דילוג לתוכן העיקרי

בישול אחר בישול

שאלה

לכבוד הרב שלום.
רבנו כתב בהל' שבת פ"ט הל' ג"המבשל על האור דבר שהיה מבושל כל צורכו או דבר שאינו צריך בישול כלל-פטור"
וראיתי שכתבת שאסור משום עובדין דחול.
1) למה אסור משום עובדין דחול?( אני הבנתי שזה שבות של מלאכת אופה)
2) ראיתי שעשית לגבי אכילה בשבת של יהודי מעדה אחרת שעשה מלאכה שלנו אסורה ולו מותרת. למשל בישל על הפלטה, אז כתבת שאסור לאכול ממה שהכין באותה שבת.
ואם בישל דבר המבושל כתבת שמותר כיון שאסור רק משום עובדין דחול. מה החילוק בין עובדין דחול לשאר המלאכות במקרה הזה? הלא זה אסור וזה אסור?
הבנתי שמארי יוסף אסר בכל מקרה להנות ממלאכה שאסור לנו לעשות ולאחר מותר לעשות. וכך נראלי שגם דעת הרמב"ם.

תשובה

שיטתנו היא כזו, שהפלטה, היא כמו תנור, ולכן אסור להניח על גבה, ביום שבת, תבשיל שהתבשל כל צרכו מערב שבת והוא כעת צונן,

כי בכך התבשיל יתחמם, ואיסור זה אסור משום עובדין דחול.

אחינו הספרדים מתירים להניח תבשיל כזה, שהוא מוצק להבדיל מנוזל. לכתחילה אין ליהודי תימני לאכול מתבשיל כזה.