האם דווקא ביצה גמורה כנמכרת בשוק כפי שנקבע לגבי עוף שנתנבל?
האם עפ"י ההבחנה בין "שלל הביצים" לבין "אשכול הביצים" כפי שנקבע בדיני טומאת נבלת העוף?
מהו הפרוש המתאים יותר של המושגים: שלל ביצים / אשכול ביצים?
תגיות
28/01/08 כ"א שבט התשס"ח
המקור מציג דיון הלכתי מקיף בשאלת מעמדה של ביצה שנמצאה בעוף שנשחט שלא כהלכה או בתוך עוף כשר לעניין דיני נבלה, בשר וחלב ומליחה. הוא בוחן את הגדרת המונח "ביצה גמורה" בהקשרים שונים, תוך השוואה בין המקרה של עוף שניבל למקרה של אכילת ביצה עם חלב. הדיון מתמקד בשאלה האם נדרשת קליפה קשה כדי שהביצה תיחשב גמורה, ובפרט לגבי מעמדו של החלמון שהתנתק מהעוף. המקור מביא דעות שונות, כולל פרשנות לדברי הרמב"ם, בנוגע לשלבי התפתחות הביצה ולמעמדה כ"בשר" לעניין איסורים שונים, ומסיק מסקנות הלכתיות לגבי כשרות הביצה במצבים שונים וחובת מליחתה.
קובץ שמע - מלא
מקור: תמלול קטעים מתוך הקלטת "080128hy.MP3" הדנה בסוגיות הלכתיות הנוגעות לדין "ביצה גמורה" על פי משנת הרמב"ם.
נושאים מרכזיים:
- הגדרת "ביצה גמורה" לעניין נבלת עוף:
- הרמב"ם (מאכלות אסורות פרק ג הלכה י) קובע כי עוף שנשחט שלא כהלכה ונעשה נבלה, אם נמצאה בו ביצה גמורה עם קליפתה הסידנית המוקשה, היא מותרת במכירה ובאכילה ואינה נחשבת חלק מהנבלה.
- המקור לכך הוא משנה מפורשת במסכת עדיות.
- ההדגשה היא על קיום הקליפה החיצונית ("כן נמכרת בשוק").
- הטעם לכך הוא דין מיוחד לעניין בשר נבלה, שלא חל על ביצה בעלת קליפה גמורה.
- הגדרת "ביצה גמורה" לעניין איסור בשר וחלב:
- הרמב"ם (מאכלות אסורות פרק ט הלכה ה) מתיר אכילת ביצים גמורות שנמצאו בעוף שנשחט עם חלב.
- עולה השאלה האם ההגדרה של "גמורה" כאן זהה להגדרה לעניין נבלה ("כן נמכרת בשוק").
- המסקנה היא שלא, לעניין בשר וחלב די בכך שהחלמון התנתק מבשר התרנגולת והגיע לבשלותו, גם אם עדיין לא נעטף בחלבון או לא התקשתה הקליפה.
- הרמב"ם משתמש בלשון "אם נמצאת בו ביצה גמורה כן מכרת בשוק", המצביעה על שני סוגי "גמורה" - אחת הראויה למכירה בשוק ואחת שהיא פחות מכך, אך עדיין מותרת עם חלב.
- דעת המרצה היא שחלמון שהתנתק מ"סורגי הדם" (כלי הדם המזינים אותו) ומה"אשכול" (מבנה בו הביצים מתפתחות), אף אם הוא רק עטוף בקרום דק ללא קליפה קשה, מותר באכילה עם חלב כיוון שאינו נחשב יותר "בשר".
ציטוטים רלוונטיים:
- "אם נמצאת בו בית הגמורה כן נמכרת בשוק כן נמכרת בשוק הרי זו מותרת כלומר אם היא כבר עם קליפתה הסידנית הן המוקשהת אז היא מותרת ואין לה דין של נבלה אף על פי שעוד לא יצאה להעביר העולם אבל היא צריכה להיות עם קליפתה כן המכרת בשוק" (לעניין נבלת עוף).
- "והשוחט עוף ונמצא בו בצים גמורות מותר לאוכלן בחלב" (הלכה המתירה אכילת ביצים עם חלב).
