקום שנהגו לעשות לא יתחיל כתחילה לעשות מלאכה ב-14 אף על פי שהוא יכול לגום ר קודם חצות כלומר הוא איננו מתחיל מלאכה אבל הוא יכול לסיים מלאכה למרות שיש מלאכות שהוא בהחלט יכול לגמור אותה קודם חצות אפילו שהוא יתחיל אותה לא יתחיל התירו לו אבל לא להתחיל חוץ משלוש אומנויות בלבד הם שמתחילים במקום שנהגו לעשות ועושים עדחצות ואלו הם החייתים והספרים והכופסים שהאומנויות הללו אפילו לפני חצות זאת אומרת לפני חצות מותר גם בממקום שנהגו לו לעשות אבל אחר חצות אסור כאן אומר הרב עוד יוסף דבר חשוב מאוד הוא אומר קודם כל בגלל שהרמבם ישו את חול המוע את ערב פסח לחול המועד כמעט לחול המועד אז אומר הרב יוסף בצדק כל מה שמותר לעשות בחול המועד כגון דבר עבד אז מותר בערב פסח הרחצות כי הוא הרי פחות מחול המועד אם יש דבר עבד או מעשה ולא מעשה אומן וגם יש בו צורך המועד כל אלה מותרים בחצות בער פסח בחצות כי הוא פחות מחול המועד וכן פועל שאני שאין לו מה לאכול כמו שבחול המועד מותר כל שכן בערב פסח חצות וכל יתר הדברים המותרים בחול המועד מותר לעשותם בערב פסח אחר חצות כי איסור מלאכה בערב פסח אחר חצות בזמן הזה קל יותר מדין איסור מלאכה בחול המועד כן הוא אומר דבר חשוב ונוגע לתספורת. הנה בחול המועד אסור להסתפר לא בגלל חול המועד אלא בגלל שגזרו חכמים שלא יכנס ביום טוב כשהוא מנובל. אבל בערב פסח לא שייך את הגזירה הזו והיה מצד הדין מותר להסתפר אפילו אחרי חצות כי הוא קל מחול המועד. אבל מה מכל מקום אומר הרע יוסף אם לא הסתפר בליל ערב פסח מותר להסתפר בערב פסח קודם חצות כמו שקראנו בדברי רבנו אבל מוסיף הרמבדס ואומר ואם שכח להסתפר לפני חצות מותר לו להסתפר אחר חצות על ידי עצמו אבל לא על ידי ישראל חברו אפילו בחינם מדוע שהרי הוא יותר קל מחול המועד ואם אדם כמו שאומרים לא הצליח לתכנן את עצמו היטב אז לפחות שיספר את עצמו בערב פסח אחר חצות אין לו מר להתגלח גילוח המותר כמובן שוודאי הוא רוצה להיכנס ליום טוב ומכל מקום מותר לו לספר בשכר את אני שאין לו מה לאכול כפי הצורך בלי הסדר ובלי יום טוב של פסח אם יש ספר אין לו מספיק כסף בשביל לקנות את צורקי החג מותר להסתפר אצלו בערב פסח חצות וכן מותר להסתפר על דגוי בשכר בערב פסח אחר חצות או נושיא ונאמר הנה אחינו השנבים עושרים לגזור ציפורניים חול המועד ואילו אנחנו הפוסקים כמו הרמבם ומרן מתירים לגזוז ציפורניים בחול המועד כל שכן בערב פסח חצות שמותר לנו לגזוז את ציפורנינו ברור שאם אדם יעשה את הכל לפני חצות זה מצוין אנחנו מדברים אדם נתקע אדם א היה עמוס באותו יום טרוד באותו יום שידע מה מותר מה אסור או למשל גיהוץ גיהוץ שאיננו גהות של אומן, אם זה לא כפלים כפלים אלא גה שמגאץ את החולצת המכנסיים זהו גאוץ רגיל סטנדרטי אז מותר בחול המועד כל שכן בערב פסח אחר חצות לא שישהה את הדברים שלו אבל כדי שנדע מה מותר ומה אסור אם כן לסיכום הערב פסח נחלק לשני לשניים לפני חצות ואחר חצות אחרי חצות אסור מצד הדין דרבנן הוא כי דינוק כמו חלמועד פחות מחל המועד ועושה מלאכה בערב פסח מחר חצות מנדים אותו ואין צריך לומר שמכין אותו מכת מרדות לפני חצות מהנצחמה עד חצות היום זה תלוי במנהג מנהגנו שלא לעשות מלאכה אבל כאמור זה צריך רק לסיים מלאכות ולא להתחיל מלאכות כדי שלא ימשך ועלינו לזכור את המודד הזה שזה פחות מחול המועד שמה שמותר בחול המועד עד כל שכן שמותר בערב פסח אפילו אחר חצות כל שכן בנוגל תספורת לגיהוץ לגזיזת ציפורניים שוודאי ודאי הדברים האלה מותרים אם אדם נתקע ולא יכל להספיק שגם אחרי חצות יעשה זאת רבי חנין