ברכת "השכיבנו"
שלום לכבוד הרב
רבינו כותב בסדר התפילה: "ברכה אחרונה שלאחר קרית שמע, וזה נוסחה..."
ולאחר מכן הוא כותב: "ונהגו מקצת העם להוסיף פסוקין אלו באמצע ברכה זו"...
נשמע שלפי רבינו יותר נכון להגיד את הנוסח הראשון, ואת הנוסח השני רק מקצת העם היו אומרים אותו, והרי ב"שיח ירושלים" ובכל הסידורים שראיתי כתוב רק את הנוסח השני, אז האם עלינו לשנות מ"שיח ירושלים" ולהגיד את הנוסח השני?
תודה רבה
עדיפות במניין
באילו מקרים עדיף להתפלל במניין אשכנזי במידה ואתה תימני
1אתה גומר תפילת עמידה אחרי שקיעה
2בערב שבת שהם מתפללים סמוך לשקיעה ואתה רוצה לקבל עליך תוספת שבת ארוכה
3הם מתפללים לפני הנץ
4בתשעה באב שהם מתפללים אחרי הנץ
קדושה
מה לעשות במקרה שמתפללים תפילה אחת לגבי ברכת אתה קדוש?
האם לחזור עליה אחרי הקדושה או פשוט לומר את כל הקדושה עם החזן?
התחלת תפילת עמידה
שלום כבוד הרב
האם טוב לכוון בכל אמירת שם ה אדון הכל היה הווה ויהיה ומהווה הכל בכל רגע
הפסקה בתפילת עמידה
שלום כבוד הרב
האם מי שנמצא בתפילת עמידה
1 באמצע ברכת שמע קולנו
2 באלוקי נצור
צריך להפסיק לקדושה וקדיש
התחלת תפילת עמידה
שלום כבוד הרב
מה הדין אצל אדם שבכל מקרה שיתחיל עם הציבור לא יספיק לענות איתם קדושה
1במקרה שהאדם מתפלל עם הציבור אך הוא לא הספיק להתחיל איתם תפילת עמידה
2במקרה שרק בזמן שהם היו בתפילת עמידה הוא הגיע לבית הכנסת
תרגום התורה
רבנו כותב בפרק יב מהלכות תפלה הלכה י: "מימות עזרא נהגו שיהא שם תורגמן מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה כדי שיבינו העם עניין הדברים" ומשמע שהוא מנהג בלבד ולא תקנת חז"ל בעלת סמכות הלכתית חזקה.
א. האם נכון הדבר?
ב. אם כן, מדוע כל כך מזדעקים על הלו אשר מבטלים מנהג זה יותר מהמבטלים מנהגים אחרים?
השלמת קריאת התורה
לכבוד הרב שלום רב
מה הוא הדין במקרים הבאים:
1.ציבור( כדוגמת חיילים) שהתפלל בשבת שחרית אך לא היה לא היה להם ספר תורה. האם חלה עליהם חובת השלמת הקריאה בשבת שלאחריה, משום שהם בתור ציבור התחייבו בקריאה או שלא? אם כן כיצד יעשו זאת במקרה שהציבור הזה לא בטוח יוכל להתכנס שוב כולו (כדוגמת חיילים)
2. בשבת לא יכולנו להתכנס בבתי כנסיות בגלל המצב הביטחוני, הורו הרבנים הראשיים שיש להשלים בשבת שלאחריה את הפרשה הקודמת.