- "אם נמצאת בו ביצה גמורה כן מכרת בשוק. כלומר יש שני סוגים של גמורה. יש גמורה שאיננה נמכרת בשוק ויש גמורה שנמכרת בשוק." (הבחנה בין הגדרות "גמורה").
דיון במושגים "אשכול" ו"שלל ביצים":
- הרב דן בפירוש המושגים "אשכול ביצים" ו"שלל ביצים" בהקשר של טומאת אוכל מבשר נבלה (מסכת ביצה).
- דעת רש"י: "אשכול" הוא חיבור חזק יותר לשדרה, ואילו "שלל ביצים" מחובר אך לא מבשר השדרה.
- דעת רבי תנחום הירושלמי (המועדפת על המרצה): "אשכול ביצים" דומה לאשכול ענבים כשהביצים מחוברות יחד, ואילו "שלל ביצים" הוא השלב בו כל ביצה מתנתקת מהאשכול ומתחילה להיות עצמאית - זהו שלב החלמון שכבר התנתק מכלי הדם.
- מסקנה: חלמון שהגיע לשלב "שלל ביצים" אינו נחשב "בשר העוף" לעניין נבלת עוף ולכן הוא טהור וגם מותר עם חלב.
דין מליחה בביצים:
- הכלל הוא שאין דם עצמאי בחלמון, הדם מגיע רק מ"סורגי הדם" המקשרים אותו לגוף התרנגולת.
- מליחה נדרשת רק כאשר הביצה עדיין מחוברת לגוף התרנגולת באמצעות "סורגי הדם".
- חלמון שהתנתק מ"סורגי הדם" ומ"האשכול" אינו צריך מליחה כיוון שאין בו דם.
- חלבון ודאי שאינו זקוק למליחה.
- הרמב"ם (מאכלות אסורות פרק ו הלכה ד) קובע שדם ביצים אינו חייב כרת (עונש תורה), ודעת המרצה היא שהחידוש כאן הוא שדם הנמצא בחלמון (כל עוד הוא מחובר) אסור מדאורייתא.
- הספרה מבארת ש"דם ביצים" המוזכר שם הוא דווקא חלמון מחובר, שכל עוד הוא מסורג הוא אסור, אך לאחר שהתנתק - אינו בשר ואין בו דם.
מסקנה הלכתית (דעת המרצה):
- חלמון שהתנתק מבשר האם ("האשכול") ומ"סורגי הדם" והגיע לבשלות, מותר לאוכלו עם חלב כיוון שאינו נחשב יותר "בשר".
- חלמון כזה גם אינו צריך מליחה כיוון שאין בו דם.
- הגדרה זו של "ביצה גמורה" לעניין בשר וחלב שונה מההגדרה המחמירה יותר לעניין נבלת עוף (הדורשת קליפה קשה).
הערה על המציאות:
- המרצה מציין כי מבחינה מציאותית נדיר למצוא חלמון בשלב זה שאינו עטוף כבר בחלבון.
הערה על סמכות פוסקים:
- המרצה מדגיש כי חוסר בקיאות של חכם בענייני מציאות אינו פוגע בגדלותו בהלכה, ומביא כדוגמה את רבי בגמרא שאמר שלא היה מצוי בתרנגולת. הוא עצמו מעיד שבדק אלפי תרנגולות ולא מצא חלבונים תלויים באשכול כפי שמשמע מדברי הרשב"א
Question1
מהי ההגדרה של "ביצה גמורה" בהקשר של עוף שנשחט שלא כהלכה (נבלה), והאם מותר למכור ביצה כזו בשוק?
Answer1
ביצה גמורה בהקשר של עוף שנשחט שלא כהלכה היא ביצה בעלת קליפה סידנית מוקשה. משנה מפורשת במסכת עדיות מלמדת שאם נמצאה ביצה כזו בגוף העוף הנבלה, היא מותרת במכירה בשוק ואין לה דין של נבלה, זאת למרות שהיא עדיין לא בקעה. הדין הזה הוא חריג לכלל "היוצא מן הטמא - טמא".
