האם ניתן להסיק מדברי הרמב"ם במקומות שונים שהשווה את דיני יו"ט לדיני שבת גם לחיוב בסעודה שלישית?

אין חיוב הדלקת נרות ביו"ט לעומת החיוב בשבת והרי הרמב"ם השווה יו"ט לשבת לגבי העונג והכבוד? 

כיצד ניתן ללמוד מדיני ביעור המעשרות, לגבי חיוב או פטור מקיום סעודה שלישית?

אבלים שחל עליהם גזירת שלושים, האם נתיר להם בנסיבות אלו לרחוץ אף ביום השבת?
מתי מפעילים את הכלל: "מקצת היום ככולו", האם דווקא ביום השביעי לאבילות או אף בשאר ימי האבל?

כיצד ניתן להוציא תבשיל המיועד ליו"ט מהמקרר לשם הפשרתו מבלי להכשל באיסור הכנה משבת ליו"ט?
באילו נסיבות ניתן להקל ולהורות על כוונון השעון שידליק הפלטה טרם צאת השבת?
האם מותר להקדים ולהניח תבשיל שהתבשל כל צרכו על הפלטה בין השמשות אף שעדיין לא יצא הכוכב השלישי?

מהם ההבדלים בין פסיקת רבנו הרמב"ם לבין פסיקת מרן השו"ע בשאלה זו?
לשיטת הרמב"ם שאינו מתיר תספורת לאבל בע"ש הסמוך לרגל, מדוע התירו תספורת לאבל בחול המועד?
יום שלושים שחל בשבת, האם מותר לאבל להסתפר בע"ש למרות שמדובר ביום העשרים ותשעה?

האם רשאים להקדים את הסעודה סמוך לאחר מנחה גדולה למרות הפגיעה בהיקף לימוד התורה בשבת?
האם האיסור לקבוע סעודה בערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה כולל גם איסור אכילת פת פחות מכזית?
הניתן לקיים את חובת סעודה שלישית גם באכילת עוגות ומה יהיה שיעור האכילה במקרה זה?

האם קיום יו"ט שני הינה חובת המקום על כל הנמצאים בו באותו זמן או חובת הדיירים הקבועים באותו מקום בלבד?
כיצד ניתן לשמור על קדושת יו"ט שני באווירה של חולין מצד המארחים, וכיצד תראה הסתירה זו במיוחד בעיני הקטנים?
הישנן נסיבות ובאילו תנאים תותר עשיית סוגי מלאכה מסויימים ע"י המארחים עבור האורחים בני חו"ל?