המנהג שאין נפילת פנים בערב יום הכפורים

ערב יום הכיפורים שנת כ תשס"ח יום אדיר בימי שנה יום שהוא כליחה ומחילה לכל עוונות עמו בית ישראל השכמנוקום לשפוך תחינה לפניו יתברך אבל לא נפלנו על פנינו ולא אמרנו את החנון לא בא שמורת ולא בתפילת שחרית משום שמעריץ סידורו עץ חיים כתב ואין נופלים על פניהם לא באשמורת ולא בשחרית אף על פי שבערב ראש השנה נופלים באשמורת בערב יום באשמורת בערב יום הכיפורים אינו כן יום טוב גמור הוא כלומר מריץ עצמו מרגיש שיש כאן מה משהו קצת לכאורה קשה שהרי בערב ראש השנה הוא אמר שנופלים על פניהם באשמורות ורק בשחרית לא ואילו כאן הוא אומר אין נופלים על פניהם לא באשמורת ולא בשחרית ותרץ ואמר כיוון שערב יום הכיפורים נחשב ליום טוב גמור הוא באמת הביטוי יום טוב גמור הוא קצת קשה. הכוונה היא שמדין תורה אסור להתענות ביום הזה, אלא מצווה לאכול בו. אבל לא שהכוונה שהוא בהגדרה של יום טוב, שהרי איננו אסור, איננו אסור בעשיית מלאכה, אין בו קידוש, אין בו כלום. רק זה, רק זה שהכוונה שאוכלים בו בערב יום הכיפורים על דרך מה שאמרו כל האוכל בערב יום הכיפורים בתשיעי מעלה עליו בכתוב כאילו צם תשעי ועשירי אבל לא מעבר לזה ובאמת כבר מורי דוד נכדו של מהריץ בהגהות על סידור עץ חיים אז הוא בעצמו כותב ויש מקשים על דברי מהריץ דנהיגה אף ביום הכיפור ליפול על פניהם ולא שייך טעמה כל יום שאין אומרים בו תחנון אין אומרים במ של אמש נפילת פנים וצדקך דה אף יום הכיפורים עצמו מתחננים ונופלים על פניהם ולמה בערב שלו אין אומרים נפילת פנים כלומר אומר מורידוד נכדו של מעריץ פלא הרי ביום שבת שאין אומרים תחנון אז ממילא גם במנחה של פניו לא אומרים תחנון אבל יום הכיפורים עצמו כל הזמן אומרים תחנון אפילו בערב אפילו בלילה אומרים תחנון ערבית שחרית מוסף מנחה נעילה כל הזמן אומרים תחנון אז מה שיך לומר שמנחה שלו לא יאמרו תחנון וכל שכן בול שכן שחרית שלו וכל שכן באשמורת כך הוא מקשה והוא משיב ואומר והטעם שמן הדין היה ראוי לאכול להתענג בו כי הוא יום טוב ולפי שהוא צום הקדימו אכילה בתענוג שלו והוא יום טוב וכמו שכתב מאריה בספר מנורת המאור ולבוש בסימן תרט כלומר ה חוזר חזרה בגלל שנתנו ליום הזה עצמו לא דין של ערב שבת אלא דין של יום טוב בגלל שמצווה לאכול בו ולכן כאמור לא אומרים בו לא נפילת הפנים לא שח לא מנחה ואפילו כבר באשמורת אין אומרים בו. כלומר נכנע מורי דוד נכד המעריץ לדברי סבו למרות שכאמור התירוץ איננו מיישב את עוצמת הקושיה ומורי שמעון סלוח שהוציא את סידור עץ חיים שהוא משושלת מעריץ כותב כאן אלה הקושיה עם התירוץ והמקשים האלו לא עינו בדברי מהריץ בתשובה בחלק ג סימן קנ ש סובר שלא מן הטעמים אלו אין אומרים צדקתך או נפילת פנים כך קושיה מעיקרה לתא דהיינו הוא מתכוון למה שהובא בפעולת צדיק בחלק גסימן קנ ששם מעריץ הביא טעמים אחרים מדוע אן אומרים צדקתך ביום א ביום כזה או אין נופ פניהם והוא מיישב שיטם שלו מתי אומרים צדקתך ומתי אין אומרים צדקתך והריך בזה שם והוא אומר שהטעמים שנאמרו שם הם הם אשר אולי מסלקים את הקושיה כנגד מעריץ בין כך ובין כך הקושיה היא גדולה יותר שהרי אנחנו יום הכיפורים השנה ה ביום שבת קודש. אם מעריץ קורא לערב יום הכיפורים, זה לא הוא בלבד. הוא הלך בעקבות פוסקים מסוימים, קורא לערב יום טוב, יום טוב, יום טוב גמור בגלל שמצווה לאכול בו. אין לך יום שמן התורה אסור לטענות בו ושצריכים לאכול ולא סתם לאכול, אלא שלוש סעודות כמו יום שבת. בכבודו בעצמו. והנה בגלל יום הכיפורים אנחנו צמים אפילו בשבת. ובגלל יום הכיפורים אנחנו נופלים על פנינו ביום השבת עצמו. ביום השבת עצמו. מה יש לנו יותר גדול מכך כדי להראות איך בגלל יום הכיפורים שצריך להראות הכנאה לפניו יתברך? הכל נטחה מפני הדבר הזה. הכל נטחה. זאת ועוד הרי אנחנו אמרנו לפי מעריץ אבינו מלכנו והרי בראש השנה בימים עברו לא היו אומרים אבינו מלכנו בראש השנה