Question2
מהי ההגדרה של "ביצה גמורה" בהקשר של איסור בשר וחלב, והאם יש הבדל מההגדרה בהקשר של נבלה?
Answer2
ישנם שני סוגים של "גמורה". לעניין עוף שנשחט שלא כהלכה, הביצה צריכה להיות "גמורה כנמכרת בשוק", כלומר עם קליפה קשה. לעניין איסור בשר וחלב, ההגדרה רחבה יותר. ביצה שנמצאה בעוף ושאינה עם קליפתה הקשה, אלא רק עם חלבון וקרום דק, עדיין מותרת באכילה עם חלב. זאת משום שלעניין בשר וחלב אין צורך בדרגת "גמורה כנמכרת בשוק".
Question3
מה הדין לגבי חלמון שהתנתק מבשר התרנגולת ומסורגי הדם, אך טרם נעטף בחלבון, בהקשר של אכילה עם חלב?
Answer3
חלמון שהתנתק מבשר התרנגולת ומסורגי הדם והגיע לדרגת בשלות, אף על פי שעדיין לא נעטף בחלבון, מותר לאכול אותו עם חלב. זאת משום שהוא כבר אינו נחשב "בשר" לעניין איסור בשר וחלב, שהוא איסור מדרבנן.
Question4
מדוע אין הגמרא במסכת ביצה מזכירה את הדין של ביצה שנמצאה בעוף נבלה, למרות שזו משנה מפורשת במסכת עדיות?
Answer4
הדין של ביצה בעוף נבלה הוא דין מיוחד החורג מהכלל "היוצא מן האסור - אסור". המשנה באה לחדש שאם הביצה כבר עם קליפתה הקשה, לא חל עליה כלל זה. מכיוון שזהו דין מיוחד לנבלה, הוא לא הובא בסוגיה במסכת ביצה הדנה בהיבטים אחרים של ביצה גמורה.
Question5
מה ההבדל בין "שלל ביצים" ל"אשכול ביצים" בהקשר של טומאת אוכל מבשר נבלה?
Answer5
"אשכול ביצים" מתייחס לשלב בו הביצים עדיין מחוברות לבשר השדרה של העוף באופן משמעותי. אכילה מאשכול ביצים נחשבת כאכילה מבשר הנבלה ומטמאה. "שלל ביצים" מתייחס לשלב בו כל ביצה התנתקה מהאשכול והחלה להיות עצמאית, מחוברת לשדרה אך לא מבשר השדרה (כמו חלמונים אחוריים). אכילה משלל ביצים לא נחשבת כאכילה מבשר הנבלה ואינה מטמאה. לפי מורי, "שלל" הוא חלמון שכבר התנתק מסורגי הדם והגיע לבשלות.
Question 6
מה דעתו של הרב המקליט לגבי קיום חלבון התלוי באשכול לאחר שהחלמון התנתק?
Answer6
הרב המקליט טוען מניסיונו הרב שאין דבר כזה חלבונים התלויים באשכול לאחר שהחלמון התנתק מסורגי הדם ובשל. לדעתו, לאחר שהחלמון מתנתק, הוא נעטף בחלבון. הוא מציין שחכם גדול בהלכה שאינו מצוי בענייני מציאות אינו נחשב פחות חכם בהלכה, ומביא כדוגמה את רבי בגמרא שאמר שלא היה מצוי בתרנגולת.
Question 7
מה הדין לגבי מליחת חלמון שהתנתק מגוף הבהמה ומסורגי הדם?
Answer7
חלמון שהתנתק מגוף הבהמה ומסורגי הדם אינו צריך מליחה, מכיוון שאין בו דם משלו, אלא רק דם שמגיע מסורגי הבהמה. לאחר ההתנתקות, אין בו דם. מליחה נדרשת רק כאשר הביצים עדיין מחוברות לגוף התרנגולת, בגלל הסורגים.
Question 8
מהי דעתו של מורי בנוגע לדם הנמצא בחלמון, והאם הוא נחשב דם האסור מן התורה?
