שלום לרב
1. האם קטן לדעת הרמב"ם פסול מלדון או מאיזה גיל אם בכלל לדעת הרמב"ם יכול לדון (כמו בשו"ח חו"מ בדעת היש אומרים - גיל 18 או גיל 13) אשמח לקבל מקורות גם בפירוש הר' קאפח אם יש
2. האם בהלכות סנהדרין פ"ב הלכה ו' או ז'- ב"ד של שלושה ... שבו הוא מציין את תכונות הדיינין האם מדובר על ב"ד מומחין או כל ב"ד? ( גם שם אין מגבלת גיל)
3. בהלכות עדות ט"ז כתב כי כל הכשר לדון כשר להעיד האם ניתן להבין כי מי שאינו כשר כמו קטן פסול לדון? אם יש לרב חומר שכתב בנושא אשמח שתפנא אותי
תודה ובשורות טובות

שלום כבוד הרב,
האם מותר לעבוד כעו"ד בפרקליטות המדינה במחלקת מיסוי וכלכלה. מחלקה זו עוסקת בתחום הפלילי ומגישה כתבי אישום בגין עבירות מס וניירות ערך. הבנתי שקיימת בעיה לעבוד בפרקליטות בתחום הפלילי. האם כך הדבר גם לגבי מחלקת מיסוי וכלכלה?
תודה

שלום הרב, הייתי מעוניינת לדעת האם רב השופט בדין תורה יכול להיות גם עד עבור ההגנה במשפט בו הוא שופט, ולקבוע את פסק הדין על סמך אותה עדות בלבד?תודה רבה!

לכבוד הרב משניות שנהדרין פרק ג הלכה ו - אחד אומר זכאי ואחד אומר חייב... ואחד אומר איני יודע - יוסיפו הדיינין. כותב הרמב"ם בפירושו - הוא שיוסיפו שניים שיהיו חמישה (זה שאמר חייב זה שאמר זכאי וזה שאמר איני יודע בתוספת עוד שניים) משמע שזה שאמר איני יודע הוא מן המניין. ואילו בפרק ד הלכה א בפירוש המשנה כותב הרמב"ם - ועל פי שניים לחובה - כגון שהיו אחד עשר מזכים ושלושה עשר מחייבים... ואם תאמר היאך זה אפשרי והלא בית דין אינם אלא עשרים ושלוש... התשובה לכך היא כגון שאמרו אחד עשר זכאי ואחד עשר חייב ואחד איני יודע (והוי 23) שצריך להוסיף על הדיינים שניים ונמצא הנושאים ונותנים עשרים וארבע (!). עד כאן.

האם ניתן להכשיר צוואה רגילה שנעשתה בפני נוטריון (לכאורה יש פסק של ר' משה פיינשטיין בנדון שו"ת אגרות משה אבן העזר ח"א סי' קד ) לדינא? ועל מה ניתן לסמוך כאן

שני צדדים דנו בדין תורה בעניין פירוק שותפות, שני הצדדים ביקשו לפרק את השותפות, ואכן, ביה"ד נענה לבקשת הצד שהכניס את השני כשותף לרכוש את חלקו של השני בדרך של "גוד או איגוד", שהרי לו קיימת הזכות הראשונית בדין זה, כמו גם, לבקש הארכה של שלושים יום, כדי שיוכל להשיג אמצעים, שבהם יקנה את חלק שותפו כמבואר בסמ"ע סי' קע"א ס"ק מ"א בשם היד רמה בב"ב פרק א' אות קע"ג ד"ה מיהו ודאי, וכן בש"ך חו"מ סי' קע"א ס"ק ט"ו. ואכן, צד א' נטל שטרות משכנתא מהבנק על מנת לממש את פסק הדין, ובפרט כשהצד השני חתם בכתב שהינו מקבל את פסק הדין ויציית לו.

לרב ערוסי שלום רב. אני עושה עבודה בנושא זכויות יוצרים בהלכה (זכות היוצר על יצירתו כשהיא איננה מוחשית, להבדיל מדיסק וכדו'..). אין הרבה כתיבה בנושא. מה שכן יש זה פסיקה של כלל גדולי ישראל לאסור זאת מכוח מנהג המדינה אך לא יצא שו"ת או תשובה הלכתית מבוססת ומלאה על כך. ועל כך שאלתי, האם הרב הוציא תשובה או פסק מבית דינו בעניין? במידה ולא, הרב יוכל לכתוב (ואפילו בקיצור ) דעתו בעניין? אני מאמין שתשובה מנומקת תהיה עזר להרבה אנשים. דבר קטן נוסף, האם הרב קאפח התייחס לעניין ז. יוצרים (רעיון מסחרי / יצירת אומנות ולאו דווקא דיסקים וקלטות )?
תודה רבה לרב.

לרב שלום. בשנת השמיטה האחרונה עבדתי כנהג שכיר לחלוקת יבול שביעית מטעם שומרי שמיטה. החלוקה היתה בכל הארץ ובמיוחד בני ברק וירושלים. במהלך הובלת וחלוקת יבול שביעית קיבלתי דוח על הובלת פירות וירקות ללא תעודת משלוח. מסרתי את הדוח לרב המרכז את כל שנת השמיטה ונושא החלוקה. הוא אמר לי תשלם את הקנס מכספי המכירה. אך לא נתן פתרון לנושא ההובלה ללא תעודת משלוח. בנוסף היו עוד דוחות על חניה בזמן פריקה ודוחות בזמן שהרב נהג ברכב שאותם הרב שילם. יש לציין שאני מבצע את המשימות שמוטלות עלי מטעם הרב או רכז שנת השביעית. ואין לי זמן להיתעסק בעיניני ניירת.

לרב שלום. בשנת השמיטה האחרונה עבדתי כרכז ונהג חלוקה של פירות וירקות עם קדושת שביעית. במהלך עבודתי קיבלתי דוח על הובלת פירות וירקות ללא תעודת משלוח עם תשלום קנס. את הדוחות נתתי לרב האחראי עלי מאחר ואת העבוד וההובלות אני מבצע בהתאם להוראות שאני מקבל ממנו. הוא אמר לי תשלם את הקנס מכספי המכירה. אני היתי לחוץ בזמן העבודה ולא שילמתי. יש לציין שהיו עוד דוחות שנעשו על ידי הרב והרכז הראשי ורובם שולמו. מה שקורא לאחרונה קיבלתי זימון לבית המשפט על אי תשלום הקנס והשופט פסק על תשלום קנס.