תגיות
27/12/07 י"ח טבת התשס"ח
הרב דן בשאלה ההלכתית האם כספים שנאספו בקופת צדקה בבית כנסת, המיועדים במקור לנזקקים, ניתנים לשימוש עבור צרכים ציבוריים אחרים. הטקסט מביא מדברי הרמב"ם והשולחן ערוך, המאפשרים לקהילה או לגבאי ממונה לשנות את ייעוד הכספים לצורכי ציבור שונים, אפילו אם לא הוגדר כך בעת הגבייה. הרב המשיב מסביר כי מנהג בתי הכנסת כיום מתאים להגדרה זו, ולכן מותר להשתמש בכספי הצדקה גם עבור פרסים לילדים, שיפור מבנה בית הכנסת וכדומה, וממליץ להתייעץ עם רב העיר לקבלת גיבוי.
קובץ שמע - מלא
Question1
מהו הנוהג המקובל כיום בבתי כנסת בנוגע לגביית כספי צדקה?
Answer1
בבתי כנסת נהוג לגבות כספים לקופת צדקה מרכזית של בית הכנסת. כספים אלו אינם מיועדים לעני מסוים, אלא מיועדים לסייע לנזקקים המגיעים לבית הכנסת, הן מבני העיר והן מאורחים.
Question2
האם מותר להשתמש בכספי קופת הצדקה של בית הכנסת למטרות שאינן סיוע ישיר לעניים?
Answer2
כן, על פי ההלכה, רשאים בני העיר או הגבאים הממונים לשנות את ייעוד כספי קופת הצדקה לצרכי ציבור שונים, ואף אם לא הוגדר ייעוד ספציפי בעת הגבייה.
Question3
אילו סוגים של צרכי ציבור נחשבים ככאלה שאפשר להשתמש עבורם בכספי הצדקה?
Answer3
צרכי ציבור יכולים להיות מגוונים וכוללים לא רק סיוע לנזקקים, אלא גם צרכים חיוניים לקהילה ולבית הכנסת עצמו, כגון רכישת ריהוט, תאורה, שיפוצים ואף הקמת שירותים ציבוריים.
Question4
מה ההבדל בין "קופה של צדקה" ו"תמחוי" המוזכרים במקור?
Answer4
"קופה של צדקה" היא גבייה שבועית קבועה המיועדת לסייע לעניי העיר באופן קבוע. הגבאים מעריכים את צורכי העניים ואת יכולת התרומה של כל אדם. "תמחוי" היא גבייה יומית, שמטרתה לספק מזון לעניים מזדמנים, בעיקר אורחים מחוץ לעיר שאין להם מה לאכול. הגבייה נעשית ממאכלים שהוכנו או נאפו באותו יום.
Question5
האם יש מגבלות על העברת כספים בין "קופה של צדקה" ו"תמחוי"?
Answer5
כן, המפרשים מסבירים שאם נגבו כספים לתמחוי והיו רק מעט עניים זרים, את העודף ניתן להעביר לקופה של צדקה של עניי העיר. באופן דומה, אם נגבו כספים לקופה של צדקה ונשארו עודפים לאחר שצרכי עניי העיר סופקו, ניתן להשתמש בעודף לתמחוי.
Question 6
אם גובים כספים לקופת צדקה פעם בשנה, האם מותר להשתמש בהם לצרכים אחרים במהלך השנה?
Answer6
כן, מכיוון שההלכה מאפשרת לשנות את ייעוד הכספים לצרכי ציבור, אין מניעה להשתמש בכספים שנגבו עבור קופת צדקה גם לצרכים אחרים של בית הכנסת והציבור במהלך השנה. רצוי לעשות הערכה של הסכום הממוצע הנדרש לצדקה מדי שנה ואת היתרה להפנות לצרכים אחרים.
Question 7
האם החלטה של גבאי הצדקה לבדם מספיקה כדי לשנות את ייעוד הכספים?
Answer7
על פי ההלכה, הגבאים מוסמכים לשנות את ייעוד הכספים. עם זאת, מומלץ וראוי שהגבאים יתייעצו עם רב בית הכנסת או רב העיר כדי לקבל גיבוי הלכתי לפעולתם ולמנוע מחלוקות עתידיות בקרב הקהילה.
