קביעות סעודה
שאלה
שלום הרב.
מה ההגדרה לפי רבינו של קביעת סעודה לעניין שהתחייב המוציא וברכה"מ אפילו על מאפה מזונות?
ואם נאמר שהגדר הוא שאכל בשביל שישבע ולא להשקיט רעבונו.
שאלתי היא- מה ההבדל?
האם יש ביטוי מעשי לכך?
שהרי אם לא כן קשה מאוד לעמוד על דבר זה
שהרי כל אדם אוכל בשביל שישבע.
בתודה מראש.
תשובה
לפי רבינו, אם אדם אכל בבוקר שניים או שלושה בורקסים, כשיעור כביצה, אם התכוון שזו ארוחת בוקר שלו, נוטל ידיו תחילה בברכה, ומברך המוציא ואוכל, ואח"כ מברך ברכת המזון.
אבל אם התכוון רק להשקיט רעבונו, והוא מתכוון לאכול ארוחת בוקר מסודרת ומגוונת, מאוחר יותר, מברך על הבורקסים בורא מיני מזונות ואחריהם על המחיה.
מומלץ שתאזין להלכה יומית בעניין זה באתר נצח ישראל באודיו.