Answer 8
מורי סובר שהדם הנמצא בחלמון הוא דם האסור מן התורה, כיוון שהוא בא מגופה של הבהמה. הוא מסתמך על משנה מפורשת במסכת כריתות, שם נאמר שדם שחיטה, דם התחול, דם הלב ודם ביצים (של נקבה - החלמון) אין חייבים עליו כרת, אך הוא אסור מדין תורה (מלכות). החידוש הוא שלמרות שדם ביצים אינו נחשב "מין בשר", כל עוד הוא מסורג (מחובר לסורגי הדם), הוא אסור. מרגע שהסורגים ניתקו, הדם אינו נחשב יותר כבשר לעניין נבלת העוף, ולכן אין בו דמים ואין צורך למולחו
Full text
אתמול עסקנו בדין הגדרה של ביצה גמורה ואמרנו שלגבי עוף שנשחת שחיטה שלא עלתה יפה והעוף מתנבל ונמצאה בצע בגוף העוף האם דינה כנבלה או לא וקראנו את דברי רבנו במיוחד פסק אשר מצויה בכתבי היד של ודי תימן ונקפסה על ידינו במכון משה ונשמתה מן הדפוסים במאכלות אסורות פרק ג הלכה י שבו נאמר שנתבל העוף דהיינו נשחט והעוף נתנבל אם נמצאת בו בית הגמורה כן נמכרת בשוק כן נמכרת בשוק הרי זו מותרת כלומר אם היא כבר עם קליפתה הסידנית הן המוקשהת אז היא מותרת ואין לה דין של נבלה אף על פי שעוד לא יצאה להעביר העולם אבל היא צריכה להיות עם קליפתה כן המכרת בשוק ואמרנו שזוהי משנה מפורשת במסכת אדיות פרק חמישי על ראשונה אבל השאלה היא מהיא הגדרה של ביצה גמורה לעניין איסור בשר וחלב בפרק תשיעי מהלכות מאכלות אסורות הלכה א ד' כותב רבנו את הדברים הבאים הלכה ה דגים וחגבים מותר לאוכלם בחלב והשוחט עוף ונמצא בו בצים גמורות מותר לאוכלן בחלב לכאורה אפשר לבוא לומר גמורות כמו שרבנו אמר בפרק שלישי הלכות מאכלות אסורות לעניין עוף שנסתנבל גמורות כנמכרת בשוק ביתה גמורה כנמכרת בשוק ואז יוצא שאם הבצה שנמצאה בגוף התרנגולת איננה עם קליפתה הנוקשה אלא עם חלבון אבל הם קרום דק ויש כזה דבר מוצאים לפעמים דבר כזה אזי זו תהיה אסורה לא אוכלה בחלב ורק עם קליפה גמורה אזי מותר לאכול אותה בחלב אבל אין כן מדוע משום שרבנו אומר שם אם נמצאת בו ביצה גמורה כן מכרת בשוק. כלומר יש שני סוגים של גמורה. יש גמורה שאיננה נמכרת בשוק ויש גמורה שנמכרת בשוק. לעניין עוף שנתבל צריך להיות דווקא כן נמכרת בשוק. אבל לעניין לאכול אותה בחלב אין צורך שהיא תהיה בדרגה של קרת בשוק, אלא אפילו בפחות מכן מותר לאוכלה וחלב. השאלה היא מה זה פחות מכן? האם מדובר בחצה עם חלבון שמוקף קרום דק רק בלי הקליפה הסידנית הנוגשה? שזה מותר לאכול בחלב. אבל אם יש רק חלמון שהתנתק מבשר התרנגולת, התנתקה מדמו ועדיין לא נעטף, עדיין לא נעטף בחלבון. האם חלמון כזה מותר לאכול אותו בחלב או אסור לאכול אותו בחלב? בתשובתנו לשאלה זו, כן, מותר לאוכלו בחלב. ומדוע שהרי הסוגיה שעסקה בעניין ביצה גמורה על ההיבטים השונים שלה היא במסכת ביתה דו עמוד ב עד ז עמוד א' ואלו אפשרויות שונות לדינים שונים להגדרה של ביצה גמורה הוראו זה פלא לעניין ביצה של עוף שנתבל לא הזכירו אות באותה סוגיה לחלוטין