"כבוש הריהו כמבושל" - האומנם?

תמצית עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים מהקלטת "081026hy.mp3"

הקלטת עוסקת בשאלה הלכתית מורכבת הנוגעת למצב בו בני משפחה שכחו אקווריום עם דגים טמאים וטהורים בביתם במהלך חופשה, וכתוצאה מכך הדגים מתו. השאלה המרכזית היא האם הדגים הטהורים מותרים באכילה לאחר מכן, בהנחה שאין בעיה היגיינית או בריאותית.

נקודות מרכזיות:

• דין דג טורף (דג טמא): הדובר מסביר שדג טורף (שאינו בעל סנפיר וקשקשת) אינו טעון שחיטה וניתן לאוספו מהים, חי או מת, והוא מותר באכילה כשלעצמו (עבור מי שאינו מקפיד על כשרות).
• כבשה עם דג טמא: השאלה העיקרית היא השפעת כבישת דג טהור עם דג טמא על כשרותו של הדג הטהור.
• הגמרא במסכת חולין: הדובר מצטט את הגמרא בחולין קיא ע"ב, שם מובאת דעתו של שמואל האומר "כערש מלח בבשר אסור לאכול בה רותח". שמואל משווה מליחה להרתחה וכבישה לבישול.
• דעת השולחן ערוך: השולחן ערוך ביורה דעה סימן ק"ה פוסק להלכה שכבוש כמו מבושל לעניין איסור והיתר.
• דעת "מורי" (המורה של הדובר): הדובר מציין שמורו חולק על פסיקה זו וסובר שרבינו (הרמב"ם) פסק רק שמליח כרותח, אך לא שכבוש כמו מבושל.
• דין "ציר": מובאת דעתו של מורי (בסוף פרק ט"ו מהלכות מאכלות אסורות, הלכה לב) שאם בשר דג טמא מלוח נבלע בדג תפל טהור, הדג הטהור נאסר מפני "צירו" - הטעם והנוזלים שנפלטו מהדג הטמא המלוח ונבלעו בדג הטהור. עם זאת, אם המלוח היה טהור והתפל טמא, המלוח לא נאסר.
• דג טמא שנכבש עם דג טהור: במקרה של כבישה של דג טמא עם דג טהור, "הציר הכל אסור אלא אם כן היה טמא אחד מ-200 מן הטהור". כלומר, הציר (הנוזלים) נאסרים אלא אם כן כמות הדג הטמא הייתה קטנה מאוד ביחס לכמות הדג הטהור. עם זאת, הדגים עצמם נשארים במעמדם - הטמא נשאר טמא והטהור נשאר טהור, ואין הכבישה אוסרת את הדג הטהור עצמו, רק את הציר.
• הערות "מורי" על כבוש כמבושל: מורי מרחיב כדי להראות שלדעת הרמב"ם אין לומר שכבוש כמו מבושל, אלא רק שמליח כרותח. מה שנכתב בהלכות שבת (פרק כ"ב הלכה י') שכובש כמבשל, אינו מתייחס לתוצאה (שהנכבש נחשב כמבושל) אלא לפעולת הכבישה עצמה, שנאסרה בשבת מגזרות שמא יבוא לעשות מלאכת בישול.
• דעת הרשב"א: הדובר מציין הערה חשובה של הרשב"א (חלק א' סימן תקי"ד) שקובע שמתי כבישה נחשבת כמבושל - דווקא כשנכבשים בנוזלים חריפים כמו חומץ או מלח מרוכז מאוד. אם הכבישה נעשתה במים רגילים, גם לשיטת הסוברים שכבוש כמבושל, אין הדבר נחשב כבישול.
• יישום על מקרה האקווריום: בהתבסס על הדברים הללו, הדובר מגיע למסקנה שאם הדגים באקווריום נכבשו במים רגילים (לא מלוחים מאוד) ואין בעיה היגיינית או בריאותית, אזי הדג הטהור נשאר בהיתרו (מלבד הציר שאולי נוצר). לעומת זאת, אם מי האקווריום היו מים מלוחים מאוד (כמו מי ים המלח או מי הים התיכון), ייתכן שלדעת הסוברים שכבוש כמבושל, הדג הטהור ייאסר. עם זאת, לדעת הרמב"ם ושיטת מורי, גם במים מלוחים מאוד הדג הטהור לא ייאסר.
• דין דגים חיים: הדובר מסיים בהערה שכל עוד הדגים היו בחיים, שום כבישה לא אוסרת אותם. דג טמא נשאר טמא ודג טהור נשאר טהור, גם אם הם נמצאים במים מלוחים מאוד. האיסור מתחיל רק לאחר מותם.

