לכבוד כבוד הרב רצון ערוסי מאור ועטרת ראשנו תבורך מפי עליון באוצר הברכות. נולד לי בן בשעה טובה ויודע אני כי אין איזה עניין מיוחד לדעת הרמב"ם באיזה שם לבחור (לא שם נכרי חלילה) ריצוננו לבחור את השם נועם (עם וו), מה דעת כבודו? אנו משתדלים ללכת בכל עניין לפי דעת הרמב"ם (בעיקר לפי דעת מארי קאפח)
בתודה רבה

שלום לכבוד תורתו.
רציתי לברר אם לפי מנהגינו אנו נוהגים להמתין בתספורת הבנים עד לגיל 3 ואז לערוך את טקס ה"חלקה" כפי שנהוג אצל אחינו עדות המזרח?

אם אני מתעוררת באמצע הלילה כדי לשתות או כדי להתפנות - האם עלי לטול ידדים ולהגיד גם את כל ברכות השחר? בקרוב אזכה בע"ה להיות אמא, כיצד עלי לנהוג כאשר הילד יעיר אותי בלילה? האם אני אצטרך ליטול ידיים לפני שאני בכלל נוגעת בילד? האם זה תלוי בשעה שאני מתעוררת? כלומר האם יש הבדל אם אני מתעוררת ב23:00 או ב -:3:00 לפנות בוקר?
תודה מראש

בס"ד שלום וברכה,
הרמב"ם פוסק באיסורי ביאה יד, יג כדלהלן: "גר אסור בשאר האם אחר שנתגייר, מדברי סופרים. ומותר בשאר האב, אף על פי שיודע בוודאי שזה שארו מאביו, כגון תאומים, שדבר ברור שאביו של זה הוא אביו של זה; ואף על פי כן, לא גזרו על שאר אביו." נתקשתי בהבנת ההלכה, שהרי אחים תאומים הינם מאותו אם וממילא יש שאר אם ואסור בכל האיסורין שחכמים גזרו. האם ניתן להבין את ההלכה שאומנם יש שאר אם, ואסור לאח לישא אשת אחיו אחר שנתייגרו, אולם, בכל הקשור לייבום וחליצה בלבד, ולמעשה לזה מתייחס הרמב"ם בהלכה הנ"ל, האחים אינם חולצים ומייבים אחד את אשת השני משום שאין שאר אב.
תודה.

לכבוד הרב כתוב בסימן רמ שאם ראה את אביו עובר על דברי תורה לא יאמר לו "עברת על דברי תורה" אלא יאמר לו "כתוב בתורה כך וכך" כאילו הוא שואל ממנו. ולא בדיוק הבנתי את הכוונה במה שאמרו "כאילו הוא שואל ממנו". ביאור השאלה: אם אדם ראה את אביו שהוא לא בירך על מאכל לדוגמה, האם יאמר לו
1."אבא, כתוב בהלכה שצריך לברך על האוכל לפני שאוכלים" או שהכוונה שיאמר לו
2. אבא, האם כתוב בהלכה שמותר לאכול בלי לברך? כלומר האם חובה שזה יהיה בצורת שאלה ממש או שאפשר גם בדרך מכובדת עקיפה שבה האבא או הרב יבין את כוונת הבן/התלמיד?

שלום לכה"ר. לפני זמן מה נשאלת בעניין מתן שם "לא עברי" לתינוקות. והלא לא מצאנו אצל רבינו שום התייחסות לנושא של השפעת שם על תינוק או בחירת שם וכיו"ב כמו שניתן למצוא אצל מקובלים וכיו"ב שאצלם ישנה משמעות נורא גדולה לשם, והם ממליצים לקרוא לילד לפי התאריך בו נולד והשעה וכיו"ב, והם ושכמותם שעליהם דיבר רבינו בסוף פרק יא בהלכבוד ע"ז. ורציתי לשאול ולומר, שאף השם "משה" אינו שם עברי - נתקבל מאת אשה מצריה - בת פרעה. אף השם "יעל" אינו עברי - שהרי היתה אשת חבר הקיני. אף שמות תנאים ואמוראים בגמרא היו שמות של גויים כעקילס - אונקלוס, אנטיגנוס, הורקנוס, אריסטובולוס, אלכסנדר, ועוד ועוד.

שלום לרב, ברוך ה' אני נמצאת באמצע חודש השני להריוני. ידוע לי כי מה שאשה רואה במהלך הריונה משפיע על אופי העובר. האם באמת יש בזה עניין או שזו סתם אמונה תפלה ואופי התינוק מתפתח בצורה עצמאית? כי בעלי טען שהרמב"ם לא כתב בנושא זה, ויתכן שהוא מייחס את זה לאמונות מסויימות שהיו לחז"ל או שזו דעה יחידה שלא התקבלה בהלכה.

לכבוד הרב שלום וברכה,
אודה למתן תשובתך לשתי השאלות הבאות:
1. ירושה על פי דין תורה כפי הידוע לי מזכה רק את הבנים הביולוגיים של האב. במידה והאב מעוניין לזכות מישהו אחר - הוא צריך להקנות מחיים את העיזבון - "מתנה מחיים" - כאשר בצוואה שהוא עורך הוא מציין שהעיזבון קנוי ליורש שעה אחת לפני מיתתו. האם האמור דלעיל נכון ומדויק?

שלום כמו"ר אשתי רוצה שנקרא לילדינו ב"ה בשם לועזי. זה שם שהיא נורא אוהבת (יש לה קרובת משפחה רחוקה בשם זה) וכך היא רוצה. הסברתי לה בעדינות שאני רוצה שנקרא לילדינו שמות עם משמעות, ולפחות שמות יהודיים, או עבריים. והיא טענה בפני שאפילו במקורות נקראו הרבה משמות הגויים, ולכן אין זה משנה. כגון: משה (שאינו שם עברי), יעל אשת חבר הקיני, והרבה מחז"ל כגון: אנטגנוס איש סוכו, אונקלוס/עקילס ועוד ועוד. האם אפשר לקרוא בשם לועזי ?