האם כלי שני מבשל בשבת?

בשבוע שחל עסקנו בעניין כלי הבישול ונתנו הגדרה מה היא לשיטת רבנו ההגדרה של כלי הבשול שכל שאיננו ראוי להאכל בלי בישול והבישול מכשיר אותו לאכילה הרי שבשעה שמבשלים אותו באופן שכבר מכשיר אותו להיות אכיל, זה נחשב בשול מבחינת דיני שבת ומשום כך, בדרך כלל המאכלות זקוקים לבשלול הרבה לדרגה של רתיחה גבוהה אבל יש כלי בישול כמו מליח בדג סטנון שעל ידי עירוי מכלי ראשון די בכך והם כבר נחשבים למבושלים באופן שהם ראויים לאכילה תוצאה מכך אמרנו שדברים אשר ניתן לאכול אותם או לשתות אותם גם בלי בישול ואם רוצים לבשל אותם הם לא יכנסו להגדרה של חלי הבישול אלא יכנסו להגדרה של דברים שצריכים בשול הרבה כמו הדברים הסטנדרטיים שרק על ידי רציחה על ידי רציחה ממש זה נחשב לבישול כך ביין כך בשמן כך בחלב ועוד ועוד אבל דברים שאינם ראויים לאחל בלעד בשלול והם מתבשלים מהר אלה נקראים כלבשול משום כך מן הראוי קודם כל שני דעת שני דברים חשובים א' גם הדברים אשר נחשבים לקלי הבשול עלבה דרבנו האיסור הוא בדרך של עירוי מכלי ראשון אבל אם שמים בכלי שני כלי שני אינו מבשל כלל ואפילו בדרגה ואפילו דברים שהם קלי הבישול ובאמת כך מסיק הרב יוסף בשיטת רבנו ויביע עומר חלק ז אור החיים סימן מ ואף על פי שלכאורה יש הלכה סותרת בפרק שלישי הלכות מעשרות בדברי רבנו הלכת טו שם נאמר השמן מי שירד לעוקה אף על פי שירד נותן מן העקל ומן הממל ומבין הפסים ונותן לקערה קטנה ולתמחוי לתוך התבשיל אף על פי שהוא חם מפני שאינו מתבשל בכלי שני ואם היה חם ביותר כדי שיכווה את היד לא יתן לתוכו מפני שהוא מתבשל ורואים מכאן שנותנים כאן שמן בתוך כלי שני לא עירוי מכלי ראשון אם הכלי שני חם בחדר שהיד נחות ממנו אין לצאת את ה שמן לתוך הכלי שני הזה מפני שהוא מתבשל וזה סותר את מה שאמרנו שהאיסור בשבת לתת על כלי הבשול זה עירוי מכלי ראשון אסור בוודאי ודאי לשים אותו בכלי ראשון ממש זה אפילו כבדי הבישול אסור לשים בכלי ראשון כי כלי ראשון מבשל אבל עירוי מכלי ראשון מבשל כדי קליפה אז כל הבישול כדי קליפה שלהם זה בשול ממש. ולכן בעירוי אסור, בכלי שני שלא מבשל בכלל, אמרנו שאין אין איסור. והנה כאן בפרק שלישי מלכות מעשרות רואים שאם החום של המאכל שנמצא בכלי שני הוא כדי שהיד נחת ממנו, אין לתת את השמן בתוכו מפני שהוא מתבשל. באמת כבר מורי העיר שם בבצק שלא מדובר שם בדיני שבת אלא בדין שהבישול גומר דהיינו זה כבר גמר מלאכה מכשיר אותו לחייב אותו בתרומות מעשרות אזי לגבי תרומות ומעשרות כלי שני שהוא יש בו חום שהיד נחת ממנו זה דרגה של בישול שכבר מחייבת בהפרשת תרומות מעשרות לדיני שבת זה לא גדר של בישול אבל לגבי תרומות מעשרות זה גדר של בישול שהרי מצאנו שם שאפילו מליח הם מולחים אותו הוא כבר ראוי ומתחייה בתומות