דילוג לתוכן העיקרי

אין דישה אלא בגידולי קרקע

הרמבם כותב:

הַדָּשׁ כִּגְרוֹגֶרֶת חַיָּב וְאֵין דִּישָׁה אֶלָּא בְּגִדּוּלֵי קַרְקַע. וְהַמְפָרֵק הֲרֵי הִיא תּוֹלֶדֶת הַדָּשׁ וְחַיָּב וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הַחוֹלֵב אֶת הַבְּהֵמָה חַיָּב מִשּׁוּם מְפָרֵק וְכֵן הַחוֹבֵל בְּחַי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹר חַיָּב מִשּׁוּם מְפָרֵק. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ לַדָּם שֶׁיֵּצֵא מִן הַחַבּוּרָה. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק בִּלְבַד פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל. וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּהְיֶה בַּדָּם אוֹ בַּחָלָב שֶׁהוֹצִיא כִּגְרוֹגֶרֶת:

קריאת פרק משלי בין פסח לשבועות לאחר מנחה

קיים אצלנו מנהג מזה שנים, לקרוא פרק אחד במשלי מדי יום לאחר תפילת מנחה בין פסח לשבועות.
בזמן האחרון העירו לנו שאסור לקרוא מקרא לאחר מנחה (לאחר צאת הכוכבים).
האם קיים איסור כזה?

Subscribe to הלכה וחיי יום-יום