המשך דין סכך שעל גבי מעמידים פסולים לסיכוך

דין עירוב סכך כשר וסכך פסול

כתב הרמב"ם בהלכות סוכה פרק ה' הלכה י'"ג:

העושה סוכתו תחת האילן, כאילו עשיה בתוך הבית.  הדלה עליה עלי האילנות ובדיהן, וסיכך על גבן, ואחר כך קצצן--אם היה הסיכוך הרבה מהן, כשרה; ואם לא היה הסיכוך שהיה כשר מתחילתו הרבה מהן, צריך לנענע אותן אחר קציצתן כדי שתהיה עשויה לשם סוכה.

מדברי רבינו משמע שכל עירוב של סכך פסול עם סכך כשר, פוסל את הסוכה כי רבינו לא התנה שעלי הגפנים או העץ יהיו צילתם מרובה מחמתם, משמע שאף אם הם דלילים הם פוסלים משום עירוב סכך כשר עם פסול. ורבינו כותב זאת במפורש בהלכה י"ד:

עירב דבר שמסככין בו בדבר שאין מסככין בו, וסיכך בשניהם--אף על פי שהכשר יתר על הפסול, פסולה.  סיכך בזה לעצמו וזה לעצמו, זה בצד זה--אם יש בסכך פסול שלושה טפחים במקום אחד, בין באמצע בין מן הצד--הרי זו פסולה. 

אולם כאשר הסכך הפסול לא מעורב עם סכך כשר אלא מונח בצידו של הסכך הכשר זה בצד זה, אזי אם הרוב הוא כשר הסוכה כשרה.

כמובן שנוי סוכה אינו פוסל משום סכך פסול כי מטרתו לנוי, והוא טפל לסכך.

אולם לכאורה יש סתירה בדברי רבינו, מדוע אם קצצן את עלי הגפנים ולא נענע אותם, הרי הם בטלים במיעוט? תשובה, מסביר מארי שמאחר וסכך זה אינו פסול פיסול עצמי אלא משום "תעשה ולא מן העשוי" לכן האיסור שעליו בטל ברוב, מה שאין כן כאשר הסכך פסול בגופו, אינו בטל במיעוט כי גופו אינו מתבטל.

מקורו של הרמב"ם הוא במשנה פרק א' הלכה ח':

המקרה סוכתו בשפודין, או בארוכות המיטה--אם יש ריוח ביניהן כמותן, כשרה.

וכתב הרמב"ם בפירוש המשנה:

ר"ל כמותן בקירוב לא בצמצום לפי שהכלל אצלינו אם היה פרוץ כעומד פסולה, ושפודין אלו וכן כל סכך פסול הרי הן כפרוץ, ולפיכך צריך שיהא ביניהן יותר מהן במשהו, וממלא ביניהן בדבר שמותר לסכך בו ואז תהיה כשרה.

כלומר כאשר הסכך הפסול מונח בצדו של הסכך הכשר, רואים את הסכך הפסול כאוויר ואז אם הרוב צילתו מרובה מחמתו מחמת הסכך הכשר, הסוכה כשרה.

ולכן, כל שהסכך הפסול מעל או מתחת הסכך הכשר, יש בכך דין של ערב סכך כשר בפסול, שפוסל אפילו במיעוט. ואילו אם הסכך הפסול מונח בצד הסכך הכשר, זה בצד זה, אין בכך דין עירוב אלא אם הרוב כשר באופן שצילתה מרובה מחמתה, הסוכה כשרה. אולם אם הסכך הפסול הוא בצד, ניתן להכשירו כשהוא פחות משלושה טפחים שאז אפשר לשבת תחתיו, או מדין דופן עקומה עד 4 אמות, אולם אז לא ניתן לשבת תחתיו. ובתנאי שיש הכשר כהלכה לסכך שמעבר לענפי האילן.

לדוגמא, כאשר יש מוט ברזל לייצוב דפנות הסוכה מתחת לסכך, מוט זה פוסל את הסוכה (תמונה א'), אולם כאשר הסכך הכשר מונח בצד הסכך הפסול, הסוכה כשרה (תמונה ב'):

25048.jpg

כל שמטרת הסכך הפסול היא לסיכוך או לצל או לתקרה או לחיזוק תקרה או להעמדת התקרה, הרי הם נידונים משום סכך פסול שפוסל את הסוכה, אפילו הוא מיעוט.

