האם מותר לחולה צליאק (אסור באכילת גלוטן, כך שאינו מברך "המוציא" וברכת המזון) להצטרף לזימון?

שלום לרב שליט"א. מצווה מהתורה שאחר שיאכל אדם פת וישבע יברך לה', שנאמר (דברים ח, י): "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹוהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ". ולמדו חכמים שברכת המזון צריכה לכלול שלושה עניינים: ממה שנאמר: "וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹוהֶיךָ", למדו שצריך לברך את ברכת 'הזן', בה אנו מברכים לה' על המזון. ומזה שנאמר: "עַל הָאָרֶץ", למדו שצריך לברך ולהודות על הארץ. ומכך שהוסיפה התורה לומר: "עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", למדו שצריך לברך על הטוב והמובחר שבארץ, היינו על ירושלים (ברכות מח, ב).

לק"י שלום וברכה לכבוד הרב!
להלן מס' שאלות בנושא נטילת ידים לסעודה:
1) האם מותר ליטול ידים מתוך בקבוק מים? (בהנחה שאין ברז מים במקום קרוב)
2) מה עושים במקרה שיש ברז מים אבל אין נטלה או כלי אחר שאפשר ליטול איתו ידים?
3) נניח שאדם אוכל דברים שברכתם מזונות אך הוא קובע עליהם סעודה - האם גם אז הוא מתחייב בנטילת ידים (משום שעל המזונות הוא צריך לברך המוציא)?
תודה מראש לרב וישר כוח!

שלום וברכה מארי
1. אנו שלושה שאכלו יחד. שניים מאיתנו אשכנזים. שניים מאיתנו אכלו לחם, והשלישי אכל לחוח. האם נזמן או לא? כי לפי אשכנז יש זימן, ולפי רמב"ם אין זימון...
2. הגעתי לארוחת בוקר בישיבתי, ומסתבר שכל אנשי השולחן שהתיישבתי בו, כבר ענו לזימון, כששניים מהאנשים סיימו לאכול וזימנו לכל השולחן. מה אעשה? לא אזמן? האנשים יענו לזימון שלי שהוא השני שלהם?
תודה על תשובותיך הרבות..

שלום לרב, יש לי שיח פסיפלורה שיועד להוות מחיצה להסתרה, והוא מודלה על גדר. הבנתי מהרב שבמקרה זה אין דין ערלה. האם יש להפריש/לברך על תרומות ומעשרות?
תודה לרב,

שלום לרב,
רציתי בבקשה לשאול לגבי המצב הבא שאני נמצא בו לעתים קרובות. לקראת מנחה של שבת אני נוטל ידי ומתפלל, ולאחר מכן מתיישבים לאכול סעודה שלישית. כיון שלא הסחתי דעתי מידיי לאורך התפילה עד זמן תחילת הסעודה, האם הנטילה לתפילה קודם לכן מספקת לסעודה שעכשיו, או שאני חייב ליטול שנית?
תודה רבה ובשורות טובות, אסף.

שלום וברכה מארי, נאמר שאדם עתיד ליתן את הדין על כל מה שראו עיניו ולא אכל. אבל, מסופר לשבח על ר' חנינא, שאכל קב חרובים מער"ש לער"ש. מהי ההנהגה הראויה, וכיצד מתיישבים שתי המימרות? ברוך תהיה לעולם תחיה

שלום מארי, לדעת רבינו,
1. אם אכל סעודה ולא נגע במלח ישירות, אלא רק באוכל, שייתכן ויש בו מלח, כגון בלחם או מאכל אחר, האם חייב במים אחרונים?
2. ברך המוציא בלבד, ללא ג'עלה לפני הארוחה, ובאופן קבוע מגישים פיצוחים בסוף הארוחה כגון בוטנים, האם צריך לברך עליהם לפני או שהמוציא פוטר אם ידע שיגישו?
3. לשיטתנו, כמה זה סאה בליטרים, לעניין מקווה?
תודה מארי,

שלום מארי, האם לשיטתנו (תימן, רמב"ם):
1. ישנה בעיה לנטול בספל של שתייה, או שאפשר לנטול בכל כלי שלם?
2. האם חייבים לאחר הנטילה לנגב דווקא במגבת או בד, או שמספיק שהידיים התייבשו מעצמן?
2. רבינו כתב לעניין מים אחרונים "כל את המלח". האם דווקא אם נגע או חפן אותו ביד, כי לכאורה אם לא, אין חייבים במים אחרונים כלל?
3. מה נחשב לשיטתנו דבר שטיבלו במשקין והיכן מסביר זאת רבנו?
4. אם אוכל לחם ובאופן קבוע מגישים פיצוחים לאחר הארוחה לפני ברכת המזון. האם יכול לסמוך על המוציא להוציא כל מה שבא לפני ברכת המזון כולל הפיצוחים? האם עדיף להביא פיצוחים לאחר ברכת המזון או שאין בעיה כלל?

שלום לרב אכל חצי כזית מזונות וחצי כזית ענבים, האם יברך מעין שלוש? איך יסיים את נוסח הברכה?
תודה רבה.