מהו גדר הביצה הגמורה שנמצאה בתרנגולת שנשחטה, שמותר לאכלה בחלב?

אתמול עסקנו בדין הגדרה של ביצה גמורה ואמרנו שלגבי עוף שנשחת שחיטה שלא עלתה יפה והעוף מתנבל ונמצאה בצע בגוף העוף האם דינה כנבלה או לא וקראנו את דברי רבנו במיוחד פסק אשר מצויה בכתבי היד של ודי תימן ונקפסה על ידינו במכון משה ונשמתה מן הדפוסים במאכלות אסורות פרק ג הלכה י שבו נאמר שנתבל העוף דהיינו נשחט והעוף נתנבל אם נמצאת בו בית הגמורה כן נמכרת בשוק כן נמכרת בשוק הרי זו מותרת כלומר אם היא כבר עם קליפתה הסידנית הן המוקשהת אז היא מותרת ואין לה דין של נבלה אף על פי שעוד לא יצאה להעביר העולם אבל היא צריכה להיות עם קליפתה כן המכרת בשוק ואמרנו שזוהי משנה מפורשת במסכת אדיות פרק חמישי על ראשונה אבל השאלה היא מהיא הגדרה של ביצה גמורה לעניין איסור בשר וחלב בפרק תשיעי מהלכות מאכלות אסורות הלכה א ד' כותב רבנו את הדברים הבאים הלכה ה דגים וחגבים מותר לאוכלם בחלב והשוחט עוף ונמצא בו בצים גמורות מותר לאוכלן בחלב לכאורה אפשר לבוא לומר גמורות כמו שרבנו אמר בפרק שלישי הלכות מאכלות אסורות לעניין עוף שנסתנבל גמורות כנמכרת בשוק ביתה גמורה כנמכרת בשוק ואז יוצא שאם הבצה שנמצאה בגוף התרנגולת איננה עם קליפתה הנוקשה אלא עם חלבון אבל הם קרום דק ויש כזה דבר מוצאים לפעמים דבר כזה אזי זו תהיה אסורה לא אוכלה בחלב ורק עם קליפה גמורה אזי מותר לאכול אותה בחלב אבל אין כן מדוע משום שרבנו אומר שם אם נמצאת בו ביצה גמורה כן מכרת בשוק. כלומר יש שני סוגים של גמורה. יש גמורה שאיננה נמכרת בשוק ויש גמורה שנמכרת בשוק. לעניין עוף שנתבל צריך להיות דווקא כן נמכרת בשוק. אבל לעניין לאכול אותה בחלב אין צורך שהיא תהיה בדרגה של קרת בשוק, אלא אפילו בפחות מכן מותר לאוכלה וחלב. השאלה היא מה זה פחות מכן? האם מדובר בחצה עם חלבון שמוקף קרום דק רק בלי הקליפה הסידנית הנוגשה? שזה מותר לאכול בחלב. אבל אם יש רק חלמון שהתנתק מבשר התרנגולת, התנתקה מדמו ועדיין לא נעטף, עדיין לא נעטף בחלבון. האם חלמון כזה מותר לאכול אותו בחלב או אסור לאכול אותו בחלב? בתשובתנו לשאלה זו, כן, מותר לאוכלו בחלב. ומדוע שהרי הסוגיה שעסקה בעניין ביצה גמורה על ההיבטים השונים שלה היא במסכת ביתה דו עמוד ב עד ז עמוד א' ואלו אפשרויות שונות לדינים שונים להגדרה של ביצה גמורה הוראו זה פלא לעניין ביצה של עוף שנתבל לא הזכירו אות באותה סוגיה לחלוטין למרות שהיא משנה מפורשת מסכת אדיו, כי עובנבל עם ביצה שנמצאה בתוכו נגעו בה מדין מיוחד. היוצא מן הטמא טמא, היוצא מן האסור אסור. ועוף שנתבל הוא אסור. ויוצא ממנו אסור. והיה עולה בדעתנו שאפילו ביצע קליפתה הנוקשה תהיה אסור. בגלל הכלל הזה באו לחדש לנו במשנה לא