מעשרות יש כמה קובעים למעשר בישול מליחה ועוד אז אלה הם גדרים שונים ואין להביא ראיה מדיני בישול של תרומות מעשרות לדיני בשול של שבת לכן אנו חוזרים חזר שאין לנו איסור בכלי שני אפילו בכלי הבישול. כל ששמים בכלי שני אפילו כלי הבישול אין בהם שום איסור לפי רבנו לעניין דיני שבת. ומכאן אנחנו מוסיפים עוד הערה. הרבה מאוד התלבטו הפוסקים גם הרבודה יוסף באותה התשובה וגם בילקות יוסף בסימן שני. יח. הבי אוסף וגם שמירת שבת ככה ופרק חלק א' פרק א' סעיף מו בעניין עירוי מכלי ראשון לעניין לערות עלה ת הרי לכאורה אם אני שם עלה ת שעדיין לא יתבשלו מערב שבת למשל שקית תה ואני מערה עליה העירוי הוא מכלי א זה נקרא מבשל כדי קליפה עכשיו אם ת נחשב מקלי הבישול אסור להראות אבל אם אני שם את המים החמים ואחר כך אני שם את השקית תקרא כלי שני אז אפילו שהוא מקלה הבישול בוודאי וודאי מותר לשים בתוכו היו כאלה שאמרו לו אם המים חמים מאוד אפלו בכלי שני אין לשים בו כלי בישול תוצאה מאותה לחבר פעם בן חוד מעשרות אין לשים בו כלי הבשול ולכן הם מחייבים כלי שלישי לא כלי שני אלא כלי שלישי או עירוי מכלי שני כלומר בעיית התה בשבת הפכה להיות בעיה כל כך קשה כל כך כבדה כבר קראנו בדברי מורי הערה מעלפת מאוד מאוד שהוא אומר שעלי התה אף אחד לא מבשל אותו בשביל אוכלם בטור שכאלה. מי צריך אותם בכלל? זורקים אותם בסוף. כל מה שצריכים מהם את צבעם ואת טעמם ולא יותר. ואת צבעם ואת טעמם ניתן להוציא מהם גם בלי חום אלא בשרייה במים מים רגילים משרייה ממושכת. רק אנחנו דור של מהר, דור של עכשיו הכל מיידי. רוצים מידיות אז לוקחים חם כדי שהכל יהיה מהר. אבל אבל אנחנו יכולים להגיע לאותה רמה להוציא תמצית של תשריה בצונן אם היא שריה מושכת אז מאחר ולא לא מתכוונים לבשל ואין צריכים את הבשול הזה לא מעניין אותנו הבישול הזה אז מצד הדין מותר רק ראינו שמורי חולק כבוד לכל הרבנים שעסרו וכל כך החמירו אמר אמרתי דבריי להלכה ולא למעשה בצד המעשי צריך להיות זהיר אנחנו שקוראים את הדברים של מורי קוראים את הדברים של פוסקי ההלכה השונים לפחות לפחות מתייצבים ברמה כדלקמן א' למזוג את המים החמים ואחר כך לשים את כסקית ה כי זה כלי שני ואין לנו שום חשש מכלי שני וכבר הסברנו את ההלכה בהלכות מעשר עכשיו היה והמערח שלך שם את השקית תה וערה מכלי ראשון כדאי הוא מורי בשעת הדוחק לסמוך עליו כדי לא פגוע בכבודו של המארח אם הוא יעלב אם הוא יעלב אם אתה יכול לבוא לומר לא אני לא שותה תה אני שותה מים אני זה כבר משהו אחר אבל כדאי הוא מורי לסמוך עליו בנצוות כאלה כדי לא לפגוע בכבוד המרח הנה ככן משפטי השם צדיקים וישרים תמיד צריך למצוא את האיזון בין מה שאנחנו יודעים ברמת העיקרון ובין הייסום המעשי ברמת הלכתחילה וברמת הדעבד ושעת הדחק רבי חנן עד H