ראיתי שאפשר לצאת באמצעות עניית אמן גם ע"י מי שמחויב בברכה מדרבנן גם כאשר אני מחויב בה מן התורה.
כלומר, גם אם אישה תברך ברכת המזון בקול ואני אענה אמן. אני אצא מהברכה (היה נשמע שזה אפילו לכתחילה, כי זה כאילו מוציא בפיו ממש)

האם דין של "תבוא מארה למי שאשתו וכו'" שייך גם כאשר אני עונה אמן? האם זה משתנה כאשר אני יודע או לא יודע את הברכה?

שלום וברכה
מדוע ברכת בירה היא שהכל ולא האדמה, כמי שלקות?
שמעתי סברה כי זורקים את השעורים\חיטים.
אבל גם במי צימוקים זורקים את הצימוקים... אז מה ההבדל?
תודה רבה