ציטוטים רלוונטיים מהמקור:

• "אמר רבי יהודה אמר שמואל כערש מלח בבשר אסור לאכול בה רותח שמואל לטעמה דאמר שמואל מליח הרי הוא קרוטח וכבוש הרי הוא כבושל"
• "ובאמת בשולחן ערוך יורא דעה סימן קה נפסק להלכה שכבוש כמבושל"
• "אומר מורי שלפי רבנו הוא פסק רק שמליח כרותח ולא פסק שכבוש הרי הוא כמבושל"
• "וכן בשר דג טמא מליח שנבלל אמו דג תפל טהור נאסר מפני צירו כלומר המליחות הזו אם היא היא יוצרת מצב שהמליח מבליע בתפל והוא והמליח הוא דג טמא ואילו הדק התפל הוא הטהור אז בגלל הציר. אז נבלע מהטעם של הבשר הדג הטמא בדג התפל. והדק התפל הטהור נאסר."
• "דג טמא שכבשו עם דג טהור. ציר הכל אסור אלא אם כן היה טמא אחד מ200 מן הטהור כלומר שלגבי דג טמא שכבשו עם דג טהור הציר אסור זה הדבר שנפלט מן הדג אבל לא הדג הדג זה שהוא טמא נשאר טמא וזה שהוא טהור נשאר טהור ואין כבישה שעוסרת את הדג הטהור רק הציר"
• "מה שכתוב בהלכות שבת פרק 22 הלכה י שכובש כמבשל לא מדובר על הדבר הנכבש אלא על הפועל הכובש שעשרו מדין גזרות של שבת שהכובש נראה כמבשל, אבל לא מבחינת התוצאה שהכבוש נחשב כמבושל. לא, זה לא נחשב כמבושל."
• "עדיין ישקדו סביב תשובת הרשבה חלק א' סימן תקיד שבה הוא קבע מתי נחשב כבוש כמבושל דווקא כשנכבשים בנוזלים חריפים חומץ ממלח שהוא מאוד מאוד מליח, דברים שהם חריפים כאלה אז זה בבחינת כבוש כמבושל לפי שיטתם שפסקו שכבוש כמבושל אבל אם מדובר שנכבשו במים שאין בהם חומץ בדרגה גבוהה אין בהם מלח בדרגה גבוהה אזי הם אינם בבחינת כבוש כמבושל גם לפי שיטתם כי כאמור בתוך מים בלבד איןם כמבושל"
• "כל עוד הדגים בחיים שום כבישה לא לא תאסור אותם דג הטמא נשאר טמא ועדג הטהור נחשב טהור גם הם הם נמצאים בימות מאוד מאוד מלוחות אבל אם מתו אז מתחיל מתחילה כל העוצמה של המליחות להתחיל להפליט לקלות טעמים למן דאמר כבוש כמו שאל רבי חני בן גש"

סיכום:

הקלטת מציגה דיון הלכתי מעמיק בשאלת כשרות דגים טהורים שנמצאו מתים באקווריום עם דגים טמאים. הדובר סוקר את דעות הגמרא, השולחן ערוך ודעות חולקות של מורו, תוך התייחסות למושגים של "מליחה כרותחת" ו"כבישה כמבושל". המסקנה העיקרית היא שאם המים באקווריום היו רגילים, הדג הטהור נשאר כשר (למעט הציר), במיוחד לדעת הרמב"ם. רק במקרה של מים מלוחים מאוד קיימת מחלוקת, כאשר חלק מהפוסקים עשויים לאסור את הדג הטהור במת זה, אך לדעת הרמב"ם הוא יישאר מותר. נקודה חשובה נוספת היא שהאיסור מתחיל רק לאחר מות הדגים