שלום מורי,
בפרק כא' הלכה א' בהלכות איסורי ביאה רבינו שונה ' כל הבא על ערוה מן העריות' ובפרק כב' הלכה ג' הוא שונה 'כשאירע מעשה אמנון ותמר גזר דוד ובית דינו על ייחוד פנויה ואע"פ שאינה ערוה בכלל ייחוד עריות היא' אז אם פנויה אינה ערוה האם זה אומר שבפרק כא' הלכה א' כשרבינו שונה ' כל הבא על ערוה מן העריות' הוא אינו מתייחס לפנויה? ואם כן, האם לא היה צריך רבינו לציין זאת כפי שציין זאת בדיני ייחוד שהיא בכלל עריות?
'ב. האם בפרק כא' הלכה א' רבינו שונה שני לאויים או לאו אחד? ('לבלתי עשות'... ו'לא תקרבו)
תודה לך מורי.

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, יש לי בת שב"ה כבר משודכת והיא והבחור כבר החליטו שבקרוב יכריזו על האירוסין שלהם. לבחור יש רכב והם נוהגים לנסוע הרבה, הן בכבישי דרום הארץ - מקום מגורי מפשחתו - והן בכבישי הרי אפריים - מקום מגורי משפחתי -. מבחינת ייחוד: מה הדין שלהם בנסיעה ביום ובלילה? האם מותר לבת שלנו לשבת במושב הקדמי שלידו או מוטב שתשב במושב האחורי? האם מותר לו להסיע אותה בחזרה הביתה בשעות הקטנות של הלילה? האם מותר להם לטייל לצורך קיום שיחה בעינני התוכניות שלהם להקמת בית נאמן בישראל בשעות הקטנות של הלילה במקומות צבוריים שבהם באותן שעות אין איש? בברכת התורה,

שלום וברכה הנני ת"ח והתגלגלו מס' שאלות לפתחי, אשמח לחוות דעתו של הרב בהן.
1. האם לדעת רבנו מותר בדיעבד לאדם לארגן חתונה שהישיבה שם מעורבת גברים ונשים יחדיו, והריקודים נפרדים, או שזהו איסור גמור מדינא?
2. אדם שהוזמן לאירוע כזה, האם מותר לו לשהות שם, או שעצם המצאותו של אסורה?

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, אחת מבנותיי - שבימים אלה מסיימת שנתה השנייה בשירות לאומי - שבמהלך השירות הלאומי גם למדה שנתיים במדרשה בדרום בה מאוד התחזקה מבחינה תורתית כעת חפצה לעבוד בעבודות מזדמנות - מנקה, בייביסיטר - והוצע לה לעבוד בתור מלצרית במהלך הכנסת ספר תורה באחד מישובי חבל בנימין. הטקס אמור להתחיל ב -5 בערב והיא תצטרך להישאר בערך עד חצות כדי לסדר את האולם וכו'. היא לא תהיה היחידה שתגיש אוכל ושתייה למשתתפי הטקס אלא יעבוד איתה בחור נשוי הגר ביישוב שלנו.