טחינה או כתישה בשבת

דיני טחינה בשבת

 

נאמר במסכת שבת דף עד עמוד ב':

א"ר פפא האי מאן דפרים (ביאר רש"י: חותך דק) סילקא (עלי תרד) חייב (מהתורה) משום טוחן. אמר רב מנשה האי מאן דסלית סילתי (חותך עצים דקים לצורך הבערה) חייב משום טוחן אמר רב אשי אי קפיד אמשחתא (כלומר, אם מקפיד על מידה מסויימת) חייב משום מחתך:

התוספות בד"ה "פרים סילקא" מבארים: "דוקא בסילקא שייך טחינה אבל שאר אוכלין שרי".

כלומר לדעת התוספות יש חילוק בין סילקא לשאר אוכלין שמותר לחותכן.

לגבי חיתוך עצים במידה, לדעת רבינו חננאל חייב רק משום מחתך ולא משום טוחן, אולם לדעת ראשונים אחרים חייב גם משום מחתך וגם משום טוחן.

 

נאמר במסכת ברכות דף לח עמוד ב':

דרש רב חסדא משום רבינו ומנו רב: שלקות מברכין עליהם בורא פרי האדמה. ורבותינו היורדין מארץ ישראל ומנו עולא משמיה דר' יוחנן אמר: שלקות מברכין עליהן שהכל נהיה בדברו. ואני אומר: כל שתחלתו בורא פרי האדמה שלקו שהכל נהיה בדברו וכל שתחלתו שהכל נהיה בדברו שלקו בורא פרי האדמה בשלמא כל שתחלתו שהכל נהיה בדברו שלקו בפה"א משכחת לה בכרבא וסלקא וקרא אלא כל שתחלתו בפה"א שלקו שהכל היכי משכחת לה א"ר נחמן בר יצחק משכחת לה בתומי וכרתי

כלומר מסוגיית הגמרא עולה שסילקא לא נאכל חי אלא רק מבושל (תחילתו שהכל, כלומר כשאוכלו חי, ואם שלקו מברך עליו אדמה).

 

כתב הרמב"ם בהלכות שבת פרק ז':

ה  הַתּוֹלָדָה, הִיא הַמְּלָאכָה הַדּוֹמָה לְאָב מֵאֵלּוּ הָאָבוֹת.  כֵּיצַד:  הַמְּחַתֵּךְ אֶת הַיָּרָק מְעַט מְעַט לְבַשְּׁלוֹ, הֲרֵי זֶה חַיָּב--שֶׁזּוֹ הַמְּלָאכָה תּוֹלֶדֶת טְחִינָה, שֶׁהַטּוֹחֵן לוֹקֵחַ גּוּף אֶחָד וּמְחַלְּקוֹ לְגוּפִים הַרְבֵּה; וְכָל הָעוֹשֶׂה דָּבָר הַדּוֹמֶה לְזֶה, הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת טוֹחֵן.  וְכֵן הַלּוֹקֵחַ לָשׁוֹן שֶׁלְּמַתֶּכֶת, וְשָׁף אוֹתוֹ כְּדֵי לִקַּח מֵעֲפָרוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים צוֹרְפֵי הַזָּהָב--הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת טְחִינָה.

 

וכן כתב בפרק כא':

יח  הַמְּחַתֵּךְ אֶת הַיָּרָק דַּק דַּק, כְּדֵי לְבַשְּׁלוֹ--הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת טוֹחֵן, וְחַיָּב; לְפִיכָּךְ אֵין מְרַסְּקִין לֹא אֶת הַשַּׁחַת, וְלֹא אֶת הַחַרּוּבִין, לִפְנֵי בְּהֵמָה, בֵּין דַּקָּה בֵּין גַּסָּה--מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּטוֹחֵן.  אֲבָל מְחַתְּכִין אֶת הַדַּלּוּעִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה, וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים--שְׁאֵין טְחִינָה בַּפֵּרוֹת.  וּמַתִּירִין אֲלֻמּוֹת שֶׁלְּעָמִיר לִפְנֵי בְּהֵמָה, וּמְפַסְפֵּס בְּיָדוֹ אֲלֻמּוֹת קְטַנּוֹת; אֲבָל לֹא אֲלֻמּוֹת גְּדוֹלוֹת, מִפְּנֵי הַטֹּרַח שֶׁבָּהֶן.

 

לדעת הרמב"ם האיסור הוא בחיתוך הירק דק דק כפי ביאור רש"י "האי מאן דפרים סילקא". אולם הרמב"ם הוסיף תנאי נוסף שהאיסור הוא כדי לבשלו, ולכאורה תנאי זה לא נזכר בגמרא.

והרמב"ם מוסיף שבפירות (פרי עץ או פרי אדמה) אין איסור טוחן ומותר לחותכם.

לגבי שימוש בסלייסר בשבת – כל שהשימוש הוא ביתי ולא תעשייתי ולא עושה ברמה של חתיכות קטנות מאד עד כדי רסק, מותר להשתמש בו בשבת.

ראו המשך בקובץ מצורף

 

תגיות: 
תאריך: 
28/04/17 א' אייר התשע"ז
x

Audio Playlist