שלום וברכה הנני ת"ח והתגלגלו מס' שאלות לפתחי, אשמח לחוות דעתו של הרב בהן.
1. האם לדעת רבנו מותר בדיעבד לאדם לארגן חתונה שהישיבה שם מעורבת גברים ונשים יחדיו, והריקודים נפרדים, או שזהו איסור גמור מדינא?
2. אדם שהוזמן לאירוע כזה, האם מותר לו לשהות שם, או שעצם המצאותו של אסורה?
3. האם חובה למארגנים לעשות הפרדה גם באירועים שאינם של שמחה ואכילה ושתיה, כגון הרצאה או הופעת תיאטרון, או שבדיעבד מותר למארגנים לא להקפיד בזה? וארחיב מעט בדיון בשאלות אלו. לגבי שאלה 1: כתב הרמב"ם בהל' יו"ט ו, כא: "חייבין בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשין בגנות ובפרדסים ועל הנהרות כדי שלא יתקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה. וכן יזהירו בדבר זה לכל העם כדי שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה ולא ימשכו ביין, שמא יבואו לידי עבירה". ונראה שמקורותיו של הרמב"ם הם ירושלמי כתובות תחילת פ"א: "מכאן שממנין זקנים בבתי משתאות" (כך ציין קרית מלך), וכן סקבא דשתא רגלא (קידושין). מפסיקת הרמב"ם לכאורה משמע שיש איסור גמור לארגן אירועים מעורבים, ואדם שבוחר לארגן ולהוציא לפועל אירוע כזה, לכאורה הוא חוטא בכך שגרם למציאות של קלות ראש בין המינים. לגבי שאלה 2: אם הרמב"ם אסר ש"יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה", לכאורה יהיה אסור אפילו להשתתף באירוע כזה. אמנם חשבתי להקל ולהתיר זאת, משום שניתן לדייק מהלשון היתירה של הרמב"ם "ולא ימשכו ביין", שדוקא אם יש שם יין הדבר אסור מדינא, ולכן אדם שלא שותה יין ואינו מקל ראש עם הנשים, לכאורה אין לו איסור לשהות שם אם הוזמן לאירוע כזה. ודיוק זה מתחזק מהירושלמי כתובות שהבאנו לעיל, שכתב 'בבתי משתאות'. (בדיון בשאלה 1 הצעתי שאסור לארגן אירועי שמחה מעורבים, ללא התחשבות אם יש או אין יין, כי מה שקריטי לנו זה איסור קלות הראש, ומצויה שם קלות ראש) לגבי שאלה 3: בגמ' סוכה נב, א נאמר לגבי הקמת הגזוזטרא בבהמ"ק: "התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה היכי עביד הכי והכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל אמר רב קרא אשכחו ודרוש וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד. אמרו והלא דברים ק"ו ומה לעתיד לבא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד עכשיו שעסוקין בשמחה ויצה"ר שולט בהם על אחת כמה וכמה". הנה הגמ' כותבת שאפילו בהספד חובה להפריד, ומשמע שבכל כינוס צריכה להיות הפרדה, ואפילו שאין זה אירוע של שמחה. אבל הרמב"ם לא הזכיר זאת, ואדרבה הדגיש "שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה". למה הרמב"ם אסר רק אירועי שמחה, בניגוד למה שמשמע מן הגמרא? כאשר תינתן תשובה לשאלה זו, נדע האם חובה להפריד בהרצאות והצגות וכד'. ברור שלכתחילה צריכה להיות הפרדה גמורה, שאלתי היא האם אסור מדינא לארגן אירועים כאלו (לעיתים מבקשים ממני להשתתף באירגון אירועים כאלו)? מהי דעת הרמב"ם בשלושת השאלות הנ"ל (ולמה הוא לא הזכיר שצריכה להיות הפרדה אפילו בהספד ושאר אירועים)? האם הרב מסכים להכרעות שהצעתי בדיונים לשאלות 1 ו -2? ברוך תהיה לעולם תחיה. מצפה לתשובתו הרמה