למרות שהיא משנה מפורשת מסכת אדיו, כי עובנבל עם ביצה שנמצאה בתוכו נגעו בה מדין מיוחד. היוצא מן הטמא טמא, היוצא מן האסור אסור. ועוף שנתבל הוא אסור. ויוצא ממנו אסור. והיה עולה בדעתנו שאפילו ביצע קליפתה הנוקשה תהיה אסור. בגלל הכלל הזה באו לחדש לנו במשנה לא שאם היא כבר עם קליפתה הנוגשה לא מכילים את הכלל היוצא מן האסור אסור ולכן כיוון שזה דין מיוחד לעניין בשר הנבלה לא הביאו אותו בגמרא מסכת ביתה לעומת זאת הביאו בגמרא מסכת ביצה בראית ונוגע לעוף שנתבל ונפקה מינה לאוכל נבלת עוף טהור נפקה מינה לעניין הטומאה והגמרא מביאה ברייתה אשר אומרת אם אכל משלל הביצים אז זה לא נקרא שהוא אוכל מבשר הנבלה נבלת העוף ולכן אינו טמא אלא הוא טהור אם אכל מאשקול של הביצים זה נקרא שהוא אוכל מבשר הביצים מבשר העוף הנבלה ואז אז הוא יהיה טמא. ראשי פירש את מה שפירש שזה בדרגה גבוהה של חיבור. האשקול זה מבשר השדרה. השלל שלל בצין הוא מחובר לשדרה אבל לא מבשר השדרה. כאותם חלמונים שאחרוים שהם מחוברים לשדרה אבל אינם מבשר השדרה. מורי אומר שרבנו לא הלך בדרך הזאת. בפרק שלישי הלכות אבות שאר אבות הטומאה לחי בערה של מורי אומר זה לא הפירוש רבנו אלא רבנו מפרש כמו רבי תנחום הירושלמי בלמרוד אל קפי המילון שלו מרשות קפי המעיין שם במילון הזה רואה דבר מעניין אשקול ביצים אומר רבי תנחום הוא כמו אשכול ענבים שהענבים מעורות באשקול אבל שלל ביצים זה השלב שבו כל ביצה מתנתקת מן האשקול ומתחילה להיות עצמאית. זה נקרא שלל שולל. אחד אחד שולל. ואם כן איפה יוצא ששלל ביצים זה לא כמו שרשי אומר שעדיין הם עורות אלא זהו השלב של חלמון שכבר התנקע מסורגי הדם שבו. מסורגי האדם שבו. הגיע לדרגת בשילותו מתנתק מן האשקול מגוף ה התרנגולת אז הוא מוכן לקבל את מעטה העלבון מסביב ואועיל והוא כבר התנתק הוא לא נקרא בשר העוף לעניין נבלת עוף והוא איננו טמא ואכלו טהור והועיל ואיננו בשר לענייני טומאה הוא איננו בשר גם לעניין בשר וחלב שהרי כל הדין של עוף ב ב בחלב הוא מדרבנן אז ולכן די לנו שהחלמון כבר התנתק והוא בשל והוא לא נחשב לבשר לא יעסר בבשר וחלב וכאן המקום לעיר ש איך קוראים כבר אמרנו אתמול בשם מורי שאין דבר כזה חלבון שעדיין מעורה בגידים כי לאחר שהחלמול נתנקה מסורגי הדם של האמא ולאחר שהוא מתנתק מהאשקול מבשר מהגופה של האמא אזי הוא נעצף בחלבון אז אין דבר כזה חלבון תלוי באשקול כך מורכבע וכך נמצא בספר בית יהודה של הרב יהודה לבלנדה שאומר סליחה אני מבקש סליחה מהרשבא מהרשבא הענק הזה משמע שיש אשקול שיש חלבונים עדיין תלויים באשקול אין דבר כזה וזה לא נקרא נקרא שאני מעליב אותו. שהרי חכם גדול בהלכה שלא מצוי בענייני מציאות, עוד לא נקרא שהוא לא חכם גדול בהלכה. שהרי רבי בגמרא אומר אני לא מצוי בתרנגולת וזה לא בושה. ואני אומר רבי לינדה עברו תחת ידיי אלפי תרנגולות ואין דבר כזה איך קוראים חלבונים