Question 8
האם ישנם מקרים בהם אפילו כספים שהוקדשו למטרה מסוימת ניתן לשנות את ייעודם?
Answer 8
כן, קיימים מקרים בהם, בתנאים מסוימים, ניתן לשנות את הייעוד של כספים שהוקדשו במפורש למטרה מסוימת. עם זאת, בנוגע לקופת צדקה של בית הכנסת, מוסכם שמותר לשנות את ייעודה לצרכי ציבור אחרים.
Full text
נהוג היום בבתי כנסיות שהם מתוק שהם גובעים לקופת צדקה שיש להן שיש להם באותה בית כנסת כלומר הם גובעים לא לצורך עני זה או עני אחר ידוע אלא קובעים שיהיה להם בקופת צדקה שאם נזקקים מגיעים בין מחוץ העיר וכל שכן מן העיר שנותנים להם מאותה קופת צדקה והשואל שואל האם מותר לקחת מאותה קופת צדקה של בית הכנסת דהיינו שבעת בית הכנסת מארגן אותה וגובה אותה האם רוצה לקחת מאותה קופת צדקה כסף בשביל לתת פרסים לילדים קטנים שהם קוראים טוב שישי מתרגנים האם מותה לקחת מאותה קופת צדקה כדי לתת איזשהו סיוע לרכישת ראהות לבית הכנסת למאור לבית הכנסת לשיפוץ או נניח לשירותים במחילה בית הכנסת האם מותר או אסור ובכן במבנה של המוסדות הצדקה בישראל רבנו בפרק תשעים מלכות מתנות עניים אמר שיש מה שנקרא קופה של צדקה גובים אותה בשביל קובעים אותה כל שבוע כדי לתת מאותה קופת צדקה להעניע אותה העיר הם יודעים מי הם העניים וכמה צרכיהם. הם שמים הגבאים האלה שמים מעריכים מה היכולת של כל אדם לתת וגובים לכל אדם גבייה חד שבועית בשביל מזון חד שבועי לעניי אותה עיר. וזו נקראת קופה של צדקה ויש מה שנקרא תמחוי. תמחוי זוהי גביה חד יומית בכל יום. אם נזדמנו עניי עניים מחוץ העיר ואין להם מה לאכול, אז גובים מהבני אדם, מהתבשילים שבשלו, מהלחם שאפו ומחלקים לעמים המזמנים שיהיה להם מה לאכול. זה נקרא תמחוי. והנה רבנו כותב בפרק תשיעי מהלכות מכנות עניין הלכה זן רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותן לכל מה שירצו מצורקי מצורקי ציבור ואף על פי שלא יתנו כן בשעה שגבו ואם היה במדינה חכם גדול שהכל גובים על דעתו והוא יחלק לעניים כפי מה מה שיראה הרי זה רשאי לשנה לשנה זה כמו לשנותן אבל כך הגרסאות הקדומות לשנה אותן לכל מה שיראה לו מצורקי ציבור כלומר רבנו אומר בני העיר יכולים לעשות קופה תמחוי אם משל יש עני עניים מחוץ למקום ומה שגבו מהתמחוי לא מספיק להם יכולים למשוך מהקופה של עניה עיר ולתת להם וכן מהתמחוי לקח אחת אם נשל נשארו עודפים גבו באותו יום תבשילים ופת מבני אדם ונתנו לעניים שהיו להם באותו יום ונשאר להם הרבה עודפים יכולים למכור בעת הכסף להכניס לקופה ולעוד אלא לא רק שהם יכולים למכור לקחת מן הקופה לתמחוי או מן התמחוי לקופה הם יכולים לשנותן את היעוד שלהם לתמחוי, שלקופה לא רק מעניים לעניים מעניי עולם לעניי אותה עיר אלא לכל מה שירצו מצורקי ציבור הרי מגש אומר דווקא לצורקי עמים רבנו תם חולק עליו אומר לו אפילו כל צורקי ציבור ורבנו פסק בניגוד לרי מגש הוא לשנות אותם לכל מה שירצו מצורקי ציבור דהיינו ולא דווקא לצורקי מצווה אלא צורקי ציבור מטאל לעצמ שרוצים