טיפול בשיניים תותבות בשבת ויום טוב

1. מעמדם המיוחד של ימי ראש השנה והצורך בהכנה:

• הדובר פותח בהדגשת קרבתו של "יום הדין" ובמעמדם הייחודי של ימי ראש השנה, מעבר לדין האישי שמתקיים בכל יום ושעה.
• הוא קורא להתכונן היטב, לא רק בהכנת צורכי האוכל ("בחומר להכין את צורקי הימים הללו"), אלא גם בהיבט הרוחני וההלכתי ("וגם ברוח. ומשום כך אנחנו צריכים לדאוג לצד ההלכתי של הימים האלה").

2. עירובי תבשילין:

• בהתייחסות לסמיכות ראש השנה לשבת (חמישי ושישי - ימי טוב, שבת), הדובר מציין את הצורך לעשות עירובי תבשילין כבר ביום חמישי.
• הוא מסביר את מהות העירוב: "לקחת תבשיל ונהגו להוסיף פת ולברך. אשר קצנו צותיו וציונו על הפרש על עירובי תבשילין ואומר בעירוב זה יותר לנו לבשל להכין לעשות את כל צרכנו".
• הודגש הצורך לשמור את התבשיל של העירוב עד סוף יום שישי, כאישור לסיום ההכנות לשבת ("התבשיל צריך להישמר עד תום יום שישי שאז אנחנו בטוחים שכבר נסתיימו כל ההכנות לשבת לכן מומלץ לעשות ביצה קשה או א צלי שהוא יבש שמונח במקום שלא טועים, לא לוקחים את זה בטעות משם ואוכלים את זה בטרם עת").

3. הכנות נוספות ליום טוב ושבת:

• הדלקת נר ל-48 שעות (או יותר): לאור האיסור להבעיר אש ביום טוב, מודגשת החשיבות של הדלקת נר שיספיק לשני ימי החג ("כיוון שאסור להבעיר אש ביום טוב, לכן יש להדליק נר שהוא מחזיק מעמד 48 שעות או יותר ויש היום גם יותר וכך תהיה לו תהיה לו אש מצויה שממנו ימשוך אש במשך שני הימים אלע").
• הכנת מערכות השעונים: יש להתאים את השעונים לצורכי הבישול ולאפשר חימום נוסף ביום שישי לכבוד שבת ("דבר נוסף להתקין את מערכות השעונים כדי שיכונן אותם לצורקי הבישול אוכדי שיוכל גם לחונן עוד טעם ביום שישי לכבוד שבת").
• פינוי אפר מתנורים: הדובר מציין שאין הוראה מפורשת לגבי פינוי אפר מתנורים ביום טוב, אך מזכיר את הצורך לפנות שאריות הצטברות מאפייה ("לא יש לך מפורשת בעניין התנורים זה לא שם צריך לפנות את האפרשם כן אפר וכל הדברים שמצטברים שמוש אפיה אוב כן").

4. מהות קדושת שני ימי ראש השנה כ"יום אחד ארוך":

• הדובר מסביר את ההתייחסות לשני ימי ראש השנה כקדושה אחת ארוכה, ומביא כדוגמה ביצה שנולדה ביום טוב ראשון, שאסורה ביום השני ("ראש השנה הוא שני ימים שהם יום אחד יום אחד ארוך ולכן הדוגמה שנותנים בדרך כלל, ביצה שנולדה ביום טוב ראשון אסורה בשני בגלל שהם קדושה אחת ארוכה אבל זה רק לחומרה בכיוון הזה צריך להחמיר").
• לעומת זאת, יש להקפיד שביום חמישי מכינים רק לצורכי יום חמישי, וביום שישי (מערב חמישי) מכינים לצורכי שישי ושבת ("ביום רבי חמישי עושים צורקי יום חמישי בלבד אסור לעשות ביום חמישי צורכי יום שישי ולא צורכי שבת אז יש לזכור ביום חמישי מותר הכל לעשות מה שמותר לפי ההלכה לפי דיני יום טוב אך ורק לצורקי יום חמישי ואילו יום שישי דהיינו מיום חמישי בערב אחרי צת הכוכבים אז מותר להכין צורקי שישי צורכי שבת").

5. דין שימוש באבקת שיניים תותבות ביום טוב:

• הדובר מעלה שאלה הלכתית הנוגעת לאדם חסר שיניים המשתמש בשיניים תותבות ובאבקה דביקה כדי לייצב אותן ולאפשר אכילה ותקיעה בשופר.
• הוא מביא את דעתו של הרב צבי פסח פרנק זצ"ל בנוגע לשבת, שם הדבקת השיניים נחשבת כ подобие בנייה ("יש בדבק הזה הדבקת השיניים התותבות מעין בניין שהרי הוא בונה את השיניים אז זה דבר שהוא אסור בשבת").
• הרב פרנק התייחס לדבק שהחזיק מעמד לשעה-שעתיים, ובניין לשעה אינו בניין מדין תורה, אלא איסור חכמים.
• הדובר דן בשאלה האם ביום טוב, כאשר יש צורך ב"בניין" לצורך "אוכל נפש" (אף שתיקון השיניים הוא "מכשירי אוכל נפש"), הדבר מותר. התורה התירה מלאכות לצורך אוכל נפש, אך יש מחלוקת לגבי מכשירי אוכל נפש שלא ניתן היה להכינם מערב יום טוב.
• הדובר מביא את הדעה המקלה, לפיה מכיוון שהשיניים מסייעות לאכילה ("אוכל נפש מהותי"), ובניין לשבע-שמונה שעות (כפי שהדבק מחזיק כיום) נחשב כ"בניין לשעה" (לפי החתם סופר, כל דבר שאינו מחזיק יום שלם), ובכל מקרה לא היה מחזיק מעמד משלושת הימים גם אם הודבק מערב ראש השנה, נראה שהדבר מותר הן לצורך אכילה והן לצורך תקיעה.
• הוא מוסיף ראיה מדברי הרמב"ם בנוגע לפינוי אפר מתנור כאשר הדבר הכרחי לאפייה או צלייה ("אם אי אפשר לאפות בו או לצלוט אלא אם כן גרף מותר"). בדומה, אם השימוש באבקה הכרחי לאכילה ולשמחת יום טוב, הדבר מותר.
• במיוחד מציין הדובר את המקרה של תקיעת שופר, שבו השימוש בשיניים תותבות מאפשר מצווה וזיכוי הרבים ("בכל שכן אם גם הוא תוקע שאז הוא מזכה את הרבים").

6. הַתָּרַת נְדָרִים לאחר התפילה:

• בסיום דבריו, הדובר מזכיר את קיום הַתָּרַת נְדָרִים לאחר התפילה ומציין את חלוקת הקהל לקבוצות לצורך זה ("כמובן בתום התפילה אנחנו נאמר הטרת נדרים לצורך זה אנחנו נחלק לש ש קבוצות. הקבוצה אחת זה מצא").

בסיכום, הקלטת עוסקת בהכנות המעשיות וההלכתיות לקראת ראש השנה ושבת, תוך שימת דגש על עירובי תבשילין, הדלקת נר, הכנת שעונים, ודיון הלכתי מעניין בשאלת השימוש באבקת שיניים תותבות ביום טוב לצורך אכילה ותקיעת שופר. הדובר מדגיש את חשיבות ההכנה הרוחנית וההלכתית לקראת ימים קדושים אלה.