שלום לרב
בהמשך לנושא "הדר בחצר חברו שלא מדעת" אני שואל מתוך "בדידי הווא עובדא". ישנו שכן שחונה קבוע בחניה המקורה ששייכת לי. אמנם החניה הזו פנויה אבל אני לא רוצה שהשכן ירגיש מעין חזקה או שמא ישכחו שאר השכנים שחניה זו שייכת לי ובעת הצורך יהיה קשה למנוע ממנו ומאחרים מלהמשיך ולחנות שם, לכן ביקשתי ממנו מס' פעמים שלא יחנה בחניה זו אך לשוא מדי פעם כשהוא מתקשה למצוא מקום חניה אחר הוא ממשיך לחנות בחניה ששייכת לי. ושאלתי היא: אם אתלה שלט בו אני מבהיר שעל כל חניה אפילו חד פעמית החונה יתחייב בסכום מסויים, האם זה תקף מדין תורה?
תודה רבה.

כבוד הרב,
בשיעורך המפורסם באינטרנט בנושא של מי שהחנה רכבו ללא רשות באתר החניה של חברו, נאמר שיהיה חייב לשלם דמי שכירות. אך הרמב"ם אומר שאם החצר אינה עומדת לשכירות אין חובה לשלם אף על פי שדרך זה הדר לשכור מקום לעצמו. ולכן לכאורה זה הנדון דידן ולכן לא חייב לשלם.
תודה רבה מראש

פניתי אלייך בהמשך לשאלתי ולא נענתי מה עליי לעשות עם כסף הגזל אשר ברשותי מאחר וכל הגורמים הנוגעים לדבר איימו עליי בפיטורין במידה ולא אקטין ראש ואשתוק שוב עליי לציין שאין לי רצון בכסף אנא שלח לי תשובה בקרוב

בהמשך לשאלתי בנושא הגזל היה עליי לציין שמדובר בגוף ענק דיברתי עם מנהל שמעלי ועם מנהל שמעליו ואף עם ראש ועד העובדים וכולם אמרו לי לא לדבר כי זה עלול לעלות לי במקום פרנסתי ובפרנסתם של עוד כ5 אנשים ואולי אף יותר אין לי דרך להחזיר את הכסף לגוף כזה ענק מה עליי לעשות בו לשרוף אותו לקנות עצצים למפעל אנא עזור לי

שלום לרב אדם שהתחייב לי ממון בדין וממאן לשלם. האם מותר לעשות לי דין לעצמי? למשל אם אני מוצא אבידתו האם אוכל לקחת זאת לעצמי על חשבון חובו? אשמח אם הרב ינמק את תשובתו ויפנה אותי למקורות בעיקר מהרמב"ם.
תודה רבה.

לכבוד הרב הגאון רצון ערוסי יצ"ו רוב שלומות נשאלה השאלה בבית הכנסת במהלך הלימוד של יום השבת: אדם שהבעיר את מכונית חברו בשבת ונתחייב מיתה בבית דין, אינו חייב בתשלומין לניזק. כיצד בא לידי ביטוי הרעיון שה' 'צדיק וישר הוא' ולא יתכן שיעשה עוול, הרי לכאורה התורה מתעלמת מהפסדו של הניזק. ישר כוח לכבוד הרב תבורך בבריאות טובה לאורך ימים ושנים

לכבוד הרב רצון ערוסי, שלום רב. לפני שבועיים פניתי לרב בשאלה בנושא הנ"ל, וטרם קיבלתי תשובה, אולי בשל היות השאלה מסוימת מדי ובעייתית למענה מסוג זה. על כן ברצוני להעביר במקומה את הגירסה הכללית והקצרה שלה המובאת להלן. אודה לרב אם יוכל לענות עליה.
1) האם עפ"י המשפט העברי מותר לועד מקומי לנקוט פעילות פיתוח המושתתת על שני הכללים הבאים:
א. אין כל צורך להגביל עבודות פיתוח ציבוריות בשל אפשרות של גרימת נזק ליחידים.
ב. אם כתוצאה מהללו אכן נגרם נזק ליחידים, הרי שהסיבה לכך היא בהכרח ליקויים בבנייה הפרטית, ואין הועד חייב בנזקיהם.
2) במקרה של פעילות פיתוח הכרוכה בחציבת שכבת סלע:

לק"י כבוד מו"ר שלום עליכם. שאלתי היא האם מותר למכור לאדם חפץ ביודעין שיש בו פגם והוא לא שואל אותי לגבי הפגם האם מחובתי להודיעו? לדוגמא מכונית ששמתי עליה שלט למכירה ואני אומר לקונה זאת "הכלה" ואם תרצה קח אותה לבדיקה. בקצור האם נדרשת שאלתו הספציפית לגבי פגם כזה או אחר במוצר על מנת שאענה לו ספציפית או שמלכתחילה צריך להודיעו על כל הפגמים? יורנו הרב וה' יסייעהו במאור תורתו, חודש טוב.
ג. ע.

א. מה צריך לעשות לפני שמוכרים את המשכון? האם צריך להודיע ללווה, לתת לו זמן (מעבר לזמן שנקבע מראש) להחזיר את ההלוואה? האם צריך ללכת לבית דין? (פניה לבית דין תהיה מאד יקרה עבורי - רק הנסיעות והפסד יום עבודה יעלו מאות שקלים).
ב. כשמוכרים תכשיטים לצורף, הוא נותן תמורתם רק חצי משוויים, כלומר אם אמכור את המשכון אקבל רק 500 ש"ח. האם מותר לי לגבות עוד 200 ש"ח מהלווה, או להיפך, אני צריך להחזיר לו 300 ש"ח?
ג. מה יהיה הדין אם לא אמכור את התכשיטים אלא אשתמש בהם לעצמי או אתן אותם במתנה - האם אוכל לגבות עוד 200 ש"ח מהלווה, או שאצטרך להחזיר לו 300 ש"ח?