דיני ברכת המזון

1. החיוב בברכת המזון
2.  על מה מברכים
3. מי חייב
4. קביעות סעודה
5. ברכת הזימון

מקורות:
ברכות, מח, ב; מד, א; מב, א; כ, א-ב; מה, א
הרמב"ם, הל' ברכות

סיכום השיעור

אדם אשר שבע מהפת וממזונות אחרים בסעודה, האם חייב בברכה מהתורה או מדברי חכמים?

נפקא מינא היא אם אותו אדם יכול להוציא בברכתו אחרים אשר הם חייבים מהתורה.

כתב רבינו בפרק א' ברכות הלכה א':

מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְבָרַךְ אַחַר אֲכִילַת מָזוֹן, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ--וּבֵרַכְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ח,י).  וְאֵינוּ חַיָּב מִן הַתּוֹרָה, אֵלָא אִם שָׂבַע, שֶׁנֶּאֱמָר "וְשָׂבָעְתָּ--וּבֵרַכְתָּ"; וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁאַפִלּוּ אָכַל כַּזַּיִת, מְבָרֵךְ אַחֲרָיו.

 

מדברי רבינו עדיין אין תשובה ברורה שכן כתב "אכילת מזון" וייתכן שמזון כולל גם דברים אחרים, שכן לדברי מארי, מזון כולל גם פת הבאה בכסנין.

לכן מספק אדם כזה לא יברך להוציא אחרים ידי חובה.

 

אם אדם ברך בטעות ברכת על המחיה במקום ברכת המזון, האם בדיעבד יצא ידי חובה?

כתב רבינו בפרק ב' הלכה ד':

ד  בְּרָכָה שְׁלִישִׁית--פּוֹתֵחַ בָּהּ רַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, אוֹ נַחֲמֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בִּירוּשָׁלַיִם עִירָךְ; וְחוֹתֵם בָּהּ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם, אוֹ מְנַחֵם עַמּוֹ בְּבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם--וּלְפִיכָּךְ נִקְרֵאת בְּרָכָה זוֹ נֶחָמָה.  וְכָל מִי שֶׁלֹּא אָמַר מַלְכוּת בֵּית דָּוִיד בִּבְרָכָה זוֹ, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, מִפְּנֵי שְׁהִיא עִנְיַן הַבְּרָכָה, שְׁאֵין נֶחָמָה גְּמוּרָה אֵלָא בַּחֲזָרַת מַלְכוּת בֵּית דָּוִיד.

כלומר מדברי רבינו עולה שמי שלא הזכיר "מלכות בית דוד" לא יצא ידי חובה ולכן בגלל שבברכת על המחיה אין אזכור של "מלכות בית דוד" הרי שלא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולברך ברכת המזון.

 

אם אדם בירך על פת הבאה בכסנין בטעות ברכת המזון, האם יצא ידי חובה?

בהתאם להלכה שאם אדם אכל לאחר הסעודה (לפני ברכת המזון) עוגה צריך לברך על המחיה, למרות שלאחר מכן הוא מברך ברכת המזון, יוצא אפוא שברכת המזון לא פותרת פת הבאה בכסנין, ואפילו לאחר ברכת המזון צריך לברך על המחיה.

 

האם נשים תזמנה הלכה למעשה?

כן. לפי פשט דברי רבינו, על הנשים לזמן בפני עצמן ועל אף שהמנהג של האשכנזים והספרדים שא לברך ועל אף שבתימן לא זמנו הנשים כי בגלל המציאות שהייתה (שלא ידעו לברך) הם לא זמנו. ולכן הלכה למעשה על הנשים לזמן.

כאשר יש 3 נשים וגבר, הרי הן לא תזמנה בפניו מטעמי פריצות (על אף שלפי רבינו נראה שהן צריכות לזמן).

קטן משלים לשלושה לזימון, אך לא יזמן. כי גם אם נאמר שהזימון מדרבנן הרי הילד נחשב תרי דרבנן.

 

אדם שלא ברך ברכת המזון עד מתי יכול לברך?

הגדר הוא כל שלא מרגיש עדיין רעב יכול לברך (אפילו מספר שעות).

אם יש קביעת סעודה על לחוח?

לא. מאחר ולחוח הוא גדר של בישול ולא אפיה.

 

קדימות בזימון היא כמו בברכת המזון

הרהר ברכת המזון – בדיעבד יצא לפי רבינו

אדם ששומע זימון יכול להמשיך לאכול מיד לאחר הזימון.

תגיות: 
תאריך: 
23/08/19 כ"ב אב התשע"ט
x

Audio Playlist