26/12/07 י"ז טבת התשס"ח
המקור עוסק בדיני נזיקין במקרים של גזלה, כאשר נכס שנגזל ניזוק או אבד עקב כוח עליון או מעשה של צד שלישי. הדיון מתמקד בשאלה מי נושא באחריות לנזק שנגרם לנכס הגזול בנסיבות אלה: הגזלן או הנגזל. התלמוד מבחין בין "מכת מדינה" או "כוח עליון" לנזק שנגרם ישירות על ידי הגזלן או כתוצאה ממעשיו. במקרה של מכת מדינה או כוח עליון, בנכסי דלא ניידי, הגזלן פטור מתשלום, והנזק נחשב כתוצאה ממזלו הרע של הנגזל. עם זאת, המאירי מחדד כי במטלטלים, ייתכן שהגזלן יהיה חייב, מכיוון שהנגזל יכול היה להימנע מהנזק אילו הנכס לא היה נגזל מלכתחילה. דעות אלה משקפות הבנה מורכבת של אחריות משפטית במצבים של מעשה עוולה ונסיבות חיצוניות.
קובץ שמע - מלא
Question1
מה הדין במקרה של נזק לנכס דלא ניידא (קרקע) כאשר הנזק נגרם על ידי "מכת מדינה" (כוח עליון או גורם חיצוני רחב)?
Answer1
במקרה של נזק לקרקע שנגרם על ידי "מכת מדינה" - תופעה אזורית כמו פלישת כוחות זרים או כוח עליון כמו שיטפון - הדין הוא שהניזוק (בעל הקרקע) הוא הנושא בנזק. הגזלן (אם היה גזלן מלכתחילה) אומר לנגזל: "הרי שלך לפניך", כלומר, הקרקע ניצבת בפניך במצבה הנוכחי, והנזק נגרם שלא באשמתי האישית אלא כתוצאה ממצב כללי או כוח עליון. במקרה כזה, מזלו של הניזוק או חטאיו הם שגרמו לנזק, ולכן הגזלן פטור מלשלם פיצויים.
Question2
האם יש הבדל בין "מכת מדינה" שנגרמה על ידי בני אדם (כמו אנסים או גזלנים אזוריים) לבין "מכת מדינה" שהיא כוח טבע (כמו שיטפון או ברק)?
Answer2
הרמב"ם מבחין בין שני סוגים של "מכת מדינה". כאשר מדובר בתופעה אזורית שנגרמה על ידי בני אדם (כגון פלישה של גזלנים או שליחי מלך רודן), הבעלים נושא בנזק. גם כאשר מדובר בכוח טבע או כוח עליון (כגון רעידת אדמה או ברק שפגע בבית ספציפי), מכיוון שאין זה בשליטת בני אדם, הדין הוא שהבעלים נושא בנזק. הרעיון המרכזי הוא שכאשר הנזק נגרם על ידי כוח שאינו הגזלן הישיר, והוא מוגדר כ"מכת מדינה" או כוח עליון, האחריות לנזק מוטלת על בעל הנכס.
Question3
מה הדין במקרה שגזלן גזל שדה מחברו, ולאחר מכן הגיעו "מציקים" (אנסים) ולקחו את השדה מהגזלן?
Answer3
במקרה כזה, אם ה"מציקים" הם בבחינת "מכת מדינה" (תופעה אזורית), הגזלן פטור מתשלום לנגזל, ועליו לומר לו: "הרי שלך לפניך". לעומת זאת, אם ה"מציקים" אינם בגדר "מכת מדינה" אלא אירוע נקודתי, הגזלן חייב להעמיד לנגזל שדה חלופי, מכיוון שמעשהו הראשוני - הגזלה - הוא שגרם לכך שהשדה היה נתון לפגיעה.
Question4
מה הדין במקרה של נזק למטלטלין (חפצים ניידים) שנגרם על ידי "מכת מדינה" לאחר שהם נגזלו?
Answer4
המאירי מביא חידוש לגבי מטלטלין. לדעתו, אפילו אם כל בני העיר סובלים מ"מכת מדינה" שגרמה לנזק למטלטלין שנגזלו, יכול הנגזל לטעון שהיה יכול להבריח את חפציו או להימנע מהנזק בדרך אחרת (מה שאין כן בקרקע). לכן, במקרה של גזלת מטלטלין שניזוקו על ידי "מכת מדינה", סביר להניח שהגזלן יהיה חייב לשלם לנגזל, ולא יוכל לטעון שזהו כוח עליון ומזלו של הנגזל גרם לכך. האחריות עדיין רובצת על הגזלן כמי שביצע את העבירה הראשונית.
Question5
מדוע יש הבדל בין הדין בנכס דלא ניידא לנכס דניידא במקרה של "מכת מדינה"?