להתקין נורות בלילה בחוץ שלא יתקלו בני אדם בלילה או להתקין במחילה שירותים ציבוריים זה צורכי זיבור מותר ואף על פי שלא יתנו כן בשעה שגבו ואם היה במדינה חכם גדול שהכל גובין על דעתו אה הרב אמר פני אמר נותנים הוא יחלק לעניים כפי מה שיראה הרי זה אותו רב רשאי לשנה אותן לכל מה שיראה לו מצורקי ציבור ומרן בשולחן ערוך יורד דעה סימן רנ סעיף ד כותב רשאים בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשן אותם לכל מה שירצו מצורקי ציבור ואף על פי שלא יתנו כן בשעה שגבו ואם היה במדינה חכם גדול שהכל גובים על דעתו הוא יחלק לעניים כפי מה שיראה הרי הרי זה יכול לשנותו בכל מה שיראה לו מצוקי ציבור כמו רבנו הרמה אומר הגה והוא הדין לגבי המומנה מבני העיר שלא דווקא בני העיר הנציגים של בני העיר הם הרשאים לשנות אלא אם יש גבאי ממונה וזה התפקיד שלו אז סומכים עליו הוא יכול לשנות את היעוד ככמה אומר לפי זה אצלנו היום שהמנהג הוא שבכל בית כנסת מארגנים להם קופת צדקה אז יוצא איפה שהכל תלוי בגבי בית הצדקה או רב בית הכנסת אם נותנים על דעתו ואם כן השאלה היא האם מותר להוציא מאותה קופה בשביל הצרכים שאמרתי לעוד תלמידים לקרוא בתורה כן או צרכים ראיהות תאורה וכי יוצא בזה והתשובה היא חיובית כי כאמור יש להם זכות או סמכות לשנות. אלא מה? אנחנו כאן עדיין צריכים לתן את הדעת שביחס לשינוי קופה לתמחוי ותמחוי לקופה פירשו המפרשים אם גבו לתמחוי היה להם רק עניים מחוץ העיר מועטים ונשאר עודף. אז את העודף הזה אפשר לכוון לקופ לקופת הצדקה של עניה העיר. או הם גבו לעני עיר ובסוף לא צרכו כל עניה עיר. נניח שחלק מעניה עיר מסעו מחוץ העיר באותו שבוע ונשאר עודף. לגבי העודף אפשר להעביר את זה לתמחוי. כאן הרי הם גובעים פעם אחת בשנה אלה שנוהגים כן בשביל קופת הציבור. אז מי אומר לנו שמותר למשוך מאותה קופה בשביל צרכים אחרים? תשובה. קודם כל מן ההלכה משמע שאין את המגבלה הזו שהם רשאים לשנות אפילו לצורך לצרכים אחרים ולא דווקא מן המותר ב נניח שכן מקסימום לכל היותר יעשו חשבון בדרך כלל פחות או יותר כל שנה כמה הם נזקקו למשוך מאותה קופת העני קופת הצדקה ואתן נניח ישארו ושארנו ואלו תשאר הם יכולים להפנות לצרכים אחרים של הציבור כל שכן אלו שמניתי שוודאי שפיהם גם צד של מצווה בדבר כך יוצא איפה שבהחלט מותר לשנות מכספים שנגבו לקופה לקופת צדקה א לצרכים של בית הכנסת וטוב וראוי אף על פי שבאמת הגבאים עושים זאת על דעתם ומוסמכים לכך טוב וראו שהתעצו הם רב כנסת עם רב העיר על מנת שאכן באמת הפעולה גם תזכה לגיבוי שמחר מחרתיים יבוא יבוא להם מישהו ויגיד להם מה אתם עושים זה לא בסדר מה שאתם עושים לפחות שיהיה להם גיבוי בעניין הזה יש יותר מזה שאפילו אם דבר מוקדש לשם מטרה מסוימת נלמד בעתיד שבתנאים מסוימים נותן לשנות את היעוד של אותה של אותה גבייה. אבל כאמור לפחות המתכונת הזו שנקראת קופת צדקה שגובים בבתי כנסת ודאי ודאי שמותר לשנות אותן ליעודים אחרים של צורקי הציבור. רבי חני