יש לציין שאין לדין זה סתירה מפרק ה הלכה י"ב לגבי אגודות קטנות שקשרן למנין שכשרות לסיכוך, כי לכאורה עולה שאלה שהרי הרמב"ם לא התנה בחוט הקשירה שיהיה מדבר כשר לסיכוך. התשובה לכך היא שבגלל שהקשירה לא הייתה למטרת סיכוך אלא למטרת מניין, אותו חוט בטל לגבי הקנים או הענפים הקשורים בו, כפי שפירות המחוברות לענף שבו מסככים את הסוכה, אין אותם פירות פוסלות הסכך, אף שמקבלות טומאה, כי הן לא נמצאות בענף למטרת סכך או צל או תקרה, אלא כפרי, והן באותה שעה טפלות לענף שאליו הן מחוברות.

להלן דינים נוספים בקשר עם עירוב סכך פסול:

1. סיכוך מתחת לחברי כביסה, חוטי חשמל או מנורה התלויה בסוכה, אינם פוסלים מדין ערב סכך פסול מאחר ואין מטרתם ואין שימושם לסכך או תקרה או לצל. יש להסתפק לגבי בגדים התלויים ולכן יש להחמיר בכך. כי נתאר לעצמנו שפרשו סדין לרחבו ולארכו גבוה מעל הסוכה, לצורך יבוש אותו סדין ומתיחתו, לא לצורך צל. אף שלכאורה הוא אינו פוסל, אבל סוף סוף הסוכה לא תחת כיפת השמים.
2. רשת של יונים מעל או מתחת לסכך פוסלת משום עירוב סכך פסול מאחר ומטרת הרשת להגן ולמנוע חדירת יונים. והיא מעין תקרה מחוררת.
3. יש לציין שאם מסככים מתחת לקרשים שמשמשים כמסגרת לרעפים, הם בטלים במיעוט מאחר ואין בהם פיסול עצמי אלא משום גזירה של בית (כי הכשרם הוא בנענוע בלבד).
4. סיכוך בעץ סיבית פסול מפני שזה ערוב של סכך פסול (דבק) אולם עץ סנדוויץ מאחר והוא מדובק בלחץ ולא בדבק - כשר.
5. לגבי קשירה באזיקונים, אם קושר באמצע דינם כסכך פסול שפוסל במיעוט. אולם נעצים או מסמרים הבלועים בעץ, מתבטלים ואינם פוסלים.
6. גם ענף בודד פוסל את הסוכה במידה ולא נשאר הכשר סוכה בשטחים שאינם מתחת לענף. אולם אם הענף הוא בצד והוא פחות משלושה טפחים, הרי הוא אינו פוסל ומותר מתחתיו ואם יותר משלושה טפחים
7. מותר לצבוע את הסכך לנוי ואין בכך משום עירוב סכך פסול (צבע), משום שכל שהוא לנוי אינו פוסל. והוא טפל לסכך.

שאלות ותשובות בנושא חג הסוכות – ‏יום רביעי י"ד תשרי תשע"ה

1.    עירב סכך כשר עם סכך פסול (פרק ה' הלכה יג הערה לב, הלכה יד הערה לג):

א.    כל סכך פסול הנמצא מעל הסוכה כגון ענפי עץ או חוטי חשמל הרי זה די של ערב סכך כשר בסכך פסול שפסול אפילו אם הסכך הפסול הינו מיעוט (בתנאי שגופו פסול ולא שחל עליו שם של איסור);
ב.    כאשר אדם סיכך בסכך כשר על גבי מוטות ברזל או מוטות בטון לאורך או לרוחב הסוכה, הרי זה בגדר של ערב סכך פסול בסכך כשר שפסול אפילו במיעוט;
ג.    רק אם הסכך הפסול מונח במקביל בין הרווחים של הסכך הכשר הרי זה דין של סיכך בסכך כשר וסכך פסול זה בצד זה, שכל עוד הסכך הפסול רחב פחות מ-4 טפחים הרי זה כשר (בסוכה קטנה פוסל ב-3 טפחים);

