שלום עליך מו"ר, זוג שהתחתן כדת משה וישראל ולאחר זמן התגרש ל"ע. לאחר הגירושין, האישה סרה מדרך התורה, והייתה בקשר מלא עם אדם אחר (מגורים משותפים ויחסי אישות) ללא נישואין כדת משה וישראל. לאחר זמן מה היא נפרדה גם מזה האחרון. כעת, חזרה בתשובה מדרכיה הרעים וחידשה הקשר עם בעלה הראשון. האם רשאית להינשא חזרה לבעלה הראשון? או שמא אסרה עצמה עליו עולמית בקשר שהייתה בו לאחר גירושיה?
בשיח הציבורי האחרון מדברים על זכות של זכרים שאינם יכולים לחיות עם אישה – להורות. מדוע אין מדברים על זכות הוולדות להורות נורמטיבית המקובלת ברוב האנושות?
ועוד ראוי לשאול, זכות זו מניין נולדה, הרי לפני שהמציאו את ההמצאה המדעית שנקראת פונדקאות הם לא יכלו להרות. ואם כן, איך נולדה פתאום זכות כזו? שהרי הם אנוסים ואינם יכולים ללדת בצורה טבעית.
פורסם לראשונה באתר החדשות ערוץ 7
הרב רצון ערוסי דוחה על הסף את חוק הפונדקאות ומסביר: "ההלכה היהודית מתנגדת לאשר פונדקאות ללסביות או לשני גברים''.
לכבוד הרב,
הכרתי בחורה, שמספר שבן זוגה הקודם הציע לה נישואין והיא היתה מאורסת. בהצעת הנישואין הוא נתן לה טבעת, והיו עדים. השאלה שלי אם קיים כאן חשש קידושין? ושמא היא אשת איש? כי מצד אחד היתה כאן טבעת שווה פרוטה, שהגבר הגיש לה, מתוך הצעה שתינשא לו, והיא אמרה "כן" וקיבלה את הטבעת, והיו נוכחים עדים רבים. מצד שני, היות וכוונתם של הצדדים היתה רק להציע נישואין עתידיים, ולא לבצע אקט נישואין, ולא היתה גמירות דעת להנשא - שמא אין בכך משמעות?
בתודה מראש
שלום כבוד הרב,
הרמב"ם כותב בהלכות דעות (ד, יט) שכאשר האדם "מתקשה הרבה שלא לדעתו, ומסיח עצמו לדבר אחר, והקישוי כשהיה. וימצא כובד ממותניו ולמטה וכאילו חוטי הביצים נמשכים, ובשרו חם. זה צריך לבעול, ורפואה לו שיבעול". ע"כ. שאלתי היא מה קורה כאשר האדם שהוא רווק/אלמן/גרוש נמצא באותו מצב של כובד ממותניו ומטה, ויש לו תחושה של גודש של זרע וכו' שיכולה להיות מלווה בתחושה של אי נוחות (או אפילו כאב מסוים), הרי שקשה לאדם לתפקד בצורה כזאת, וברור שזה מצב לא בריא לפי הרמב"ם (ונראה לי שגם לפי הרפואה המודרנית), בקיצור מה עושים?