שאם היא כבר עם קליפתה הנוגשה לא מכילים את הכלל היוצא מן האסור אסור ולכן כיוון שזה דין מיוחד לעניין בשר הנבלה לא הביאו אותו בגמרא מסכת ביתה לעומת זאת הביאו בגמרא מסכת ביצה בראית ונוגע לעוף שנתבל ונפקה מינה לאוכל נבלת עוף טהור נפקה מינה לעניין הטומאה והגמרא מביאה ברייתה אשר אומרת אם אכל משלל הביצים אז זה לא נקרא שהוא אוכל מבשר הנבלה נבלת העוף ולכן אינו טמא אלא הוא טהור אם אכל מאשקול של הביצים זה נקרא שהוא אוכל מבשר הביצים מבשר העוף הנבלה ואז אז הוא יהיה טמא. ראשי פירש את מה שפירש שזה בדרגה גבוהה של חיבור. האשקול זה מבשר השדרה. השלל שלל בצין הוא מחובר לשדרה אבל לא מבשר השדרה. כאותם חלמונים שאחרוים שהם מחוברים לשדרה אבל אינם מבשר השדרה. מורי אומר שרבנו לא הלך בדרך הזאת. בפרק שלישי הלכות אבות שאר אבות הטומאה לחי בערה של מורי אומר זה לא הפירוש רבנו אלא רבנו מפרש כמו רבי תנחום הירושלמי בלמרוד אל קפי המילון שלו מרשות קפי המעיין שם במילון הזה רואה דבר מעניין אשקול ביצים אומר רבי תנחום הוא כמו אשכול ענבים שהענבים מעורות באשקול אבל שלל ביצים זה השלב שבו כל ביצה מתנתקת מן האשקול ומתחילה להיות עצמאית. זה נקרא שלל שולל. אחד אחד שולל. ואם כן איפה יוצא ששלל ביצים זה לא כמו שרשי אומר שעדיין הם עורות אלא זהו השלב של חלמון שכבר התנקע מסורגי הדם שבו. מסורגי האדם שבו. הגיע לדרגת בשילותו מתנתק מן האשקול מגוף ה התרנגולת אז הוא מוכן לקבל את מעטה העלבון מסביב ואועיל והוא כבר התנתק הוא לא נקרא בשר העוף לעניין נבלת עוף והוא איננו טמא ואכלו טהור והועיל ואיננו בשר לענייני טומאה הוא איננו בשר גם לעניין בשר וחלב שהרי כל הדין של עוף ב ב בחלב הוא מדרבנן אז ולכן די לנו שהחלמון כבר התנתק והוא בשל והוא לא נחשב לבשר לא יעסר בבשר וחלב וכאן המקום לעיר ש איך קוראים כבר אמרנו אתמול בשם מורי שאין דבר כזה חלבון שעדיין מעורה בגידים כי לאחר שהחלמול נתנקה מסורגי הדם של האמא ולאחר שהוא מתנתק מהאשקול מבשר מהגופה של האמא אזי הוא נעצף בחלבון אז אין דבר כזה חלבון תלוי באשקול כך מורכבע וכך נמצא בספר בית יהודה של הרב יהודה לבלנדה שאומר סליחה אני מבקש סליחה מהרשבא מהרשבא הענק הזה משמע שיש אשקול שיש חלבונים עדיין תלויים באשקול אין דבר כזה וזה לא נקרא נקרא שאני מעליב אותו. שהרי חכם גדול בהלכה שלא מצוי בענייני מציאות, עוד לא נקרא שהוא לא חכם גדול בהלכה. שהרי רבי בגמרא אומר אני לא מצוי בתרנגולת וזה לא בושה. ואני אומר רבי לינדה עברו תחת ידיי אלפי תרנגולות ואין דבר כזה איך קוראים חלבונים תלויים באשקול. כי לאחר שהחלמון התנקע מן הדם ובשל הוא מתנתק. ואם כן לדעתו בשר חלב האם כבר החלמון גמור והתנתק אין לנו אסור מדין בשר