Answer5
ההבדל נובע מכך שבנכס דלא ניידא (קרקע), הנכס נשאר במקומו ופגיע לאירועים חיצוניים באותה מידה עבור כולם באזור. לעומת זאת, במטלטלין, יש לניזוק פוטנציאל פעולה כדי להגן על רכושו מפני סכנות מתקרבות (כגון הברחה או שינוי מקום). לכן, כאשר מטלטלין ניזוקים לאחר גזלה על ידי "מכת מדינה", הנגזל יכול לטעון שהגזלה מנעה ממנו את האפשרות להגן על רכושו, והאחריות עדיין מוטלת על הגזלן.
Question 6
מה המשמעות ההלכתית של הביטויים "מזלו גרם" או "חטאך גרמו" בהקשר של נזק?
Answer6
הביטויים "מזלו גרם" או "חטאך גרמו" משמשים בהקשר ההלכתי של נזק כדי להסביר מקרים בהם הנזק אינו נובע ישירות ממעשהו של אדם אחר, אלא כתוצאה מאירוע כללי או כוח עליון. במקרים כאלה, התפיסה היא שלניזוק לא הייתה הגנה מספקת מפני אותם כוחות, ולכן הוא נושא בתוצאות. עם זאת, הרמב"ם מדגיש שאין הכוונה בהכרח לחטא אישי, אלא יותר לחוסר מזל או היעדר הגנה מפני אותה "מכת מדינה".
Question 7
היכן בפסיקה ההלכתית ניתן למצוא את הדינים הללו?
Answer7
הדינים הללו נפסקו להלכה בדברי הרמב"ם בהלכות גזלה ואבדה, פרק תשיעי, הלכה ב', וכן בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן שע"ה, סעיפים א', ב' ו-ג'. מקורות אלו מרכזים את הדינים הנוגעים לאחריות במקרה של גזלה ונזק שנגרם על ידי גורמים חיצוניים או כוח עליון.
Question 8
מהו העיקרון המרכזי העולה מהדיון בנושא אחריות לנזק במקרים של מעורבות גזלן ו"מכת מדינה"?
Answer 8
העיקרון המרכזי הוא קביעת שרשרת האחריות לנזק. ההלכה מבחינה בין נזק ישיר שנגרם על ידי הגזלן לבין נזק משני שנגרם על ידי כוח עליון או אירוע רחב לאחר מעשה הגזלה. בנכסי דלא ניידא, אם הנזק המשני הוא תוצאה של "מכת מדינה", האחריות נופלת על הניזוק המקורי. לעומת זאת, במטלטלין, במקרים רבים, הגזלן עדיין יישא באחריות, מכיוון שמעשה הגזלה הראשוני העמיד את הרכוש במצב פגיע יותר. ההלכה מבקשת לאזן בין אחריות הגזלן למעשהו הראשוני לבין ההבנה שישנם כוחות חיצוניים שאינם בשליטתו.
Full text
למצב שבו רע נזק בין בני אדם שיש להם עסק משותף בין מרצון בין שלא מרצון כפי שתכף נראה ואז לפעמים הנזק שמתרחש מתרחש על ידי מה שנקרא בפי הבריות מכבע ת מדינה או כוח עליון ואמרנו שמבחינה הלכתית בנכסה דלונידה צריך לראות מי הוא הגורם או מיי הוא השם אם ניתן כך לנסח את הדברים שבגינו השער הזה בגינו הנזק הזה האם צד א' המזכיר או צד ב הסוחר האם הנגזר הבעלים או הגזלן צריך לראות בגין מי השער הזה או בלשון המקורות מזלו של מי גרם ואמרנו אז שהזהו הדין בנכסה דלא נידה ועותנו שלגבי נכסה דנידידה הדינים יכולים להשתנות לצורך זה ין במקורות נאמר במשנה בבקמה פרק עשירי הלכה ה הגוזל שדה מחברו ונטלוה המציקין כלומר גזלן גזל שדה מבעל מבעל השדה הדבר פשוט שהוא חייב להחזיר ואם הוא יקלקל את השדה הוא ודאי חייב לתקן זה דבר פשוט הוא הגזלן אלא מה שאותו גזלן לא נהנה מהגזלה כי באו מציקין הנסים ונטלוה ממנו אל תעטב את התפוך הוא גזל באו הנסים ולקחו ממנו את הקרקע צילקו אותו והשתלטו על הקרקע האם הוא חייב לשלם לנגזל או שמה הוא יכול לבוא לומר לו תשמע מה אני יכול לעשות זה הנסים עצו ממני נאמר במשנה אם מכת מדינה היא אומר לו הרי שלך לפניך ואם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה כלומר אם המציקין הללו הם בבחינת מכת מדינה תופעה אזורית תופעה מקומית אומר הנגזל לב נכון אני עברתי עבירה, גזלתי ממך, אבל אדוני