תלויים באשקול. כי לאחר שהחלמון התנקע מן הדם ובשל הוא מתנתק. ואם כן לדעתו בשר חלב האם כבר החלמון גמור והתנתק אין לנו אסור מדין בשר וחלב ולכן זוהי דעתנו בשיטת רבנו שאכן חלמון שכבר נגמר ונתק מה מהבשר מבשר האמא הוא מותר בבשר עם חלב כי איננו בשר והוא מותר ולכן רבנו לא אמר כנמכרת בשוק אצל אצל בשר חלב זהו הדין שנראה לנו. ברור שזה רחוק המציאות שזה יקרה וגם לא לכולם נורא את ההלכה כדי שלא יפצו גדר. אבל בבחינת אם לדין יש תשובה וזהו הדין. ומה בנוגע למליחה? מה בנוגע למליחה? באמת הוא הדין למליחה שבחלמון שכבר התנתק מהגוף הבהמה, כבר אין בו דם. אין בו דם כי אין בחלמון דם משלו. יש לו דם רק מן הסורגים של הבהמה. ולכן מתי הוא מתנתק? לאחר שהוא כבר התנקע מן הסורגים האלה ואין בו דם ולכן גם לא צריך מליחה. ורק מתי צריך מליחה? אם עדיין הוא מחובר לגוף התרנגולת שאז צריך למלוח אותו בגלל הסורגם שבו. וכבר דיברנו אפילו זה בקושי יוצא לאור הבדיקה. שעשה רבי אליזד בשר שם שמחיהו שמלח ועדיין נשאר דם שם ואחר כך הוא קלף את הקרומה אליש לחלמון ומצא את הסורגים מדובקים שם כך שאין דם לחלמון קשול לעצמו יתרה מזו רבותיי בפרק שישי מהלכות מאכלות אסורות ששם רבנו מסדיר את עניין המליחה רבנו כותב כאן הלכה ד' פרק ששי הלכה ד' דם הצמצית ודם האיברים כגון דם התחול ודם הקליות ודם בצים אז כל אלה אומר רבנו אין חייבים עליהם כרת זה איסור תורה לוקה אבל אין חייבים עליהם כרת אומר המגיד משנה דם ביצים האמור כאן זה דם בצי זכר כלומר הביצים של הפריה שלו זה זה דם זכר אף אחד לא חולק שהדם בביצים של זכר זה נקרא דם כמו כדם שאר איברים בזה אין אף אחד חולק מורי אומר החידוש כאן שמדובר דם שנמצא בחלמון הוא דם האסור מן התורה כיוון שהוא בא מגופה שלבהמה ומורי כוחו עמו הוא אומר הזה משנה מפורשת במסכת קרטות פרק 50 בשנה ראשונה שם כתוב שדם שחיטה דם התחול דם הלב דם ביצים אין חייבים עליו כרת אבל הוא חייב מדין תורה מלכות ושם רבנו העריך והביא את הספרה כמסבירה מה חידוש יש ב בכל הדברים שנמנו כאן ובדם ביצים ונאמר בספרה ורבנו מעריך שם דם ביצים היה עולה בדעתנו הוציא דם ביצים שאינו מין בשר ואם נאמר שהכוונה לבצי שכר מה זה אינו מין בשר אלא הוציא גם ביצים שאינו מין בשר זה החלמון של הביצה שאינו מין בשר רק בגלל שהיא סורגת כל עוד היא סורגת אסור מ רגע שהיא לא מסורגת דמים והתנתקה גמרנו זה לא בשר לעניין נבלת האוב ולכן גם אין בו דמים ואין מה למלוח יוצא איפה שגם לעניין מליחה אם מתי אני חייב למלוח את הביצים רק אם הם עם חלמונים מסורגים ומחוברים לאשכול אז אני חייב למלוח היה ומצאתי חלמון נקי מסורגי הדם מנותק מנאשקול אף על פי שעדיין לא נעטף עם החלבון אין צורך במליחה וכל שכן חלבון שוודאי וודאי אין צורך במליחה זה מה שנראה לנו כהדין האמיתי שיוצא מדברי רבנו הלכה למעשה אם אדם ימצא הדבר הזה רבי חנינו בן הג