וחלב ולכן זוהי דעתנו בשיטת רבנו שאכן חלמון שכבר נגמר ונתק מה מהבשר מבשר האמא הוא מותר בבשר עם חלב כי איננו בשר והוא מותר ולכן רבנו לא אמר כנמכרת בשוק אצל אצל בשר חלב זהו הדין שנראה לנו. ברור שזה רחוק המציאות שזה יקרה וגם לא לכולם נורא את ההלכה כדי שלא יפצו גדר. אבל בבחינת אם לדין יש תשובה וזהו הדין. ומה בנוגע למליחה? מה בנוגע למליחה? באמת הוא הדין למליחה שבחלמון שכבר התנתק מהגוף הבהמה, כבר אין בו דם. אין בו דם כי אין בחלמון דם משלו. יש לו דם רק מן הסורגים של הבהמה. ולכן מתי הוא מתנתק? לאחר שהוא כבר התנקע מן הסורגים האלה ואין בו דם ולכן גם לא צריך מליחה. ורק מתי צריך מליחה? אם עדיין הוא מחובר לגוף התרנגולת שאז צריך למלוח אותו בגלל הסורגם שבו. וכבר דיברנו אפילו זה בקושי יוצא לאור הבדיקה. שעשה רבי אליזד בשר שם שמחיהו שמלח ועדיין נשאר דם שם ואחר כך הוא קלף את הקרומה אליש לחלמון ומצא את הסורגים מדובקים שם כך שאין דם לחלמון קשול לעצמו יתרה מזו רבותיי בפרק שישי מהלכות מאכלות אסורות ששם רבנו מסדיר את עניין המליחה רבנו כותב כאן הלכה ד' פרק ששי הלכה ד' דם הצמצית ודם האיברים כגון דם התחול ודם הקליות ודם בצים אז כל אלה אומר רבנו אין חייבים עליהם כרת זה איסור תורה לוקה אבל אין חייבים עליהם כרת אומר המגיד משנה דם ביצים האמור כאן זה דם בצי זכר כלומר הביצים של הפריה שלו זה זה דם זכר אף אחד לא חולק שהדם בביצים של זכר זה נקרא דם כמו כדם שאר איברים בזה אין אף אחד חולק מורי אומר החידוש כאן שמדובר דם שנמצא בחלמון הוא דם האסור מן התורה כיוון שהוא בא מגופה שלבהמה ומורי כוחו עמו הוא אומר הזה משנה מפורשת במסכת קרטות פרק 50 בשנה ראשונה שם כתוב שדם שחיטה דם התחול דם הלב דם ביצים אין חייבים עליו כרת אבל הוא חייב מדין תורה מלכות ושם רבנו העריך והביא את הספרה כמסבירה מה חידוש יש ב בכל הדברים שנמנו כאן ובדם ביצים ונאמר בספרה ורבנו מעריך שם דם ביצים היה עולה בדעתנו הוציא דם ביצים שאינו מין בשר ואם נאמר שהכוונה לבצי שכר מה זה אינו מין בשר אלא הוציא גם ביצים שאינו מין בשר זה החלמון של הביצה שאינו מין בשר רק בגלל שהיא סורגת כל עוד היא סורגת אסור מ רגע שהיא לא מסורגת דמים והתנתקה גמרנו זה לא בשר לעניין נבלת האוב ולכן גם אין בו דמים ואין מה למלוח יוצא איפה שגם לעניין מליחה אם מתי אני חייב למלוח את הביצים רק אם הם עם חלמונים מסורגים ומחוברים לאשכול אז אני חייב למלוח היה ומצאתי חלמון נקי מסורגי הדם מנותק מנאשקול אף על פי שעדיין לא נעטף עם החלבון אין צורך במליחה וכל שכן חלבון שוודאי וודאי אין צורך במליחה זה מה שנראה לנו כהדין האמיתי שיוצא מדברי רבנו הלכה למעשה אם אדם ימצא הדבר הזה רבי חנינו בן הג