דילוג לתוכן העיקרי

הל' מעשרות

שאלה

א שסק שחנט לכל הדעות קודם טו בשבט, איזה מעשר מפרישים ממנו לכשיבשיל?
ב מה הדין במקרה ושתל/נטע זרעי פירות שביעית הראוים למאכל?
בא נגיד שום
ד,ו  [ה] ספיחין של שביעית שיצאו למוצאי שביעית, אסורין באכילה; ואין תולשין אותן ביד--אלא חורש כדרכו, ובהמה רועה כדרכה.  [ו] ועד מתיי אסורין ספיחי שביעית, במוצאי שביעית:  מראש השנה ועד חנוכה; ומחנוכה ואילך, ספיחין מותרין.  והזורע ספיחי שביעית אחר שביעית, הגידולין מותרין.
ד,יט  [כא] בצל שעקרו בשביעית, ונטעו בשמינית, ורבו גידוליו על עיקרו--העלו גידוליו את עיקרו, והותר הכול:  הואיל ושביעית איסורה על ידי קרקע, כך בטילתה על ידי קרקע.
ומה יהא דין השום לאחר שעת הביעור?(שמתי זה יוצא לשום? )
ג אבל השאלה איך דנים את השום, האם כירק או כזרע?

ה מה יהא דין השום לאחר שעת הביעור? 
ו מה דין 100 ק"ג שום שיש לי כאן בארגזים?
ז לגבי השום - האם לבער את זה? זה נזרע בהיתר מכירה.
 

תשובה

א מעשר עני
ב מותר. כמו בהלכה שציטטת.
ג שום הוא פרי ויש לו דין ביעור

ה-ז עקרונית זמן הביעור של השנה: א' תמוז תשפ"ב. אבל מעשית לא נוהגים דין ביעור, כי קיים שיווק מאחסון ארוך.