רק מאוחר יותר נכנס המנהג הזה ובראש השנה שחל בשבת למרות שמוחר יותר הוכנס המנהג לומר אבינו מלכנו אבל בראש השנה שחל שבת לא אומרים אבינו מלכנו והנה היום אומרים אבינו מלכנו להראות לנו שהמנהגים האלה יש בהם סתירות פנימיות הם לא קלים. רבנו בהלכות תפילה פרק חמישי הלכה טו כותב מנהג פשוט בכל ישראל שאין נפילת פנים בשבתות ובמועדות ולא בראש השנה ולא בראשי חודשים וחנוכה ופורים ולא במנחה של ערבי שבתות וימים טובים בגלל שבתות אז במנחה לא אומרים זה אפילו רבנו כבר אומר את הדבר הזה ולא בערבית שבכל יום ויש יחידים שנופלים על פניהם בערבית וביום הכיפורים בלבד נופלים על פניהם בכל תפילה ותפילה מפני שהוא יום תחינה ובקשה ותענית ואם כן הוא אשר אמרנו רבנו מדבר שלא נופלים במנחה בערב שבת בגלל שבת אבל הרי בשבת זו בגלל יום כיפורים אנחנו נופלים על פנינו אפילו בערבית בכל תפילה הוא תפילה אז ממילא כבר אין את הדין של מנחה של ערב שבת בגלל שבת אז אם במנחת צריך ליפול על פנינו בוודאי בשחרית שהיא הרבה יותר חוקה בוודאי באשמורת אבל למרות כל זאת לא נפלנו על פנינו א' בגלל שמאריץ אמר שנית למרות שכבר בת קליל זה לא מופיע ולמרות שזה לא תואם את שיטת רבנו א' בגלל שמאריץ אמר שנית בגלל שבאמת גם בדברים האלה יש בני אדם שזה עלולים להקפיד וגורם מחלוקת ואומנם אלה ש מקפידים הרבה פעמים הם מקפידים מתוך זה שלא בררו את הסוגיה כהלכתה היטב היטב אבל גדול הוא השלום אבל מצד הדין כאמור אין לך יותר דבר גדול ונהדר שאנחנו ממש ברצף של תחינות והכנאה מכעת הרי כבר במנחה אנחנו היום נלך לומר וידוי למרות שהוידויים הם עיקרם ביום הכיפורים שם חס וחלילה אולי אולי אדם יחנק בעוד המפסקת ולא יספיק להתוודות כלומר כל המרבה בתחינות בימים האלה ובהכנעה לפניו יתברך ל וכדי לטהר את נפשו מגיעולי החטאים והתאוות והיצרים הרי זה משובח אבל כאמור למרות הכל גדול הוא השלום ומעניין לעניין צורו מורי ורבותיי אפילו אשכנזים אפילו הספרדים כותבים בספריהם שהיום מצווה להתעטף בטלית מבעוד יום ולברך עליו ולברך עליו כלומר עכשיו הם חוברים אלינו אנחנו מנהגנו כל שבת לא רק ביום הכיפורים כל שבת כל יום טוב כל ראש שנה שאנחנו עטובים בטלית מן הבית עד לבית הכנסת עכשיו ברוך השם הם חוברים אלינו כל עמך בית ישראל, כל עמך בית ישראל יוצאים עטופים בקליטות מבתיהם לבתי כנסת ממש כמלאכי השרת דעקה יש מאחנו מבלי דעת שכבר הורגלו להוריד את עדיים עליהם ולא מתעתבים אתות בליל שבת בגלל שראו את האשכנזים ואת הספרדים ונהגו כמותם אז כאן הם יודעים שבלי יום הכיפורים תעו טלית מרב הכאב מביאים את הטלית תחת שחיים עד לבית הכנסת ושם מתעטפים לא היום רבותיי מצווה שיהיה לנו עוד ברכה מבעוד יום לברך ונצא עטופים בתליטות בני אדם יכולים לראות זאת בבני ברק בירושלים אתם תראו כולם אשכנזים ספרדים תימנים כולם יוצאים מבתיהם בערב יום כיפור כל אחד ואחד עטוף בטליתות מלאכי השר לכן צריך לפרסם זאת בקרב כל החברים כדי שנוכל כולנו להיות מלאכי השרת ולזכות בהשראת שכינה על מנת שנוכל להטהר. מוריי ורבותיי אחרון אחרון חביב היום כל אחד ואחד ישום את עצמו ימות עצמו את מי הוא עליו למי הוא חייב על מנת לפרוע חובות על מנת לסלק עוש קים על מנת לבקש סליחה ו הקדוש ברוך הוא איננו מכפר לנו אלא אם כן נבקש סליחה מחברנו אני מבקש מכם אם יש מישהו שאני חייב לו מרוב תרדותיי אני ממש שוכח הנה היום נדרתי 30 לא היה לי כעת אני מנסה ואם לא אני מבקש משמעון להזכיר לי מרוב תרדותיני עלול לשכוח אה דורון אני חייב לך תגיד או כאלה דברים חייבים לפרוע ועל כל פנים במידה ומישהו נעלב מערתי או הוא חושב שלא שמתי לב אליו או כיוצא בדברים האלה יאמר לי ואני אבקש ממנו סליחה בפנים בפנים ועל כל פנים אני מבקש מכל מי שמתבייש לומר לי אני מבקש ממנו מחילה סליחה וכפרה והקדוש ברוך הוא יחוז עלינו וימחל ויסלח ויכפר לכל רבי חגודה סעודה מפסקת יש לסיים רבותיי את ה