תגיות
21/09/07 ט' תשרי התשס"ח
הרב דן בהדלקת נרות בערב יום הכיפורים, במיוחד כאשר הוא חל בשבת. הוא מציין הבדלים במנהגים בין אשכנזים לספרדים בנוגע לברכה הנאמרת. הטקסט מציג חידוש הלכתי המחייב הדלקה עם ברכה גם כשאין אכילה, בגלל טעמים נוספים כמו שלום בית. דברי הרב המובאים מדגישים את חשיבות המנהג אף בנסיבות אלו.
קובץ שמע - מלא
מקור: קטעים מקובץ שמע "17570.MP3" (תמלול חלקי)
נושא מרכזי: הדיון עוסק במצוות הדלקת נרות בערב יום הכיפורים כאשר הוא חל ביום שבת, תוך התמקדות בהבדלים בין מנהגים, הצורך בברכה, והחידוש ההלכתי הכרוך בכך בהקשר של טעמי המצווה.
נקודות ומובאות מרכזיות:
- חובת הדלקת נרות: הדובר מציין כי "היום חובה בערב יום הכיפורים הדלקת נרות לערב יום הכיפורים". הוא מוסיף כי בעבר, הדלקת הנרות בערב יום הכיפורים (שלא חל בשבת) הייתה תלויה במנהג, ומי שנהג להדליק עשה זאת "בלי ברכה".
- הדלקה עם ברכה בשל שבת: כאשר ערב יום הכיפורים חל בשבת, המצב שונה: "אבל היום עם ברכה בגלל שבת". הסיבה לכך היא קדושת השבת והחובה להדליק נרות לכבודה.
- חילוקי מנהגים בין אשכנזים לספרדים: הדובר מתייחס למנהגים שונים בנוסח הברכה: "יש מאתנו אשכנזים והספרדים שנהגו לומר להדליק נר לכבוד שבת ויום הכיפורים אצלנו איננו כן אלא אומרים להדליק נר של שבת בלי יום זה עיקר החיוב." כלומר, יש הנוהגים לכלול את יום הכיפורים בברכה, אך מנהג אחר הוא להתמקד בהדלקת נר של שבת בלבד, וזהו "עיקר החיוב".
- חידוש הלכתי למרות היעדר טעם האכילה: נקודה מרכזית בדברי הדובר היא החידוש ההלכתי בנוגע לברכה. הוא מסביר כי "אף על פי שאחד הטעמים של הדלקת הנרות לשבת הוא האכילה אבל מאחר יש כמה טעמים ביניהם שלום בית ועוד כמה טעמים אומר מורי חובה להדליק עם ברכה למרות שאין את גורם האכילה וזהו חידוש גדול וחשוב ואמיתי רבי חנן בן".
- הדובר מציין שטעם מרכזי בהדלקת נרות שבת הוא "האכילה", כלומר, הכנת האווירה והתאורה לסעודות השבת.
- למרות זאת, בערב יום הכיפורים החל בשבת, אין אכילה.
- על אף היעדר טעם האכילה, הרב שלו (המכונה "מורי") קובע שיש "חובה להדליק עם ברכה" בשל טעמים אחרים של המצווה, כגון "שלום בית".
- הדובר מדגיש כי זוהי "חידוש גדול וחשוב ואמיתי".
- ציטוט משם הרב חנן בן: הדובר מסיים את הקטע בציטוט "רבי חנן בן", דבר המרמז שאולי החידוש ההלכתי או מקור דברי הרב מיוחס לרב זה.
סיכום:
קטע השמע דן בסוגיה ההלכתית של הדלקת נרות בערב יום הכיפורים כאשר הוא חל בשבת. הדובר מסביר את החובה להדליק נרות עם ברכה בשל קדושת השבת, תוך התייחסות למנהגים שונים בנוסח הברכה. הנקודה המרכזית היא החידוש ההלכתי המחייב הדלקת נרות עם ברכה למרות היעדר טעם האכילה (מאחר ויום הכיפורים הוא צום), וזאת בשל טעמים אחרים של מצוות הדלקת נרות, כגון שלום בית. חידוש זה מיוחס על ידי הרב שלו והדובר רואה בו דבר גדול וחשוב. הקטע מסתיים בהזכרת השם רבי חנן בן, שייתכן ויש לו קשר לסוגיה.
Question1
האם קיימת חובה להדליק נרות בערב יום הכיפורים כאשר הוא חל בשבת?
Answer1
כן, קיימת חובה להדליק נרות בערב יום הכיפורים שחל בשבת.
Question2
האם מדליקים נרות אלה עם ברכה?
Answer2
כן, מדליקים נרות אלה עם ברכה, בניגוד למנהג שהיה קיים בעבר בערב יום הכיפורים שלא חל בשבת, בו נהגו להדליק נרות ללא ברכה. הסיבה לכך היא קדושת השבת.
Question3
מהי הנוסח המיוחד של הברכה כאשר מדליקים נרות בערב יום הכיפורים שחל בשבת?
Answer3
ישנם מנהגים שונים. ישנם אשכנזים וספרדים שנהגו לומר "להדליק נר לכבוד שבת ויום הכיפורים". אולם, המנהג המקובל הוא לומר "להדליק נר של שבת" בלבד, מכיוון שזוהי עיקר החובה.
Question4
מדוע מברכים על הדלקת הנרות גם כאשר יום הכיפורים הוא יום צום ואין עניין של אכילה?
Answer4
אף על פי שאחד הטעמים להדלקת נרות שבת הוא הכנת האווירה לסעודות השבת, קיימים טעמים נוספים להדלקת הנרות, כגון שלום בית. לכן, גם כאשר אין את גורם האכילה בגלל צום יום הכיפורים, עדיין קיימת חובה להדליק נרות עם ברכה בשל קדושת השבת וטעמים נוספים אלה.
Question5
האם יש בכך חידוש הלכתי?
Answer5
כן, העובדה שמברכים על הדלקת הנרות בערב יום הכיפורים שחל בשבת, למרות שאין את עניין האכילה, נחשבת לחידוש גדול, חשוב ואמיתי.
Question 6
מהו הטעם העיקרי להדלקת נרות שבת באופן כללי?
Answer6
אחד הטעמים העיקריים להדלקת נרות שבת הוא כדי שתהיה אווירה נעימה ומוארת לצורך האכילה בסעודות השבת.
Question 7
האם קיימים טעמים נוספים להדלקת נרות שבת?
Answer7
כן, קיימים טעמים נוספים להדלקת נרות שבת, ביניהם השגת שלום בית.
Question 8
מי הרב המובא כמקור לחידוש ההלכתי בנושא הדלקת הנרות בערב יום הכיפורים שחל בשבת?
Answer 8
הרב המובא כמקור לחידוש ההלכתי הוא רבי חנן בן.
קובץ שמע - TXT
17570.txt
(892 bytes)