לפי הכתבה בערוץ שבע ודברי הרב עלו לי מס' שאלות מה יום מיומיים הרי עם ישראל תמיד התנהל ללא רבנות ולמה להשוות למה שקורה בארה' ב לעומת העבר טרום הרבנות? ודבר שני מי שבאמת אכפת לו וזה רוב עם ישראל המסורתי ימשיך לנהל את ה'פנקסנות' רק ללא כפייה ובתשלום. למעשה יש פה חירות ובחירה מרצון. זה כל הסיפור. הדור וקבלוה.

שלום לרב
שאלתי מתייחסת לדעתו של הרמב"ם בלבד ולא לדעתם של שאר הפוסקים. הרב ענה בתשובה ש"מבחינה עקרונית, להבדיל מהבחינה המעשית, יהודי מחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי לכל דבר". אם זה רק מבחינה עקרונית ולא מעשית, ואם הרמב"ם לא כתב שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה אסור בשתיה, למה לפסוק בדעת הרמב"ם - מה שהרמב"ם לא כתב - שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה אסור בשתיה? ואם נאמר שאכן יינו אסור בשתיה, הרי אם הוא כגוי יש עוד משמעויות מעשיות. אז למה נקח דווקא את איסור היין ולא את שאר המשמעויות? אלא אם כן נאמר שמבחינה מעשית, דעת הרמב"ם שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה לא נאסר בשתיה.
תודה רבה.

שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול, מהי דעת מארי יוסף קאפח זצ"ל, לגבי שמיעת שירים לועזיים, שכפי הנראה יש בהם מילים גסות. האם כיוון שהוא אינו מבין את הנאמר במילים, אז הדבר מותר? או שמא הדבר אסור? ועוד יש טעם לצרף להקל, שהדבר עוזר אח"כ להתרכז בלימוד.
ב. בשירים לועזיים רגילים, האם יש לחשוש שיש שם מילים גסות, או שמא כיוון שאינו מבין את השפה אז הדבר מותר?
תודה רבה. תזכו למצוות.

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, אני יליד חו"ל - ב"ה עליתי ארצה בשנת ה'תשנ"א -, עליתי ארצה בהיותי בן 27 ולצערי ראיתי במו עיניי התבוללות ומבחינתי התבוללות היא פשוט מצב שבו איש או אישה מבני ישראל מחותנים לגויים וכתוצאה מכך ילדיהם מתחנכים אף הם כגויים או כיהודים למחצה, כאשר בבית אותה משפחה מדליקים נר שבת או חנוכייה. אך בפועל, במקרה הטוב, הילדים אינם רואים את עצמם כיהודים. לכן, לדעתי, גם כאשר זוג יהודים חיים באופן כזה, מרוחקים מתורת ישראל בכוונת תחילה וכתוצאה מכך גם בעיניי ילדיהם תורה ישראל אינה אלה זכר למשהו שנהגו לקיים סבא וסבתא, דברי הבל לדעתם הקלה. הלא זו גם התבוללות? בברכת התורה

לרב שלום בעברי הייתי עובד בבית חם חרדי לנוער והייתי עוזר ומדריך נער אחד בין השאר במיוחד מכיוון שהוריו גרו בשכנות אליי ואכן הוא הראה סימנים של התעוררות רוחנית וחזר להתפלל ולשמור מצוות אך לאחר תקופה מסויימת עזבתי את מקום העבודה והנער לאט לאט גם עזב את דרכו ולימים התגייס. הייתי רואה אותו מידי פעם בשכונה ומנסה לדבר איתו אך מכיוון שהיה חוזר לחברה לא טובה לא הועילו הדברים כיום חצי שנה לאחר שיחרורו מהצבא אימו התקשרה אליי בלי ידיעתו של הבחור וביקשה ממני ללוות אותו ולעזור לו בכל מיני דברים כדי שלא ידרדר לחברה לא טובה ולמעשים לא ראויים .1. מה הרב ממליץ לי לעשות? .2. על איזה דברים אדבר איתו בהתחלה?

לרב שלום
א. אני עובד כמדריך לילה ואב בית בהוסטל. יש שם כמה דיירים דתיים שהתרופפו ואני מניח להם תפילין ומביא להם ספרים ולפעמים אני נתקל מצד ההנהלה במבטים שמנסים לנטרל את מעשיי שאלתי היא.1. האם לא להתייחס או לנסות להצניע את המעשים שלא יידעו?

לכבוד הרב במידה ויש 2 מועמדים לראשות עיר כלשהי, אחד דתי ואחד חילוני, והמועמד החילוני נראה ראוי יותר לניהול העיר מצד קורות חייו, ניסיון אישי, כישורים והתרשמות אישית שלי. האם במקרה כזה יש חיוב או אפילו הידור להצביע דוקא למועמד הדתי? או שהעקרון אומר להצביע למי שהבוחר סבור שהוא הראוי ביותר?

לרב שלום וברכה אני מאושפז בביה"ח ולא פעם נתקל במצבים תורניים מול חילונים שבניהם מסגל הביה"ח 1 מה לעשות במצב כזה? וכן אחד המאושפזים לקח לי ספרי קודש ביניהם תהילים וסידור והשליך לאסלה והוריד מים 2 האם הדין על אותו אדם משמיים או לא בגלל מצבו הנפשי והאם אני מחויב לשנוא אותו שנאמר "ובמתקוממיך ה" השם יצליח מעשי ידיך