דילוג לתוכן העיקרי

ברכת הגומל לנשים

אודה לכת"ר אם יאיר את עיני בעניין ברכת הגומל לנשים.
מארי כותב לגבי יולדת, שלא נהגו לברך, ומביא שני טעמים, א. שאין זו בגדר "אוילים מדרך פשעם וגו'". ב. שאין זה דרכה לברך בפני עשרה משום כל כבודה. ואילו לפי הטעם הראשון סתם אשה חולה שנתרפאה או יצאה מבית האסורים וכו', עליה לברך. ואילו לטעם השני כלל כלל לא. ובכן יורנו רבנו הלכה למעשה בנושא. וכט"ס

האם מותר לסלסל פיאות הראש עם מכונה המיועדת לכך?

לרבנו הקדוש והיקר

השלום והברכה,

זכיתי להמשיך מנהג אבותי בגידול פיאות הראש אך לצערי לא זכיתי ל"קווצותיו תלתלים שחורות" ושיערי חלק ברובו.
עקב כך אני נוהג לשים אותם מאחורי האוזניים אך הפיאות "קופצות" החוצה.
דבר זה מצר לי מאוד במיוחד לחשש חילול השם בפגישות עם חילונים.
דבר זה חוזר על עצמו עם ילדי הקטנים.

האם מותר להשתמש במכשיר שמסלסל את השיער או מרכך אותו באופן מיוחד
או שיש לחוש משום "ולא ילבש גבר שמלת אישה"?

והאם ניתן להסתייע בכך שאבותינו נהגו לשמן את הפיאות או לסלסל אותם על מקל וכדומה?

בברכת רק חזק ואמץ!

האם מותר לקרות קרית שמע כנגד שער אשתו?

תוכן

כיצד יסביר הרמב"ם ההיתר לקרות ק"ש כנגד שער אשה למרות שבגמרא שם נאמר:"שער באשה ערווה"?

החולקים על שיטתו של הרמב"ם ואוסרים ק"ש כנגד שער האשה, מדוע לשיטתם החשיבו שער הרווקה שלא כערווה?

עד מתי נחשב שער האשה הנשואה לערווה, האם גם אחרי שנקצץ לצורך יצירת פאה נכרית?

הנוסע בתחבורה ציבורית ולעתים מתחכך עם נשים בגלל הצפיפות והדוחק, האם רשאי לשמש כש"צ?

תוכן

האם בנסיבות אלו נחשבת נגיעה זו בנשים שלא לרצונו כאיסור נגיעה בעריות?

כיצד רשאי רופא לטפל בנשים והרי מדובר לשיטת הרמב"ם באיסור דאורייתא של אביזרייהו דעריות?

מה עדיף בתחבורה הציבורית, לשבת ליד אשה או לעמוד ולהתחכך עם נשים בדוחק?

ישוב שתושביו שומרי מצוות, היש להנהיג הפרדה בין גברים לנשים בישיבה בתחבורה ציבורית או בהליכה במדרכות?

תוכן

 

היש לחברה חילונית נאורה קווים אדומים, האם בחברה שכזו יסכימו לתופעה של שימוש באשה כחפץ לצרכי פרסומות וכד'?

"לא יהלך אדם אחרי אשה בדרך ואפילו אשתו.." האמנם לפי פשוטו או שישנן נסיבות שחכמי ישראל אף מחייבים ללכת אחרי האשה?

מה מכובד יותר עבור הנשים, נסיעה ב"קווי מהדרין" או בצפיפות באוטובוס בתנאים של חיכוך גופני עם גברים עד כדי "הטרדה מינית"?

חינוך

בס"ד לכבוד הרב שלום וברכה,
אני עוסק בחינוך ומבקש לכתוב עבודה לשאלה הלכתית שעולה מספר פעמים במסגרת עבודתי החינוכית:
1. בעבודתי החינוכית בגיל הנערות אני נתקל במקרים בהם אני מתלבט האם עפ"י ההלכה מותר או רצוי "לוותר" או להעלים עין מאי קיום חלק מהמצוות על מנת להרוויח את קיומם של מצוות אחרות, כאשר כמובן המטרה היא למשוך אותו לקיום כל המצוות, שחלילה לא יפרוק עול. מספר דוגמאות:
א. תלמיד שאינו מתחבר לתפילה ואינו חפץ להתפלל ואני כמחנך רוצה לאפשר לו לוותר על חלק מהתפילות, בכדי שיתחייב להתפלל לפחות תפילה אחת.

מדוע שונים דיני לווית האיש הנפטר לבית עולמו מדיני לווית האשה הנפטרת?

תוכן

"סמוך למיתתה קבורתה", האמנם? והרי נאמר בהלכה שיש להספיד האשה כפי שנוהגים להספיד את האיש?

מהו המנהג הקדום ומהן טעמן של המנהגים המתייחסים למלווים את מיטת האיש בלבד?

חליצת כתף וחליצת מנעלים, היש הבדל בין האבלים על האיש הנפטר או על האשה הנפטרת?

מה לעשות

שלום לכבוד הרב אני בחור ישיבה במשך שנה לפני שנכנסתי לישיבה הייתי עם מישהי ונפרדנו בגלל התשובה שלי יצא לנו לדבר לפני החג לאחל שנה טובה אחד לשני ועוד פעם הרגש הציף אותי והרגשתי את מה שהרגשתי לפני שנה צר לי להגיד אבל אני מאוהב אני ממש מתוסכל מהמצב הזה מה לעשות חייב לציין שהמטרה שלי וגם שלה לפי מה שהבנתי שהיא תחזור בתשובה קשה לה ללכת ללמוד במדרשיה מסודרת אבל היא מוכנה לשמור שבת ללכת בצניעות היא מוכנה ללכת לשיעור תורה קבוע ולנתק איתה תקשר ממש קשה לי אני מרגיש שזה הזיווג שלי

Subscribe to צניעות