2. פלטה ברוחב של 5 טפחים שחקק בה חלל של טפח ומעלה באמצעה כאשר נותרה מחוברת מהצדדים או שעשויה חורים-חורים הרי אין זו תקרה וכשרה לסכך (מאחר ותקרה דרכה להיות אטומה);
3. סכך של נסרים המונח כתקרה בצריף לכל השנה, כאשר הנסרים הינם פחותים מ-4 טפחים ומונחים אחד ליד השני, הרי שנסרים אלו כשרים לסכך אולם הוא צריך לפקפק את הנסרים לשם סוכה מאחר והם עשויים לשם בית, אולם סוכה הבנויה כל השנה לשם צל ולא לשם בית הרי היא כשרה חג ואין צריך לפקפק.
4. פרגולה עם נסרים עם רווח ביניהם, מאחר ואינם עשויים כתקרה הרי הם כשרים לסך ללא פיקפוק.
5. ניתן להשתמש בדלתות הרכב הצדדיות או האחורית כדפנות לסוכה (יש לבדוק שאין 3 טפחים מהקרקע עד לתחילת הדלת ובמידה ויש, יש למעט את גובה החלל באמצעות אבנים וכדומה) והדלת הנגדית תשמש כדופן שלישית ותקרת הרכב תשמש כדופן עקומה. לגבי הנאה מדלתות הרכב אחרי פירוק הסוכה, הרי כל שלדפנות הסוכה.
6. כל אוכל שראוי לאכילת אדם (רוב בני אדם), בין אם הוא פרי או אינו פרי פסול מלשמש כסכך, אולם כל שאין דרך רוב בני אדם לאוכלו (כגון עלי הגאת) מותר לסכך בו.
7. אדם שלא בירך בעת שישב בסוכה ומברך אחר זמן מברך גם "לישב בסוכה" ולא "על ישיבה בסוכה" מאחר וזו מצווה מתמשכת (הלכות ברכות, פרק י"א הלכה ה',ט"ו).
8. בקידוש בליל החג, כותב הרב עובדיה זצ"ל, שהאשה לא תענה אמן אחר ברכת "לישב בסוכה" מאחר והיא אינה במצוות סוכה, הרי עניית אמן מהווה הפסק בקידוש, אולם לדעת הרב, כל שזה מעניין הברכה ובמיוחד שיש מצווה בעניית אמן, הרי שלדעת רבינו האשה יכולה לענות אמן (ואף מצווה יש בדבר) וראיה לדבר מנהגינו בברית שמוסיפין תחינות ותפילות לפני שתיית היין.
9. לגבי עמידה בסוכה, לדעת מורי (פרק ו' הלכה הל' י"ב הערה כד) אין אדם מקיים מצווה של ישיבה בסוכה כשהוא עומד ולא יושב, הרב מסייג את דברי מורי שבמקרים שאין מקום לישב, כגון בשיעור תורה עם רבים, הרי שמאחר ואלו מעשים שנוהגים בכל יום ולכן נראה שיכול לברך "לישב בסוכה", וזה להבדיל מאכילה, שאין דרך אנשים מתורבתים לאכול או לשתות בעמידה.
10. הולכי דרכים בחג – מי שיוצא לטיול אינו בגדר של הולכי דרכים הפטורים מסוכה כגון אלו שיש מטרה להליכתם (לשמר פירותיו, לבקר את אביו או רבו).
11. ניתן לעשר מאתרוג שנלקט לפני ראש השנה על אתרוג שנלקט לאחר ראש השנה מאחר והם באותה שנת מעשר (ט"ו בשבט עד ט"ו בשבט);
     
12. כשרות אתרוג:

1. כאשר יש כתם שחור, יש לבחון עזרת סכין דק אם ניתן להוציא את השחרות – אם לאחר שמוציאים רואים ירקות, האתרוג כשר, ואם רואים לבן הרי זה חסר כל שהוא ופסול ואם לא ניתן להוציא את השחרות הרי זה כתם ופסול;
2. אתרוג עם מוגלה הרי הוא פסול;
3. אתרוג עם ילפת (פצעים מחוספסים) – עם צבעה לבן הרי האתרוג פסול, אם אין צבעה לבן הרי אם היא אינה בולטת בגובהה מהאתרוג הרי היא כשרה;
4. אתרוג עם חור – אם הוא נוצר מקוץ שמאופיין בחור ההולך ונהיה צר הרי זו דחיקה וכשר אולם אם זה סריטה הרי זה חסר ופסול.  אם זה חור בפיטם אפילו שהגיע לזרע הרי לדעת מורי זה כשר.