1. מן המוקף=מכלים הנמצאים בחדר אחד ורואה את כולם האם נחשב כמוקף וניתן להפריש מהם?
ומה לגבי להפריש בעת שהיין נמצא בתוך צינורות המשאבה והפרס ושאר מכונות וגם בכמה כלים והכל בחדר אחד? 

2. האם ניתן להפריש תרו"מ מיין שטרם נסחט ומעורב בקליפות, זגין, שמרים וכו? האם היין חייב בשלב זה בתרומות ומעשרות, חשבתי שכן שהלא יכול להאסר משום יין נסך ולכן נקרא כבר יין.... 

3. האם ניתן להפריש תרו"מ מקליפות שעוד נשאר בהם לחלוחית בכמות מסויימת, על יין שכבר נסחט מאותן קליפות? 

!שלום לרב ותודה על כל מה שהרב עושה!
יש לי בבית עץ לימון מתוק שאני לא מעוניין בו ואני רוצה להרכיב עליו עץ אחר. שאלתי היא. האם מותר לקצוץ את הענף כשיש עליו פירות לא בשלים או שצריך להמתין שהפירות יהיו ראויים לאכילה ואז לקטוף אותם?
ב. האם מותר לי להרכיב על העץ פומלה/פומלית/קלמנטינה?
אם לא,אז מה כן מותר להרכיב עליו?,
ובכל אופן מה הכלל שעל פיו פוסקים?
תודה רבה!

שלום וברכה כבוד הרב.
בהמשך לשיעורך שהעברת ביום שישי על מצוות עשה של עשיית מעקה בטיחות, הרב הדגיש והראה כמה חמור לעשות מעשים אשר יש בהם סכנה לחייך ויש לי שני שאלות על כך.
1. הרי בסופו של דבר יש סכנות של היום יום כמו לנסוע בכבישים או אפילו לרכב על אופניים... אז האם אדם צריך להתנזר ממעשים אלה לגמרי מכיוון שיש בזה סכנה? הרי יש סכנות שהן ביום יום ואי אפשר להימנע מכך, אז השאלה היא איפה הגבול עובר?
2. האם לדוגמא לגור ביהודה ושומרון אסור? הרי יש שם סכנה הרבה יותר גבוהה לחיים מאשר במקום במרכז הארץ ולא נדבר על נסיעה בכבישים שם.
תודה רבה!

שמעתי את הרב בשיעור אומר שמדברי מארי חיים כאסר שכתב שיש להחמיר עוד יותר בשירה וניגון בעת שעם ישראל בצרה, היום ראוי לנו להחמיר עוד יותר, בגלל המצב הרוחני. מובן מדברי הרב שהמצב של עם ישראל היה עדיף כפי שהיה בגלות, ועל אף המצב הרוחני כיום, עם ישראל התקבץ בהמוניו מכל קצות ארץ, אנו קרובים לרוב יושביה עליה בעז"ה, יש לנו כאומה מדינה עצמאית ואיתנה כנגד כל הגויים, וכו'. ולעומת שאנו גולים מארצנו, הגויים עושים בנו כהנאתם, עמ"י מפוזר ומפורד וכו'.

מה הדין של כל המתיישבים לדורותיהם שסיכנו את חייהם למען יישוב ארץ ישראל וסבלו ומתו מקדחת או מאויבים. האם עשו כהוגן שסיכנו את נפשותם?

דבר שקניתי ומכרתי לאחר שימוש, האם צריך להפריש מעשרות (דוגמא עגלה לתינוק בשימוש שנה ונמכרה)?

לכבוד הרב,

מהי עמדתו של הרמב"ם לגבי מצוות כיבוש הארץ, והיותה של מלחמת
כיבוש כמלחמת מצווה?
על פניו בגמרא בסוטה מד, ב - משמע שמלחמת כיבוש היא לכו"ע חובה.
וכן פסק הרמב"ן במצוות עשה ד שכחת העשין.

ואילו לפי הגדרת הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ה' , משמע שכיבוש
הארץ אינו לא מלחמת מצווה מצד אחד, וגם לא רשות מצד שני.
מצד שלישי, הרמב"ם פסק את מדרש הספרי שאומר שמלך ישראל מצווה
לכבוש קודם את כל ארץ ישראל, ורק אחר כך ארצות אחרות.

א שסק שחנט לכל הדעות קודם טו בשבט, איזה מעשר מפרישים ממנו לכשיבשיל?
ב מה הדין במקרה ושתל/נטע זרעי פירות שביעית הראוים למאכל?
בא נגיד שום
ד,ו  [ה] ספיחין של שביעית שיצאו למוצאי שביעית, אסורין באכילה; ואין תולשין אותן ביד--אלא חורש כדרכו, ובהמה רועה כדרכה.  [ו] ועד מתיי אסורין ספיחי שביעית, במוצאי שביעית:  מראש השנה ועד חנוכה; ומחנוכה ואילך, ספיחין מותרין.  והזורע ספיחי שביעית אחר שביעית, הגידולין מותרין.

והאם מותר לגור שם?

שלום לרב.
מה הדין לגבי הפרשת חלה במצפה רמון או אילת? בתימן נהגו כמו הרמב"ם ומרן שהפרישו שתי חלות. וכאן בארץ ישראל מפרישים רק חלה אחת. אך מצפה רמון, שנחשבת מגבולות עולי מצרים ולא עולי בבל גם צריכים להפריש שתי חלות. אחת קטנה לכהן, והגדולה נשרפת . האמת היא כך?