ה גזל הזה האחרון הוא לא מגזלן נקודתי, זה תופעת מדינה ולכן אתה מזלך גרם והרי סתך לפניך טפל בוא אותם מציקים ואז המגדל יוצא מכל העניין אבל אם זה לא מכת מדינה אם זה משהו נקודתי אז ברור שהגזלן סופק את ההפסד וצריך לשלם לבעלים והוא יטפל והוא התמודד עם המציקין הללו והמשנה ממשיכה ואומרת שטפה נהר כלומר מביאה עוד אפשרות של מה שנקרא מכת מדינה לא רק מציקין לא רק אנסים אומר לו הרי שלך לפניך אומר רבנו בפרש אותה משנה השמיענו בהלכה זו שאם הייתה מכה טבעית כללית או שאינה כללית כגון שטפה נהר או שקעה או ירדו עליה ברקים שדינה כדין מכת מדינה ואינו יכול לומר לו מכה זו באה בגלל חטאך נשים לב שרבנו מתייחס למה שכתוב בגמרא מזלך גרם חטאך גרמו מזלי גרם חטאי גרמו ואינו יכול לומר לו חטאיך גרמו אז הוא אומר והרי כאילו אתה הוא הגורם לכך וחייב לשלם אלא אומר לו הרי שלך לפניך זאת אומרת שרבנו מבחין בין שני סוגי מכת מדינה מכת מדינה שבא על ידי בני אדם אז אם היא תופעה אזורית כגון מציקין אנסים גזלנים שלוחי מלך רודן או כל מיני דברים אז כיוון שזה אזורי, מי שסובק את הנזק זה הבעלים. אומר רבנו יכול להיות עוד תופעה של מכת מדינה, מה שנקרא מכת טבע, מה שנקרא כוח עליון. כגון רעידת אדמה או ברק. לא כמו שהסברתי בעבר, אומר רבנו גם מכת ברק ברק פגעה בבית הזה בלבד מאחר וזה לא בשליטת בני אדם, זה לא כמו מסיקים, זה נקרא כוח עליון. ומי שצופק זה הבעלים. כלומר, לא חייב להיות אזורי. זה תיקון ממה שאמרתי בעבר. אבל על כל פנים, כשזה נקרא ומוגדר מכת מדינה או מכת טבע או כוח עליון, אז מי שסופג את זה זה הבעלים. כי הוא אומר לו, מזלך גרם, חטאיך גרמו. אתה לא מספיק מוגן בהשליחה פרטית עליונה. אבל אם האנס האלה לא תופעת מדינה אלא משהו נקודתי אז חטאף של גזלן גרמו זה לא גרם והוא המשלם עד כאן המשנה וכך היא נפסקה להלכה בדברי הרמבם בהלכות גזלה גזלה ועבדה פרק תשיעי והלכה ב וכן בשולחן ערוך חוש משפט סימן שע סעיפים א' ב ג כל הסעיפים האלה והנה רבותיי אומר המאירי על משנה זו הערה חשובה הוא אומר ככה ומכל מקום במטלטלים אפילו את כל בני העיר אומר הנגזל אני הייתי מבריח את נכסיי מן האנסים כלומר נתאר לעצמנו שגזלן גזל מפלוני אלמוני את המכונית שלו גזל ממנו מטלטלים אחרים והנה באו הנסים מציקים אזוריים ופרצו בכל האזור גם בו מכוניות מזה ומזה וכולי כן וגם בו מטלטלים מזה ומזה עכשיו בא הנגזל ואומר לגזלן שלם לי אמר אני מצא האנשים כבר גזלו ממני את זה וזוהי מכת מדינה זו מכה אזורית ולכן הועיל וזו מכת מדינה אתה צריך לשלם את זה אומר המאירי במקרה כזה יכול הנגזל לומר מצטער מאוד מדובר כאן במטלטלין ולא בנכסה דלאניידה אלא בנחסדניה מאוד יכול להיות שכיוון שזה מטלטל או היה מגיע לי מודיעין מוקדם והייתי מבריח את נכסיי מה שאין כן בנכס לאנד הוא לא יכול להבריח או אולי הייתי נוסע לבית המדרש באותו יום ואז ממילא לא יכלו לגנוב את המכונית שלי כלומר במכת מדינה במטלטלין זה עוד לא בטוח שיתרחש העניין והועיל ולא בטוח שיתרחש העניין יוצא לו הנגזל מהטיאון הזה חטאך גרמו ואז עובר כל עובר כל הדיון על הגזלן שהוא חייבצין כי הוא הראוע עבריין והוא גזל והוא חייב אפילו באונסין ובמקרה כזה במגע בגזלן גזל מטלטלין מכוניות וכ יוצא בדברים האלה ונשדד על ידי שוד אזורי שממש פרצו לכולם לפי המאירי וזה מילטא דמסתברה שבמקרה כזה הוא ישלם הגזלן לנגזל ולא יוכל לומר לנגזל מכת מדינה היא וחטאיך גרמו אלא הגזלן הוא אשר ישלם רבי חניש ز