בשבוע שעבר התפרסמה כתבה בתקשורת על כת פוליגמית חרדית. הרבה בעלי תפקידים בבתי הדין הרבניים יצאו נגד ארגון ."הבית היהודי השלם" רבניו תומכים בעניין. אני שוחחתי עם אשתי על כך וקראנו את הפסק של הרב עובדיה ומאוד התברנו לדברי הגאון מוילנא שיש בדבר הזה מעולה גדולה המסוגלת לקרב את הגאולה. לאחר שלמדנו הרבה מקורות נוספים היא מסכימה שאקח עוד אישה. אציין שאני בן לעדת תימן וסבי היה נשוי ל3 נשים מבירור שעשיתי גם הוריו וסבותיו נשאו לפות 2 נשים. אישתי היא מרוקאית וסביה מצד אימה היה נשוי ל2 נשים. האם יש דרך לעשות זאת בלי שישמיצו אותי בפוליגמיה? אני מבין שהחוק מאפשר זאת. לאחר דיון בבית דין ואישור הרב הראשי.

שלום כבוד הרב מארי כותב בהלכות אישות עמ' כא: "אך אם ייחדה לו לשם אישות ללא קידושין... אין בה איסור לאו אך יש בה איסור עשה...". מזאת עולה שבני זוג יהודים שחיים יחד ללא קידושין והחליטו להפרד צריכים גט. שהרי הם בגדר נשואים אחרת היו עוברים על לאו של קדשה. האם נכון הדבר? ואם כן, האם יש הבחנה בין היו מחללי שבת בפרהסיא לבין שלא מחללים. שהרי אם מחללים שבת בפרהסיא נלמד מדין הגוים שאין אצלם אשת איש ביחס ליהודי. ופטורים מגט. ושמא יש לומר שתמיד פטורים מגט כדי שלא לעודד את התופעה הזו בימינו? ילמדנו רבנו

שלום וברכה הרמב"ם כתב בהל' אישות פ"י ה"ו "ולא תנשא נדה עד שתטהר, ואין מברכין לה ברכת חתנים עד שתטהר, ואם עבר ונשא וברך אינו חוזר ומברך" א) האם מותר בשעת הדחק לדעת הרמב"ם לשאת נדה?
ב) האם בתימן נשאו נדה בשעת הדחק?
ג) אם וכאשר נשאו נדה האם היו מברכים שבע ברכות בסעודה לאחר הנישואין ובימי השבע ברכות או בירכו שבע ברכות רק תחת החופה?
תודה רבה

כהמשך לשאלות הקודמת לכבוד הרב, האם קיום שידוכין/חינה בראש חודש אייר או אסרו-חג יהיו מותרים בכלי זמר?

שלום וברכה למו"ר ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים
שאלותיי לרב הלכה למעשה א. האם אפשר לערוך חופה וקידושין בימי ספירת העומר ? ב. מה לגבי חינה/שידוכין? ג. האם יש עדיפות לקיים את הנ"ל בראש חודש אייר?

שלום ותודה מראש לכבוד הרב,
עדיין בשאלתי : מדוע בתורה ובתפילות מוזכרים רק היתומים והאלמנה ולא מוזכרים ילדי גרושים והגרושים ,
הרב ענה "כי הגירושין הם בדרך כלל בגין שגיאות של בני הזוג, והדבר תלוי בנו."
אודה לרב בעד שיבהיר לי, מדוע זה כך שהרי
1. לא תמיד שני בני הזוג אשמים בגרושים.
2. ילדי הגרושים - לא אשמים.

שלום ותודה מראש לכבוד הרב,
מדוע בתורה ובתפילות מוזכרים רק היתומים והאלמנה ולא מוזכרים ילדי גרושים והגרושים,
שהרי לא פעם האחרונים נמצאים במצב קשה מאד מאד מבחינה נפשית ולא פעם גם כלכלית ?

1) האם הפנים חדשות צריכים לאכול בסעודה או מספיק שהם נוכחים ואפילו מגיעים לפני מים אחרונים? כי הרמב"ם כתב פ"ב הל' ברכות הל' ט' "אבל אם היו האוכלין אחרים שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין מברכין בשבילם אחר ברכת מזון שבע ברכות כדרך שמברכין בשעת נישואין. והוא שיהיו עשרה וחתנים מן המנין". משמע מהרמב"ם שהפנים חדשות צריכים לאכול.
2) האם בשביל לברך שבע ברכות או אפילו אשר ברא צריך שיהיה זימון בעשרה של שבעה שאכלו לחם ושלושה ירק. או אפילו שלושה שאכלו לחם יכולים לברך שבע ברכות ובלבד שיהיה שם עשרה אנשים וחתן מן המניין?

שלום וברכה לכבוד הרב,
חיפשתי תשובות של הרב באתר על ישיבה מעורבת בשמחות, כפי שנהוג היום בהרבה משפחות, כך שבכל שולחן יושבים כמה זוגות (ולא רק משפחה אחת ממש) - כמובן שהריקודים נפרדים לגמרי, והנשים הרוקדות לא נראות לעיני הגברים כלל. לא זכיתי להבין דעת הרב בנדון, מתשובות שונות באתר הבנתי הדלה הבינה לכאן ולכאן. אודה לרב מאד על תשובה שתהיה בהירה לי. בנוסף, ממש חשוב לי לדעת אם הדבר אסור - מהם המקורות? ומהו גדרו?
תודה רבה