לכבוד הרב אני כותב שאלה זו בצער גדול ובלבול נבוכתי מאוד" אנחנו חיים במציאות מבלבלת ומבולבלת כל אחד רוצה לעשות את רצון ד' ונכון שאלו ואלו דברי אלוקים חיים" אבל עד איזה גבול? 1" ברור שזו מצוה לשרת בצבא" אבל האם בצבא כזה זה נחשב מצוה? בצבא מעורב לא רק עם בנות אלא אפילו גוים ועוד כמה דברים שיכולים להשחית נפשם של ילדי ישראל? הבעיה היא שכאשר נותנים היתר לשרת בצבא" אנשים מניפים בגאון את דגל ההיתר כאילו זה לכתחילה! באים להשפיע אבל מושפעים! האם לא היה עדיף לרבנים לאסור את הגיוס בנסיבות אלו?

בס"ד לרב שלום אני מתחזקת בנושא של "שמירת הלשון"
רציתי לשאול את הרב אם הסיפורים ששמעתי הם לשון הרע?

שלום ישנה בת משפחה שהתדרדרה אחרי הצבא בגלל הכרות עם חבר לעבודה בזנות לא ברחוב אלה בליווי היא בת 22 כמה שדיברו איתה לא עזר "מישהוא במשפחה העלה רעיון שאחיה יכלאו אותה בבית עד שתתפכח ותבין את טעותה דהיינו שלא יתנו לה לצאת מהבית אני מבין שמבחינה משפטית זו עבירה ככליאת שווא השאלה היא אם לפי היהדות דבר כזה מותר לעשות וכו' כי שמעתי שאסור לצער אדם כמו שפנינה ציערה את חנה מאידך הם מצילים אותה מלהיות זונה ומחטיאה את הרבים וזה לא למטרת צער כמו שפנינה התכוונה בצערה את חנה .... כאן המטרה והכוונה טובים אז השאלה היא רק מהזווית ההלכתית וכו' ובעצם השאלה זה לא כמו לכלוא אדם מחלל שבת או בועל נידה ..

שלום לכבוד הרב שליט"א.
"תלמיד חכם שנמצא בבגדו רבב חייב מיתה". "חייב מיתה"- האם זה כפשוטו? אם כן, מי הורג אותו? אשמח אם הרב ירחיב בתשובה. כל טוב.

עברתי על הרבה עבירות פעמים רבות, ועל אחת חמורה במיוחד. מישהו אמר לי שאם עשית עברה הרבה פעמים בשמיים לא סולחים לך (האומר אחטא ואשוב אין מספקין בידו לעשות תשובה) כדאי לי לחזור בתשובה בכלל? איל אדע שבשמיים יסלחו לי? אשמח מאוד לקבל תשובה במהירות

שלום כבוד הרב בהלכות דעות פ"א ה"ד כותב רבינו בקשר למדת הכעס שלא צריך להתרחק לקצה האחרון ("ולא כמת שאינו מרגיש כו') ובפ"ב ה"ג כתב שהכעס מדה רעה שצריך להתרחק עד קצה האחר. א"כ מה ההוראה להתרחק או לא?
תודה רבה וישר כח

א. הרמב"ם בהלכות תשובה פ"א מביא את חילוקי הכפרה ומובן משם שחילול ה' הוא החמור ביותר. ובכל זאת המיתה ממרקת והנפש לא נכרתת. למה כרת שהנפש נאבדת לגמרי לא חמור יותר?
ב. האם קידוש ה' יכול להוות תשובת המשקל כנגד חילול ה'. וככה יפטר ממיתה?
תודה רבה כבוד הרב.

רמב"ם הל' אישות ח, ט: ט עַל מְנָת שֶׁאֲנִי צַדִּיק–אַפִלּוּ רָשָׁע גָּמוּר–הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִסָּפֵק, שֶׁמֶּא הִרְהַר בִּתְשׁוּבָה בְּדַעְתּוֹ. עַל מְנָת שְׁהוּא רָשָׁע–אַפִלּוּ צַדִּיק גָּמוּר–הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת מִסָּפֵק, שֶׁמֶּא הִרְהַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה בְּדַעְתּוֹ: שֶׁעֲווֹן עֲבוֹדָה זָרָה גָּדוֹל הוּא, וּמִשֶּׁיְּהַרְהַר לַעֲבֹד בְּלִבּוֹ נַעֲשָׂה רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמָר "פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם" (דברים יא, טז), וְכָתוּב "לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת - בֵּית - יִשְׂרָאֵל, בְּלִבָּם" (יחזקאל יד, ה).

שלום לכבוד הרב,

בסד שלום לכב הרב שאלה שנתבקשתי לברר ואם הרב יוכל לענות בהקדם זה יועיל האם מותר לבחור דתי בן תורה בעל נטייה הומוסקסואלית שהציבור יודע על עצם נטייתו והם מקבלים את הודאתו כי אינו עובר על איסורים ומתמודד עם יצרו למרות הקשיים הגדולים והוא בחור תורני האם הוא יכול לשמש כש"צ? הציבור רוצה לדעת האם הוא מוציא אותם ידי חובה, אין להם בעיה עם עצם נטייתו והם סומכים על היראת שמיים שלו. חזן הקהילה אומר שאין לו שום אפשרות הלכתית לשמש כש"צ גם אם אינו מממש את נטייתו.